פרשת ויחי- מהו סוד הגאולה?/ / מאת: אהובה קליין .

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת ויחי- מהו סוד הגאולה?/ / מאת: אהובה קליין .

הודעהעל ידי אהובה קליין » 14 דצמבר 2021,14:04

פרשת ויחי - מהו סוד הגאולה?
מאת: אהובה קליין
:y: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
פרשה זו היא סתומה, הכוונה: שאין מרחק בין סיום הפרשה הקודמת - פרשת "ויגש" לבין פרשת "ויחי" המסיימת את חומש בראשית.
שואל רש"י מדוע פרשה זו סתומה והוא עונה: "כיוון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, שהתחילו לשעבדם",
דבר אחר: ביקש [יעקב] לגלות את הקץ [זמן מדויק של בוא הגאולה באחרית הימים] לבניו ונסתם ממנו"
כך התורה מתארת את רצונו של יעקב לחזות את אחרית הימים:
" וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם". [בראשית מ"ט, א- ג]
בהמשך יעקב מברך את בניו וביניהם את שבט דן:
"דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר. לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה". [להלן, ט"ז- י"ט]
השאלות הן:
א] מה ביקש יעקב להגיד לבניו כאשר קרא להם להתאסף לפניו?
ב] מדוע שבט דן מצטייר כנחש בעיני יעקב?
תשובות.
יעקב אבינו אוסף את בניו .
יעקב אומר לבניו: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".
על פי רש"י: ביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ של כל הגלויות והסתלקה ממנו השכינה , נעלמה ממנו ידיעת הקץ ומשום כך - התחיל להגיד לבניו דברים אחרים שאינם שייכים לקץ הגלות.
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי הזוהר הקדוש: כי אין התורה אומרת סתם את מילות יעקב: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם..." דבר שלא יתקיים, אלא מה שצריך לגלות יעקב גילה ומה שלא היה צורך לגלות - נשאר סתום. מה הדבר הגלוי שגילה יעקב לבניו ? התשובה היא: "וְאַגִּידָה לָכֶם.." ואגידה- מלשון "אגד"- הציווי לעם ישראל: תתאגדו יחד, דבר זה יהיה יקר וחשוב מאד באחרית הימים, הרי חז"ל אמרו [במסכת סנהדרין צ"ח]:"זכו- אחישנה, לא זכו- בעיתה [בזמנה] , יעקב הציע לבניו את עצתו לישראל : שֶׁבְּעֵת שעם ישראל יהיה במצב של "לא זכו" שיקיימו את הציווי: "האספו ואגידה לכם - הכוונה: שיתאחדו ויהיו קשורים -מאוחדים. ועל ידי זה - הם יהיו במצב של "זכו" ,למרות שהם במצב של - "לא זכו" כי כאשר כל ישראל מאוחדים - הם בבחינת צדיקים.
נאמר ב:"נועם אלימלך" [פרשת דברים] יש עולם הנקרא בשם: "כל ישראל"- הוא העולם של כלל ישראל ,שם אין חטא ואין פשע ואין שם שטן ואין שם פגע רע. מדוע? כי כל החטאים הם רק בפרטים - לפי שהפרט חוטא לפעמים ,אבל כלל ישראל - תמיד נשאר בקדושתו. לכן זה הסוד שגילה יעקב לבניו שאפילו אם עם ישראל מצבו הרוחני בבחינת "לא זכו"- העצה: להתאחד למצב של כלל ישראל ואז יגיעו להיות בבחינת "זכו"! שימשיכו את אורו של משיח.
מהו החלק הסתום שלא התגלה? התשובה: זמן הגאולה בעיתה שהיא תגיע גם אם לא יעשו שום פעולה למטרת הגאולה.
חז"ל סוברים: כי ההתכנסות של עם ישראל בשבת מעניקה – את הכוח להתאחד כאיש אחד בלב אחד, כי השבת מזככת לבבות ישראל.
מהטעם: כאשר יש פסולת בלב של יהודי - אינו מסוגל להתאחד עם לב אחר, דוגמת ברזל בברזל שכאשר הוא במצב של חלודה - אינו יכול להתחבר לברזל אחר- כך גם לבבות עם ישראל.
לכן השבת מביאה גאולה לעולם: כי היא: בבחינת- "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם"- שהיא סוד הגאולה שגילה יעקב לבניו.
גדולה האחדות: שהיא מאחדת כל יהודי שנחשב לנר אחד -לפי שנאמר: נר ה' נשמת אדם-וכאשר מאוחדים כל ישראל- הם נהפכים לאבוקה אחת גדולה, כך הם מוגנים מכל כוחות הרשע.
חז"ל אומרים : [מסכת יומא ט] בית שני נחרב בגלל שנאת חינם - מהטעם ששנאת החינם מפוררת את האחדות והם בבחינת יחידים - שזה בניגוד של מצב הגאולה. ובעתיד מתגבר יצר הרע ומבטל את האחדות - וגורם לפירודים, לכן סוד הגאולה טמון באחדות ישראל כדברי יעקב- "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם"
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָמַר יַעֲקֹב לְהַגִּיד לְבָנָיו אֶת אֲשֶׁר יִקְרֵם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וַיַּעַל מֵעָלָיו כְּבוֹד ה',
וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב: " אָבִי, אָבִי הוֹלִיד אֶת יִשְׁמָעֵאל, וְיִצְחָק אָבִי הוֹלִיד אֶת עשָׂיו, וְיִהְיוּ שְׁנֵי הַבָּנִים הָאֵלֶּה רָעִים בְּעֵינֵי ה', הָאָמְנָם טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבוֹתַיי וְייִתן לִי בָּנִים כֻּלָּם צַדִּיקִים? הָבָה אֶחְקְרָהּ אוֹתָם לִפְנֵי מוֹתִי וּבְחַנְתִּים וְיָדַעְתִּי אֶת מַחְשְׁבוֹתָם! וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו: השְׁבָּעַתְכֶם הַיּוֹם, בָּנַי, לְהַגִּיד לִי: אוּלַי יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לְבָבוֹ פָּנָה מֵעַם ה' לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֵלוהים אֲחֵרִים! וַיִּשְׁמְעוּ בָּנָיו וְיַעֲנוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד לֵאמֹר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל [אָבִינוּ] ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד! וְיִשְׂמַח יַעֲקֹב עַל דִּבְרֵי בָּנָיו שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַיֹּאמֶר בַּלָּט: "בָּרוּךְ שֶׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"

שבט דן מצטייר כנחש.
נאמר:"דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר. לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה". בראשית ג, ט"ו]
רש"י מסביר: שפיפון - הוא נחש המוזכר בתחילת הפסוק: "נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ" אך אותו נחש מכונה בשם זה: לפי שהוא נושף- כלומר- מוציא אוויר ושורק בשעה שהוא עומד להכיש וכמו שנאמר בקללת הנחש: "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב".
על כך הסביר רש"י: שהנחש לא יוכל לעמוד- לא יהיה לו גובה ולא יוכל לנשוך את האדם בגובה גופו ,אלא רק יוכל להכישו בעקבו. מהסיבה הזאת האדם תמיד ירדוף אחר הנחש על מנת להורגו.
לכן, כך דרכו של הנחש – הוא נושך את רגלי הסוס וכתוצאה מכך- הסוס נבעת קופץ ומרים את רגליו והרוכב נופל לאחוריו ומת . לכן יעקב מדמה את שבט דן לנחש - הנושך את עקבי הסוס של האויב וכך הרוכב מת למרות שדן אינו נוגע בו ממש - וכך מצאנו את הדוגמא על שמשון הגיבור שהרג אלפי פלישתים ולא הוצרך לגעת בהם כפי שנאמר:
"וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת-שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ, אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיִּסָּמֵךְ, עֲלֵיהֶם--אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם- פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו". [שופטים ט"ז, כ"ט- ל]
כך כל הפלישתים שהיו על הגג מתו.
אונקלוס מסביר: האדם אשר יקום משבט דן- יפיל אימה על הפלישתים, יארוב להם כנחש בצדי הדרכים – במטרה להרוג את גיבוריהם עם סוסיהם - ולעקור את מרכבותיהם ומדובר בנחש מאד מסוכן - שאין רפואה לנשיכתו - והוא נחש צפעוני- בעל ארס מאד חזק וקרוי בשם: 'חורמן'- על שם שמכלה ועושה את הכול חרם [מלשון מוות וכיליון] כל מי שנפגע ממנו - מת מעוצמת הארס שלו ו'שפיפון' הוא: כמו נחש ה'פתן' , גם כן, נחש קטלני ואין רפואה כנגד מכתו.
נחש זה מוזכר גם בתהלים [נ"ח, ה]:"חֲמַת-לָמוֹ, כִּדְמוּת חֲמַת-נָחָשׁ; כְּמוֹ-פֶתֶן חֵרֵשׁ, יַאְטֵם אָזְנוֹ".
'יכמון'- פירושו: יארוב- שכך הוא דרכו של הפתן להיטמן בין הסלעים ולערוב לעוברי הדרכים ולהמיתם - בדומה להם נהג שמשון - מטמין עצמו בין הסלעים ואורב לפלישתים בדרכים. כפי שכתוב: וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם. [ שופטים ט"ו, ח]

רש"י אומר על המילים: "לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה" שמשון נתנבא - שינקרו פלישתים את עיניו לפני מותו - וסופו להתחנן ולבקש את ישועת ה' ולומר:
"וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם-אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּים". [שופטים ט"ז, כ"ח] ה' קיבל את תפילתו וכך שמשון הצליח להפיל את הבניין על כל יושביו.
ה"נתיבות שלום" אומר על המילים: "לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה":
על פי [מדרש יונתן] מי שיש לו אמונה בבורא עולם והוא מקווה ומצפה לישועת ה' ,הרי הוא משיג הכול באמונה זו גם אם הוא אינו הגון ואינו ראוי לכך. כי על ידי אמונה זו - הוא ניצול מייסורים וזוכה לסליחה וחנינה.
זוהי גם נבואת יעקב אבינו על הגאולה שגם אם עם ישראל – לא יהיו ראויים לגאולה אם יקוו לגאולה - יזכו לכך.
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת: "וַיְהִי כְּבָרֵךְ יַעֲקֹב אֶת דָּן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ וְהִנֵּה מָנוֹחַ הַדָּנִי לוֹקֵחַ לוֹ אֵשֶׁת מִבְּנוֹת יְהוּדָה: וְיָדַע כִּי תֵּלֵד הָאִישָּׁה הַזֹּאת אֶת שִׁמְשׁוֹן הַגִּיבּוֹר אֲשֶׁר יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי לוֹחֲצֵיהם: אוּלָם בְּרֶגַע הַזֶּה רָאָה וְהִנֵּה שִׁמְשׁוֹן עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי עַמּוּדִים- עֵינָיו מְנֻקָּרוֹת וּפְלִישְׁתִּים רַבִּים שְׂמֵחִים לְאֵדוֹ [לְצָרָתוֹ] וְיֵצֶר לְיַעֲקֹב מְאֹד וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' לֵאמֹר: לִישׁוּעָתְךָ ה' אֲשֶׁר תּוֹשִׁיעַ אֶת שִׁמְשׁוֹן אָנֹכִי מְקַוּוֶה, אָנָּא חֲזֵקֵהוּ ה', הַפַּעַם וְתֵן בּוֹ כּוֹחַ לִנְקֹם אֶת נִקְמַת עֵינָיו הַמְּנֻקָּרוֹת וּבַנְּפוּל עָלָיו הַבַּיִת, אַל נָא יִתְעָרֵב בַּפְּלִישְׁתִּים וְהִכִּירוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו וּקְבָרוּהוּ בְּקֶבֶר אֲבוֹתָיו [בְּחֵלֶק הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּגוֹרָלְךָ]"
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי יעקב אבינו מגלה רק חלק קטן מנבואת אחרית הימים - שהיא תלויה בנו:
אחדות עם ישראל כאיש אחד בלב אחד- הדבר עשוי להתממש גם על ידי שמירת קדושת השבת ותפילה מתמדת מתוך אמונה בקב"ה שבו אנו מאמינים כי בוא תבוא הגאולה - כדברי יעקב אבינו:
"לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה". .זה סוד הגאולה - הטמון באמונה בה' ובאחדות העם.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1295
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים

cron