פרשת ראה.האם יש בידנו להשפיע על גורלנו?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת ראה.האם יש בידנו להשפיע על גורלנו?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 07 אוגוסט 2018,14:04

פרשת ראה - האם יש בידנו להשפיע על גורלנו?
מאת: אהובה קליין .
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o

פרשה ראה פותחת במילים: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה. אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה". [דברים כ"ו- ל"א]
השאלות הן:
א] היכן ממוקמים ההרים - גריזים ועיבל ומה טיבם?
ב] האם יש ביכולתו של האדם להשפיע על גורלו?
תשובות.
הר גריזים והר עיבל- ההבדל.
על פי דעת מקרא: הר גריזים נמצא מדרום לשכם, ומימין למי שעומד ופניו למזרח – לכן ניתנה הברכה עליו לפי שהרוצה להחכים - ידרים
נאמר: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ". [קהלת י"ב]
הפירוש: "החכם חושב איך לנצל את כישרונותיו, הכסיל חושב איך להתבכיין על חולשותיו" לכן הקללה ניתנה על הר עיבל שמיקומו מצפון לשכם, כפי שנאמר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" [ירמיהו א, י"ד]
עם כניסתם של בני ישראל לתוך הארץ המובטחת ניתן הציווי - לתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל בעבר הירדן המערבי, בזמן שהם יעמדו בצד המזרחי של עבר הירדן הם ימצאו את המקום- כפי שכתוב: "ֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ"- צד מערב שנקרא: מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ - לפי שהשמש שוקעת שם.
לפי תרגום יונתן: לפי שהם לא הכירו את המקום, היה צורך לתת להם סימנים על מנת שיגיעו למקום זה. מהטעם שבמקום זה היו יושבים הכנענים מתקופת אברהם במקומות נוספים בארץ ישראל.
כמו שנאמר : "וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם .." [יהושע ה, א]
יש אומרים:[ פירוש העמק דבר ] שיהושע מל את עם ישראל בגלגל כדי שיהיו סמוכים לשני הרים אלה כמו שנאמר: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה". [יהושע ה']
רש"ר מסביר: כיצד התבצעה אמירת הברכות ומנגד – אמירת הקללות, בזמן אמירת הברכה, פנו הלוויים לכיוון הר גריזים אך בשעת אמירת הקללה היו פונים לצד הר עיבל- ישנו ניגוד בין שני הרים אלה.
עם ישראל עמד על שני ההרים אלה, בעומדו על הר גריזים – אמר את הברכה ואילו בעומדו על הר עיבל- אמר את הקללה. שני הרים אלה נמצאים- ברכס הרי אפרים, הניגוד ביניהם הוא מפליא, בעוד שהר גריזים נמצא מדרום לעמק שכם- הוא נראה ירוק וגינות נוי מכסות את מורדותיו. לעומתו- הר עיבל השוכן בצד הצפוני שומם תלול וצחיח הר עיבל מתרומם לגובה של כתשע מאות מטר- קצת גבוה יותר מהר גריזים שני הרים אלה - מייצגים את הברכה והקללה.
הדבר התמוה הוא: ששניהם מתנשאים מאותה אדמה מקור המים לשניהם מהטל והמטר הם נמצאים באותו האקלים ואותה אבקת פרחים מתפזרת ברוח על שניהם ובכל זאת: הר גריזים פורח עד הפסגה, ואילו הר עיבל- כולו שומם!
מכאן שהברכה והקללה אינן תלויות בנתונים חיצוניים, אלא על פי הנכונות שלנו הפונה לכוון זה- או לכיוון המנוגד, כלומר- ביחסנו למה שמביא ברכה עלינו.
האדם וגורלו.
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: הברכה: מציינת מצב של התפתחות שאינה נעצרת ,היינו-הצלחה שהולכת וגוברת.
קללה, בנוסף היותה ניגוד של ברכה - היא משדרת חוסר התקדמות והעדר צמיחה ,הבחירה בין הברכה לבין הקללה ניתנת לנו על ידי תורת ה'. הבחירה בידנו- אם נביא על עצמנו ברכה, או קללה!
שמירת המצוות -היא חלק מהברכה, הברכה יוצאת לפועל עם שמיעת המצווה וקיומה באופן מעשי, מכאן שבכל פעם שאנחנו מקיימים מצווה מהתורה אנו מביאים על עצמנו את הברכה.
לעומת זאת, הקללה היא: אובדן כל ערך עצמי ומכילה נסיגה לאפסות אישית וזוהי תוצאה של מרי.
כאשר עם ישראל פוסע אל תוך ארץ ישראל- בה הכול מתנהל על פי התורה- הגורמת לארץ ישראל להתקדש- ולנגד עיניו רואה את הר גריזים והר עיבל הרי מכאן ניתן להסיק :
אנו בעצמנו באמצעות התנהגותנו המוסרית מכריעים לאן פנינו מועדות: האם להר גריזים- או, להר עיבל? גם אברהם אבינו כאשר הגיע לארץ ישראל, תחילה בנה במקום זה מזבח לה' ומקום זה נקרא :"אלון מורה" על שם "הוראה" היוצאת ממנו.
כבר בתחילת הכניסה לארץ, כל העם חייב להבין: כי ה' נתן את הבחירה בין הברכה והקללה ועם הכניסה לארץ - האומה תכריז שקיום מצוות על ידי כל העם זהו עניין של הציבור הלאומי ,דבר שתלויה בו טובתה של האומה.
רש"ר מבהיר כי: על פי המילים: "הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן", לשון זה מוכיח: שהרים אלה היו כבר ידועים לעם, ההבדל ביניהם והעובדה שאברהם הקים שם את המזבח הראשון לה' ושם המקום מבטא את משמעותו – כפי שכתוב:
"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אז בארץ". סימנים אלה סייעו לכך שהעם ידע כבר על הרים אלה.
הרב אליהו שלזינגר – בספרו "אלה הדברים"- טוען: שבנוסף לשכר המצוות בעולם הבא, ההולך בדרך התורה – זוהי ברכה ואילו ההולך בדרך ההפקר- זוהי קללה. אדם שהולך בדרך התורה- היא משרה עליו חן מיוחד ועדינות נפש וגורמת לו להיזהר במעשיו בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
הרמב"ם סבור: אומנם נאמר: "כֹּל אֲשֶׁר-חָפֵץ יְהוָה, עָשָׂה:בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" [תהלים קל"ה, ו]
ברור שה' עושה בהתאם לרצונו למרות שמעשינו תלויים בנו- כשם שה' חפץ שהרוח, האש יהיו עולים כלפי מעלה ואילו המים והעפר נוטים כלפי מטה והגלגל מסתובב בעיגול, כך אלוקים חפץ שמעשיו של האדם יהיו נתונים לבחירתו ללא כפיה, לכן האדם פועל על פי דעתו- לפיכך דנים את האדם על פי מעשיו, אם עשה טובה – מטיבים לו ואם עשה רעה מביאים עליו דברים רעים.
ועל כך אמר שלמה המלך:
"שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ" [קהלת י"א, ט]
לסיכום, לאור האמור לעיל- ישנה אפשרות לכל אדם להחליט- באיזו דרך יבחר ובידו להשפיע על גורלו בעצמו.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 773
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron