פרשת משפטים-המתכון לחיים טובים ללא מחלות/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת משפטים-המתכון לחיים טובים ללא מחלות/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 26 ינואר 2022,14:04

פרשת משפטים – המתכון לחיים טובים ללא מחלות .
מאת: אהובה קליין.
:o :bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
הפרשה פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א]
מעניין , כי תחילה התורה מתארת: מצוות שבין אדם לחברו ובהמשך: מצוות שבין אדם למקום.
אומר על כך: רבי שמחה בונים מפשיסחה: מכאן: "שדרך ארץ קדמה לתורה". ראוי לציין: כי הכתוב מתאר את תוצאות קיום המצוות בפועל- הלכה למעשה:
"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא. אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל- אֹויְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף..." [ שמות כ"ג, כ"ה- כ"ה]
השאלות הן:
א] מה משמעות המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים..."?
ב] מהו המתכון לבריאות לאורך כל ימינו ?
תשובות.
"ואלה המשפטים.."- המשמעות.
רבים הם המפרשים הדנים בעניין חשוב זה, להלן כמה מהם:
"נתיבות שלום" מסביר: בפרשיות: יתרו ומשפטים - מתארת התורה את מתן תורה לעם ישראל- תחילה בפרשת יתרו במילים: "בחודש השלישי.." שם – אנו קוראים על ההכנות הרבות לקראת מעמד הר סיני ואילו כאן בפרשה - הכתוב מתאר את עליית משה אל האלוקים.
רש"י מפרש: כי פרשה זו נאמרה ב : ד' סיון טרם עשרת הדברות, באמצע הפרשה מתוארים כל דיני המשפטים וראוי לבאר, מדוע התורה הפסיקה באמצע פרשת מתן תורה ועשרת הדיברות ועברה לנושא: המשפטים שיש לשים לפני עם ישראל?
אומנם סבורים חז"ל: כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, אך בוודאי יש כאן כוונה מסוימת . נאמר במדרש [שמו"ר, ל, ט] על פי תהלים קמ"ז, י"ט:
"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל".
מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; - הכוונה- לעשרת הדברות.
"חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"- הכוונה ל- "אלו המשפטים".
מכאן נלמד על פי חז"ל ודברי תהלים: שהמשפטים הם באותה דרגת קדושה כמו עשרת הדברות.
ויש לבאר את חשיבות המדרגה הגבוהה של המשפטים, ואפילו נאמר על המשפטים שזו דרגה גבוהה יותר מדבריו ליעקב.
שהרי אמרו חז"ל [מסכת שבת י']: כל דיין שפוסק דין אמת - נעשה שותף לקב"ה - במעשה בראשית!
לפי זה: דיין עומד במדרגה מאד נשגבה וכל זה מהטעם: שגודל קדושת המשפטים – הם במדרגה כה עליונה שהם: עיקר התורה. יש להבין שהחוקים והמשפטים שניתנו וכתובים בתורה – נחשבים לגופי תורה וכל דין תורה שנפסק על פיהם נעשה חלק מהתורה ונחשב לדברי אלוקים חיים -לנצח - וזו הכוונה: שדיין - הפוסק דין על סמך התורה - נעשה הדין הזה חלק מהתורה עצמה.
מה ההבדל בין משפט הגויים למשפט היהודים? הדבר מתפרש על סמך הכתוב
"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל" שהרי משפטי הגויים - הם תוצאת שיקול הדעת של בשר ודם - ויש חשש לטעויות - מה שאין כן אצל ישראל –המתבססים על פי משפטי ה'- כדברי חז"ל [מסכת ברכות ו']: "שלושה שיושבים בדין - שכינה עמהם, אלו דברי אלוקים חיים ולכן הם דברי אמת - ללא טעויות. בשיקול דעת גשמי - אצל הגויים - יש חשש לטעויות, ניתן להפריכן ויתכן שאינם דברי אמת.
אך מנגד דברי התורה - תמיד משקפים רק את האמת!
ה"נתיבות שלום" מביא מעשה ידוע מהבעש"ט:
"אדם בא לדין לפני רב גדול ויצא חייב בדינו. אח"כ שאל אותו: אמנם יודע אני בבירור שהתורה אמת ודבר ה' אמת וקיים לעד ואיני מפקפק שהדין נפסק באמת ע"פ דין תורה, אבל אני לעצמי יודע שלא כך היה המעשה ובאמת איני חייב לשלם לבעל דיני, והיאך יתיישבו שתי אמיתות אלו כאחד?
השיב לו הרב , להווי ידוע לך שבגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת שוב לעולם הזה - כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם, והפירעון יהיה באופן שע"פ המעשה של עכשיו – אינך חייב לו כלום ,אלא רק בכדי לשלם את החוב הקודם יצא כך הפסק ע"פ התורה"
המסקנה לגבי מקרה זה: שע"פ תורת המשפטים נפרעים כל החשבונות בין איש לרעהו על פי - רזא דגלגוליא" – היינו - סוד הגלגול.
רש"י אומר על המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים,.." האות וו המופיע בתחילת המשפט באה להוסיף על הראשונים - מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני והכוונה: כשם שעשרת הדברות הם בדרגה - גבוהה מעל גבוהה לפי שנפתחו שבעה רקיעים והכל ראו שאין עוד מלבדו של ה' – באותו אופן המשפטים – הם דברי ה' בשלב של - גבוה מעל גבוה וכמו שהתורה ניתנה ברעמים וברקים –אף המשפטים ניתנו בקולות וברקים ,לכן פרשת משפטים מופיעה באמצע קבלת התורה - לפי שכל דיין הדן דין - נעשה שותף לה' במעשה בראשית.
ר' משה פיינשטיין כתב בספרו :"קול רם" שמדברי רשי"י: ניתן ללמוד שלושה דברים הקשורים לתלמיד חכם:
א] גם אם התלמיד חכם אינו נמנה על שבעים ואחת מדייני הסנהדרין - הוא חייב כמו שנצטוו דייני הסנהדרין - לשבת במקדש - להיות בבחינת "אצל המקדש" עליו לזכור: כי: " אלוקים ניצב בעדת א-ל"
ידיעה זו עליו לדעת - בין אם יושב בדין ,בין אם מלמד ובין אם הוא לומד תורה כמו שכתוב במסכת אבות: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". [מסכת אבות, ג, ו] ואם אינו נוהג בדרך זו ,אינו ראוי להיחשב תלמיד חכם ובוודאי שאינו ראוי גם לדון.
ב] על התלמיד חכם להבין - כי המשפטים הם מסיני , ה' נתן אותם ועל כן הוא צריך ללמוד אותם כדי להבין את כוונת ה' בהם ומה רצה ללמדנו באמצעותם.
ג] – יש להסיק מדברי רש"י - שיש ללמוד גם עם אחרים ולהוסיף תלמידים- על מנת להסביר להם את טעמי הדינים ולפרשם בדומה לשולחן ערוך - במטרה: שגם התלמידים ישמשו גדולי תורה.
"בעל הטורים" מפרש את המילה: "המשפטים" בדרך של ראשי תיבות: - הדיין מצווה לעשות פשרה, טרם יעשה משפט, כפי שנאמר במסכת סנהדרין [ו, ע"ב] מצווה לפשר בין הצדדים היריבים במשפט, שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"[זכריה ח, ט"ז] והלוא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שאין שלום יש משפט ? אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הווי אומר: זה ביצוע [היינו עשיית פשרה בדין]
המתכון לבריאות: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".
נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".
דעת מקרא מבאר: כי בשכר שתעבדו את ה' אלוקיכם - ה' יברך אתכם:
ברכת הלחם כוללת את הברכה : שתיתן הארץ את יבולה וברכת המים - כוללת שיתנו השמים את גשמיהם. גם המעיינות והנחלים יהיו משופעים במים ועוד יש בברכת המים והלחם - שהמזון והמים שיעמדו לרשותנו - יהיה בו להבריא ולחזק את גופנו ולא יתערבבו בהם רעלים הגורמים למחלות.
בכך ה' מבטיח – שירפא אותנו מכל מחלה ואף ימנע מהמחלה להגיע אלינו.
נאמרו הברכות הללו , כדי להוציא מאלה העובדים עבודה זרה ומאמינים שבעקבות הסגידה לאלילים הם יהיו בריאים ויזכו במזון ומים.
אומרת התורה לישראל: להשמיד את האלילים ולעבוד רק את ה' - אז ירפא את עם ישראל ואף יספק להם מזון. המילים: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". יש בהן רמז: שכל מי שה' בקרבו ובמקום שה' שוכן שם = אין חולי.
הבטחה זו נמצאת בעוד מקומות במקרא:
"וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [לעיל, ט"ו, כ"ו].
"וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל- מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל- שֹׂנְאֶיךָ". [דברים, ט"ו]
רבינו בחיי מסביר: יש מחלות בגוף האדם הנובעות כתוצאה מהמאכלים והמשקאות הנכנסים לגוף ויש מחלות מחוץ לגוף - שנובעות מפאת שינוי מזג האוויר כפי השתנות מערכת הכוכבים.
חשוב להבין, בשכר זה שעם ישראל יעבוד רק את ה' : ה' יברך את המזון והמשקה ובכך יסיר מעליהם כל חולי. הצדיק המקיים את ציווי התורה- לא יזדקק לגשת לרופא – לא כמו שקרה לאסא מלך יהודה שחלה ונאמר עליו:
"וְגַם- בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-יְהוָה, כִּי בָּרֹפְאִים". [דברי הימים ב', ט"ו, י"ב]
ידוע כי יעקב ביקש בריאות מה' כאשר נדר- נדר :
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" [בראשית כ"ח, כ]. ומדוע זו בקשה לבריאות? כי יעקב ידע שהחולה אינו יכול ללבוש בגד ולא מסוגל לאכול לחם.
ה"נתיבות שלום" מבאר: כאשר יהודי מתקדש וחי את חייו הגשמיים והרוחניים בקדושה, אזי מתקיימת בו הברכה: אדם מקדש את עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה. ומתברך לחמו ומימיו ועל כל ענייניו שורה הקדושה. שהרי התורה נקראת גם: לחם ומים.
כמו שכתוב:" לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" [משלי ט', ה] וכן נאמר: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.."[ישעיהו נ"ה, א] כאשר יהודי מתאפק מתאוותיו - אז ה' אומר: "שימו לחם"- העניקו לו כל טוב הן בגשמיות והן ברוחניות.
אבל אם נוהג הפוך- ונוטל את כוח ההנאות הגשמיות מנזיד עדשים ,אז יסבול צער – הן בגשמיות והן ברוחניות.
הנה סיפור מהבעש'ט: שראה נסיך אחד רוכב על סוסו וכולו משתעשע ועליז אמר עליו הבעש"ט- אומנם מן השמים נועד לו מזל – להיות מלך, אך היות ונטל את כל הנאותיו הגשמיות מהרכיבה על הסוס - - הפסיד את המלוכה!
הנמשל הוא: חיי היהודי ,שפוסקים לו מן השמים –בטרם ירד לעולם, מדרגות והשגות גבוהות- אבל בהנאה אחת גשמית מאבד את הכול. ההבטחה שכל המחלה שה' שם במצרים לא ישים על ישראל- כוונתה: ה' הכביד את לב פרעה ועבדיו - הכבדת הלב - זוהי מחלת מצרים, לכן יהודי מצווה להיות מחובר אל ה', אך אם הוא מתרחק מה' זוהי הכבדת הלב - וזוהי מחלת מצרים.
לסיכום, יהודי חייב לחיות בקדושה וכך זוכה לברכת ה' בכל דבר, בבריאות טובה ללא מחלות ועוד זוכה – שה' ימלא את ימיו באריכות ימים טובה.
יפים דברי שלמה המלך:
"תְּחִלַּת חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה; וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה. כִּי-בִי, יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ, שְׁנוֹת חַיִּים". [משלי ט, - י"א]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1315
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron