ביום חמים ונעים
הלוך הלכו העצים
דאגה הפרה שלוותם
תרו אחר מבוקשם.
חפצים במלך כארי
חכם נבון ובריא
לא עוד טרדות ובכות
אלא רוגע ומלכות.
פנו אל עץ התאנה:
"התהי לנו למלכה"?
סירבה מתוך ענווה
פירותיה המתוקים הראתה.
ניגשו לעץ הזית:
"תהא לנו מלך כליש"?
ענה להם בחיפזון
"מעדיף פירותיי מביזיון".
הציעו לגפן הצעה:
"ה תשתוקקי לכתר מלוכה"?
הגיבה במנוד ראש
"אסתפק בענבים ותירוש".
בייאושם ניגשו לאטד
שחש עצמו בדד
הציע שיחסו בצלו
הכתר חמד לראשו.
הערה: השיר בהשראת :"משל יותם" [שופטים ט, ז- ט"ו]