פרשת כי תבוא- מנוסת האויב בשבעה דרכים,מדוע?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת כי תבוא- מנוסת האויב בשבעה דרכים,מדוע?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 06 ספטמבר 2017,14:04

פרשת כי תבוא - מנוסת האויב בשבעה דרכים,מדוע?
מאמר מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :?
פרשה זו נקראת תמיד בחודש אלול- שהוא החודש האחרון לחודשי השנה - על כך ניתן למצוא רמז במאמר במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]
"עזרא הסופר תיקן להם לישראל- שיהיו קוראים קללות שבמשנה תורה [צ"ח קללות שבפרשת כי תבוא] טרם ראש השנה, במטרה שתכלה השנה וקללותיה"
הרעיון הטמון בזה הוא: שאם חלילה נגזרו על ישראל גזירות קשות מן השמים יהא קיומן אך ורק על ידי קריאת פרשת הקללות שבחומש דברים - בבחינת: "ונשלמה פרים שפתינו" [הושע י"ד, ג]
באופן זה יקוים בנו דברי הפייטן: "תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה"
לאחר אזכרת הקללות, התורה פותחת בנושא הברכות: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ: בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...." [דברים כ"ח, א-ח]
השאלות הן:
א] באיזה אופן יגיעו אלינו הברכות?
ב] כיצד ננצח את אויבינו הקמים עלינו?
תשובות.
אופן הגעת הברכות.
בפסוק: נאמר: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ"- יש כאן כפל לשון: "וּבָאוּ עָלֶיךָ"- "וְהִשִּׂיגֻךָ"
אבן עזרא מבהיר: כי הברכות מעצמן:" וְהִשִּׂיגֻךָ"- יגיעו אליך ללא מאמץ.
ספורנו אומר רעיון דומה: למרות שלא תשתדל להשיג את הברכות- הן תבואנה אליך ומוסיף, בתנאי שתעשה תורתך קבע ומלאכתך עראי- לפיכך תזכה שהברכות ישיגוך בלי השתדלות.
הצדיק רבי יששכר דוב מבלז טוען: כי ישנה הבטחה לישראל שהברכות יניבו תוצאות טובות - מתוך השפע האלוקי וגם אם האדם יברך מהברכות מחוסר מחשבה, או שכל טוב, הברכות ישיגוהו כפי שהתורה מבטיחה.
רבי משה חיים מסאדילקוב- [נכדו של הבעל שם טוב] כותב בספרו: "דגל מחנה אפרים"- קורה שאדם אינו יודע בדיוק מה טוב לו ויכול להיווצר מצב שהוא דווקא מנסה לברוח מהטוב מתוך שיקול דעת מוטעה בחושבו שהוא בורח מהרע. התורה מבטיחה: כי גם אם האדם יברח מהברכות, מתוך שיקול דעת מוטעה - הברכות ישיגוהו על כורחו.
לזה גם התכוון דוד המלך באומרו : "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" [תהלים כ"ג, ו] גם כשאיני יודע מהו "טוב וחסד" עבורי ויברח מהם בטעות , הם ירדפוני.
"בעל נתיבות המשפט" מצטט את דברי חז"ל במסכת קידושין [ל"ט,ע"ב] "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"- הכוונה ששכר המצווה אינו משולם לאדם בעולם הזה, מכאן המסקנה שהשפע שה' ממטיר על מקיימי המצוות- נועד לאפשר להם לקיים מצוות נוספות- מתוך רוגע ללא קשיים מיותרים.
בעל החפץ חיים- מסביר: באמתחתו של ה' ישנן ברכות רבות, אך הברכה החשובה ביותר היא: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ומאושר האיש שזוכה בברכה זו - שכן הוא זוכה ממילא גם לשאר הברכות.
הרב יצחק ניסנבוים אומר על המשפט: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". – זוהי אחת מהברכות לישראל, היות שבדרך כלל כאשר לאדם טוב הוא עלול לשכוח את ה' כפי שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" [ [דברים ל"ב, ט"ו]
לכן כאן מבטיחה התורה: שגם במצב שעם ישראל יחוש את כל ברכת ה'- הוא ימשיך לדבוק בה' ולקיים את המצוות בימים הטובים כמו בימים הקשים.
הרש"ר-הירש מוסיף: כי ברכות ההצלחה והפריחה- באות מאליהן- בלי שתבקש אותן. הן משיגות אותך ואינך משיגן - וברכות אלה רודפות אחריך מהטעם שאתה רוצה לעבוד את ה'.
ניצחון האויבים.
נאמר: "יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ: בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."
רבי יוסף שאול נתנזון [רבה של לבוב] כותב בספרו: "דברי שאול" -בדרך כלל כאשר יוצאים למלחמה, אין מרכזים את כל החיילים במקום אחד, אלא מפזרים אותם . באופן זה לא יצליח האויב להפתיע את הצבא משום צד, כי אם ינסה יותקף מנגד.
כאן התורה מבטיחה שהנס הגדול יהיה: שהאויבים יבואו מכיוון אחד וכך יהיה ניתן להביס אותם במכה אחת ובזמן שינוסו לכל עבר –עם ישראל בקלות יוכל להכותם מכל הצדדים ולנצחם.
הרש"ר- הירש מסביר: עם ישראל לא יזדקק לשום עזרה של מדינה אחרת, אלא האמצעי היחיד לנצח את האויב הוא - לשמוע בקול ה'.
כי הכל מאת הקב"ה- כל השפע שהוא מבטיח.
רש"י מסביר:" וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...." זוהי ברכה לעם ישראל- כי כך דרכם של הנבהלים- המתפזרים לכל עבר.
ומשמעות: "שבעה"- רבים ביותר- כמו: "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד"
[ויקרא כ"ו, כ"ו]
ה"כלי יקר" טוען: מיד כאשר האויבים יראו שעם ישראל מוצלחים וברוכים בבואם וצאתם- הדבר יגרום אצלם קנאה ויצאו נגד עם ישראל במלחמה- במטרה לגרשם מהארץ הטובה ולכן נאמר:
"בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."
המעיין בנאמר בחומש ויקרא בפסוק: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד"- [ויקרא, כ"ו, ה-ו]
ישאל עצמו: כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין הנאמר שם לבין המשפט כאן בפרשה: בנושא המלחמה: "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."
הרי אם התורה מבטיחה: שעם ישראל ישב לבטח בארצו, מדוע מדובר בתוך הברכות על מלחמה?
הרש"ר- הירש אומר על הנאמר: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". הכוונה לשלום פנימי של עם ישראל בתוך ארצו.
ודעת מקרא מסביר: כי הכוונה לביטחון כלכלי של העם בארצו ושה' בירך את לחמם שיהיה בשפע.
"אבי עזר": מתמקד במספר שבע: שהוא חשבון שבעת הימים בשבוע- השנה השבעית- כשנת שמיטה שבע שנות שמיטה- הן יובל. בכינור של המקדש היו שבעה מיתרים.
לסיכום, לאור האמור לעיל : ניתן להסיק כי המפתח להצלחה והשגת הברכות תלוי באמונה ובטחון בקב"ה- ומילוי מצוות התורה- הלכה למעשה כמו שנאמר:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
[דברים י ,י"ב] מי ייתן ונזכה למלא את רצון ה' והברכות ישיגו אותנו ובמקרה והאויב ינסה להילחם בנו ולגרשנו מארצנו המובטחת, הדבר לא יעלה בידו וינוס בשבעה דרכים כשהוא מבולבל ומבוהל ונזכה לישועת ה' –
לעניות דעתי, המספר שבע מזכיר גם את המנורה בעלת שבעת הקנים שזכה זכריה הנביא לראות ולא הבין את המשמעות, אלא רק לאחר שהמלאך הסביר לו ואמר לו:
"לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".[זכריה ד, ו]רעיון זה היה מכוון למלך זרובבל [ממלכי יהודה -אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס].
אך בהחלט הרעיון משקף גם את עם ישראל היושב בארצו , כאשר הולך בדרך ה' – ומשמש אור לגויים כאור המנורה עם שבעת הקנים [שהיא סמל המדינה] זוכה ברוח ה' ובסייעתא דשמיא להביס את אויביו.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1576
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־61 אורחים

cron