חיפוי וחיפויים - השגות, תובנות ולקחים
פורסם: 26 יולי 2017,14:04
בהמשך ובמקביל למידע על 'חיפוי' הנמצא ב'ארכיב' :
1. http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?f=9&t=1030
2. http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?f=9&t=1154
הגעתי לתובנה, די בנאלית בעצם, אבל מאחר ולא חשבתי על זה במפורש קודם, אולי גם אחרים לא חשבו על זה:
אני מתייחס כרגע לחשיבות החיפוי בקיץ (יש לחיפוי חשיבות גם בחורף אך אז היא למטרה אחרת).
חשיבות החיפוי היא ביחס הפוך לגודל הצמח (כמות העלווה שלו). החיפוי מצל על האדמה מפני השמש הקופחת ולכן מקטין את האידוי. החיפוי גם מבודד את האדמה מבחינה תרמית (כמו שצידנית מבודדת את האוכל והשתייה שבה מהחום שבחוץ) מהאויר החם ובכך מקטין עוד יותר את ההתאדות. אם בנוסף יש רוח (כמו רוח שרבית) ההתאדות גדלה ביחס ישר למהירות הרוח, וכאן שוב החיפוי מונע תנועת אויר בצמוד לאדמה ומקטין את האידוי (זאת הסיבה שעושים "פווו" כדי לקרר כוס תה חמה...).
לצמח צעיר עם מעט עלווה אין שטח פנים גדול של עלווה שדרכה הוא מאבד נוזלים, ומצד שני שורשיו רדודים, ולכן הסכנה העיקרית להתייבשותו היא דרך השורשים - כשהאדמה קרוב לפני השטח מתייבשת. צמח גדול עם עלווה נרחבת (כמו עץ בוגר) נתון לאיבוד נוזלים משטח פני העלים. מצד שני, שורשיו עמוקים ולכן פחות מושפעים מהתייבשות האדמה הקרובה לפני השטח.
לכן, חשוב לפזר שכבה עבה של גבבה קודם כול לצמחים הצעירים, שכמה ימים של חום קיצוני ללא כיסוי עלולה להמית אותם. זה גם חוסך מים, ולמי שמשקה ידנית (כמוני למשל...) חוסך גם זמן.
זה לא אומר שלא צריך לחפות גם את צלחות העצים. לאורך קיץ שלם החיפוי של צלחת העץ יחסוך בהשקייה גם לעץ, אם כי העניין פחות "מציל חיים".
אגב, לחיפוי גם חשיבות בקיום מערכת חיים של חרקים מועילים שמפרקים את החיפוי לאט לאט והופכים אותו לקומפוסט.
אשמח להערות, הארות, ותיקונים; בייחוד לגבי הביולוגיה של הצמח, תחום שאני לא מומחה בו.
1. http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?f=9&t=1030
2. http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?f=9&t=1154
הגעתי לתובנה, די בנאלית בעצם, אבל מאחר ולא חשבתי על זה במפורש קודם, אולי גם אחרים לא חשבו על זה:
אני מתייחס כרגע לחשיבות החיפוי בקיץ (יש לחיפוי חשיבות גם בחורף אך אז היא למטרה אחרת).
חשיבות החיפוי היא ביחס הפוך לגודל הצמח (כמות העלווה שלו). החיפוי מצל על האדמה מפני השמש הקופחת ולכן מקטין את האידוי. החיפוי גם מבודד את האדמה מבחינה תרמית (כמו שצידנית מבודדת את האוכל והשתייה שבה מהחום שבחוץ) מהאויר החם ובכך מקטין עוד יותר את ההתאדות. אם בנוסף יש רוח (כמו רוח שרבית) ההתאדות גדלה ביחס ישר למהירות הרוח, וכאן שוב החיפוי מונע תנועת אויר בצמוד לאדמה ומקטין את האידוי (זאת הסיבה שעושים "פווו" כדי לקרר כוס תה חמה...).
לצמח צעיר עם מעט עלווה אין שטח פנים גדול של עלווה שדרכה הוא מאבד נוזלים, ומצד שני שורשיו רדודים, ולכן הסכנה העיקרית להתייבשותו היא דרך השורשים - כשהאדמה קרוב לפני השטח מתייבשת. צמח גדול עם עלווה נרחבת (כמו עץ בוגר) נתון לאיבוד נוזלים משטח פני העלים. מצד שני, שורשיו עמוקים ולכן פחות מושפעים מהתייבשות האדמה הקרובה לפני השטח.
לכן, חשוב לפזר שכבה עבה של גבבה קודם כול לצמחים הצעירים, שכמה ימים של חום קיצוני ללא כיסוי עלולה להמית אותם. זה גם חוסך מים, ולמי שמשקה ידנית (כמוני למשל...) חוסך גם זמן.
זה לא אומר שלא צריך לחפות גם את צלחות העצים. לאורך קיץ שלם החיפוי של צלחת העץ יחסוך בהשקייה גם לעץ, אם כי העניין פחות "מציל חיים".
אגב, לחיפוי גם חשיבות בקיום מערכת חיים של חרקים מועילים שמפרקים את החיפוי לאט לאט והופכים אותו לקומפוסט.
אשמח להערות, הארות, ותיקונים; בייחוד לגבי הביולוגיה של הצמח, תחום שאני לא מומחה בו.