פרשת יתרו-מדוע הוגבל העם- לא להתקרב להר סיני?/אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת יתרו-מדוע הוגבל העם- לא להתקרב להר סיני?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 12 פברואר 2020,14:04

פרשת יתרו - מדוע הוגבל העם – לא להתקרב להר סיני?
מאת: אהובה קליין .
:o :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
הנושא המרכזי בפרשה זו הוא : מעמד הר סיני, אך למעמד חשוב היסטורי זה- קדמו הכנות כפי שהכתוב מתאר:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ: כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר". [שמות י"ט, ט-י"ד]
השאלות הן:
א] מה היה התנאי לקבלת התורה?
ב] כיצד נדרשו עם ישראל להתכונן למעמד נשגב זה?
תשובות.
התנאי לקבלת התורה.
ההגדה מספרת: על הערבות הטובה שה' דרש מעם ישראל, לשם כך משה הצטווה לאסוף את כל העם.
בראשונה ,לדבר אל הנשים ולצוות אותן לגדל ולחנך את ילדיהן- לתורה ולמעשים טובים - כדי שלא תתנהגנה כחוה אשר עברה על פי ה' והייתה מצטדקת באומרה לה': לא לי, כי אם לאישי ציווה ה' לבלתי לאכול מעץ הדעת טוב ורע.
אחר כך, משה הצטווה לפנות אל הגברים -בדבר מעמד הר סיני והעם כולו עונה פה אחד: כל אשר דיבר ה' נעשה!
ויאמר ה' אל בני ישראל: בזאת אתן לכם את תורתי, אם תביאו לי עָרֵבים אשר יגישו ערבות לאמור: מידינו יבקש ה', אם לא יעשו בני ישראל את התורה ולא ישמרוה!
ענו כל בני ישראל: אבותינו הקדושים: אברהם, יצחק, ויעקב יערבו בעדנו לפניך, ה'.
ענה ה': ומי יערוב את אבותיכם לפני, הן שאל אברהם - אביכם ממני אות ומופת ויאמר לי: במה אדע אם ארש את ארץ כנען? ויצחק אביכם אהב את עשיו אשר שנאתי, וגם יעקב אביכם אמר בצר לו: נסתרה דרכי מה',
לכן לא אקח את הערובה הזאת ,אלא שאלתי מכם ערובה טובה ממנה! ויהי כשמוע העם את דברי ה' ויאמרו לו:
הילדים שלנו יהיו ערבים לתורה הקדושה. כאשר ה' שמע תשובה זו אמר: הערובה הזאת טובה ונאמנה לי מאד, מאד! לכן מיד ילדכם אבקש אם תשכח תורתי, העם ענה: אנחנו נלמד את ילדנו ואת נכדנו את התורה ונשנן אותה להם והם יתעסקו בה בלכתם בדרך – בשכבם ובקומם - מפיהם עד עולם התורה כלומר: לא תסור מהם לעד!
ההכנות לקראת מעמד הר סיני.
נאמר: "כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת".
המשמעות על פי מדרשי חז"ל: כל זמן ששרתה השכינה על ההר, כל מי שהיה מתקרב ונוגע בהר - היה מת, אך משנסתלקה השכינה כולם היו רשאים לגשת אל ההר, מכאן הסיק רב יוסי: לא המקום של האדם מכבדו, אלא האדם עצמו גורם לקדושת המקום.
ה"חפץ חיים" מסביר: לקראת מתן תורה, ה' הגביל את ישראל - לבל יעלו אל הר סיני ואף לא לגעת בקצהו, עתה כדאי לשים לב: הר זה שאין בו דעת ואין בו תחושה - בכל זאת נתקדש מכוח המעשה של מתן תורה, עד שהוזהרו בני ישראל מנגיעה כלשהי בקצה ההר, מכאן המסקנה: תלמיד חכם שהוא בבחינת ספר תורה מהלך- חי- שיש בו דעת ורגשות פועלים - על אחת כמה וכמה, שכל הנוגע בקצה כבודו כאילו נגע בבת עינו!
חכם אחד מן הגליל דרש לפני רב חיסדא את המילים:
"וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי"
מכאן הרמז – כי ה' נתן לעם ישראל תורה משולשת- תורה, נביאים וכתובים. לעם משולש:- שכולל- כוהנים, לוויים, וישראלים, על ידי שלישי—על ידי משה שהיה שלישי להוריו ביום השלישי- לשלושה ימי הגבלה, בחודש השלישי- סיון שהוא שלישי לניסן [שהרי לפי התורה: החודש הראשון הוא: ניסן]
מוסיף ואומר: שלא כמידת הקב"ה מידת- אדם בשר ודם, אדם המוכר חפץ לחברו- המוכר עצוב והלוקח [הקונה] שמח. אבל אלוקים אינו כן, נתן לבני ישראל תורה ושמח, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו"
[משלי ד, ב]
ספורנו מסביר: כי האזהרה אל העם לא להתקרב להר סיני, נובעת מהחשש- פן יפלו חללים בתוך העם ויערבבו שמחת ה' בטומאת המתים וכך יטילו אבל על קרוביהם ולא תשרה השכינה עליהם.
לדעת המלבים : מהציווי: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב"- ניתן להסיק: כי יהודי חייב להגביל את עצמו בענייני אלוקות ולא לחקור יתר על המידה את הנושא- כי הוא למעלה מתפיסתו, אלא עליו להסתפק באמונה פשוטה.
לדעת הרב שמשון רפאל הירש: היו צריכים את עם ישראל להזהיר לא להתקרב להר- כדי להפריד בין העם הפרדה פיסית - לבין ההר שהוא מקור אלוקי. המקום מורם אל תחום שמעבר הארצי - לכן כל יצור חי שיגע בהר – צפוי למיתה ורק אחרי מתן תורה יושב ההר אל התחום הארצי- כל ההגבלה הזאת - מטרתה להוכיח: באופן מוחשי שמקור התורה הוא על אנושי ועל ארצי!
רש"י מתייחס לפסוק: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ: כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת".
משה קבע גבול לעם ישראל כדי שלא יתקרבו יתר על המידה להר.- הכוונה שהתחום של הגבול מגלה לנו, שיש איסור לחצות את הגבול ולעלות אל ההר. ואפילו בקצה של ההר היה צריך להיזהר – כדי לא לגעת גם שם.
ראיתי בספר: "פירושי הרב דוד צבי הופמן":
אפשר שלא גידרו את ההר בגדר ממשית ,אלא מנעו מן העם לעלות להר באזהרה מילולית בלבד.
המלבים אומר: יש ללמוד מעניין ההגבלה להר סיני מסר חשוב: אדם מישראל חייב להגביל את עצמו ולא להרבות בחקירה ובהתפלספות בענייני אלוקות שהם למעלה מתפיסתו, אלא עליו ללכת בדרך אמונה פשוטה בתכלית- זו מובנה של מצוות ההגבלה בעת שאלוקים מתגלה על הר סיני.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי האיסור להתקרב להר נבעה מכמה סיבות, כגון לא להתקרב להר שבאותו זמן שרתה עליו השכינה- היה צורך להפריד בין ההפרדה הפיזית של בני ישראל לבין ההר שהיה באותו זמן עם עוצמה אלוקית.
ויפה המסר – הרמוז בהגבלה להר בזמן - ההכנות למעמד הר סיני: לא לחקור יתר על המידה את דרכי ה' אלא:
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" [דברים י"ח].כי אדם בשר ודם אינו יכול להבין תמיד את מהלכי הקב"ה.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1013
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד