פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 28 אפריל 2022,14:04

פרשת קדושים - מה גנוז בקדושת ישראל?
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
פרשת השבוע פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. אַל-תִּפְנוּ, אֶל- הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" [ויקרא פרק י"ט, א-ד]
קיים קשר הדוק בין פרשת קדושים לפרשה הקודמת :"אחרי מות" –לפי ששם התורה מזהירה את עם ישראל:
"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ". [ויקרא י"ג] וכאן התורה מדגישה: כי לא די רק להתרחק מכל העבירות, אלא יש לשאוף להגיע לרמה של קדושה- באמצעות המעשים הטובים המצוות וכאן מופיעות חמישים ואחת מצוות.
השאלות הן:
א] מה משמעות הציווי: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ?
ב] שמירת שבת וכיבוד הורים - מה הקשר?
תשובות.
"קְדֹשִׁים תִּהְיו "- המשמעות.
על פי "אור החיים" הקדוש : קדושים - שיהיו ישראל קדושים – דוגמת המלאכים שנקראים: "קדושים" כפי שנאמר:
"אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם". [ תהלים פ"ב, ו '] לפי שהקב"ה השרה את שכינתו בתוך בני ישראל.
הבן איש חי כתב על הפסוק: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" [שמות י"ט י'] כאן שיבח את האדם שבחר בו ה' יותר מאשר את המלאך, הרי המלאך נשאר באופן קבוע באותו מצב , לכן אין חידוש ופלא בקדושתו . הוא רוחני ומשולל מכל חומר, אך בניגוד לכך האדם עשוי מחומר ורוח ולכן אם יגיע לדרגה של קדושה זה פלא!
משל: אחד הלך לשוק ומצא בחנות צורת עוף מפוסל מאבן - מעשה ידי אומן והיה נראה העוף ממש אמתי- חפץ האיש לרכוש את העוף ושאל את בעל החנות: מה מחיר עוף יפה זה ? ענה לא המוכר: עשרה זהובים. ענה לו האיש:

שוטה שכמוך הרי עוף אמתי עולה רק עשרה פרוטות - ואתה רוצה עשרה זהובים?
ענה לו החנווני: עוף אמתי הוא מעשה שמים ויש כמוהו רבים אלפים ורבבות לכן נמכר בזול, אבל עוף שאני מוכר - יצר אותו אומן מעץ ואבן וכל המתבונן בעוף זה חושב כי אמתי הוא. לכן הוא יקר- כי לא ניתן להשיג דוגמתו.
הנמשל: המלאכים רוחניים לגמרי ללא כל חומריות ויצר הרע, לכן קדושתם מובנת ויש רבים ואלפים ורבבות של מלאכים שהם כולם קדושים ,אך האדם שנוצר מחומר ורוח ויש לו יצר הרע - אם יהיה קדוש כמלאך- זה פלא פלאים ולכן הוא חביב בעיני הקב"ה ביותר.
מהסיבה הזו שעם ישראל מתגבר על יצר הרע למרות שיש בו גם רוח וגם חומר –נעשה קדוש - לכן נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש"
עם ישראל נדרש להיות קדוש – כי כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד ממקום קדוש ויסודם קדוש ואם יטמא איש ישראל - על ידי שיטהר עצמו - יהיה טהור, אבל אומות העולם לא יצליחו לטהר את עצמם בכל דרך שהיא!
רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה ב- הקהל- במעמד, אנשים ,נשים וטף מפני שרוב יסודות התורה – כתובים ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]
הרמב"ן מפרש: כי כוונת התורה להזהיר, דווקא , על פרישה מעניינים שלא התפרשו בתורה לאיסור, דוגמת אכילת בשר לשובע, בעוד שמבחינת דין תורה - אין בכך איסור.
אדם שאוכל בשר וממלא בה את כרסו, נחשב: "נבל ברשות התורה"
הסבר יפה בספרו נותן הרב אליהו שלזינגר [ספר: "אלה הדברים"]: כי הקב"ה- כולו רוחניות - סביבו ישנם מלאכים- מלאכי השרת בעוד שאת האדם ברא - באופן שיהיה נזקק לדברים גשמיים, לכסף, למזון- לבשר ודגים.
בגמרא במסכת חגיגה [ט"ז, א] נאמר:" בשלושה דברים שווה האדם למלאך ובשלושה דברים לבהמה, יש להם דעת כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקודש כמלאכי השרת, שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה"- האדם מצד אחד גשמי- שהרי נוצר מעפר הארץ, אך מצד שני הוא גם רוחני- בהיותו בעל נשמה.
אולם האדם יכול לחיות בקדושה גם עם הדברים הגשמיים שלו, זה תלוי באורח החיים שהוא סולל לעצמו. אם הוא משתמש בכספו וכן אוכל ושותה – כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'- אז כל הדברים הגשמים נעשים שמימיים.
דוגמא יפה להמחשת הדברים – מופיע במסכת אבות [ג, ד]:רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה, בלי מקום", אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: "וידבר אלי: זה השולחן אשר לפני ה' "
ניתן לראות, איך על ידי דברי תורה שנאמרו ליד השולחן- נהיה מהפך- לפני דברי התורה - כל השולחן היה גשמי ועל ידי שאמרו דברי תורה הכול נהפך והשולחן נהיה קדוש - שולחן לפני ה'.
מכאן מובן מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שישנם הרבה מצוות שיכולות להיות גשמיות, אלא שעל ידי כוונת מקיים המצווה - הן נהפכות לרוחניות.
לדוגמא: אפשר לירא את ההורים מחמת שזקוקים לכספם, אך אפשר לכבדם בגלל שהם שותפים לבריאתו.
גם השבת יכולה להיות - יום מנוחה מעמל השבוע, אך שמירת השבת חייבת להיעשות בקדושה, לפי שכתוב: "יום מנוחה וקדושה נתת"
זוהי המצווה של : קדושים תהיו-כי קדוש אני ה' אלוקיכם.
לכן הגמרא בברכות [ס"ג ,א ] אומרת: "איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה-שנאמר: "בכל דרכך דעהו " [משלי י"ג]
האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם שואל: היה צריך להיות כתוב: "קדושים הֱיוּ"- בלשון ציווי ,אם כן, מדוע הכתוב משתמש בלשון עתיד: "קדושים תהיו"?
תשובתו: במילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ": הכתוב מודיע לנו: יש כאן הבטחה לעתיד לבוא מאת ה' : עם ישראל עתידים להיות קדושים וטהורים וכך יזכו לגאולה שלמה
כדברי הרמב"ן בהלכות תשובה [ז'- ה'] : שכבר הבטיחה התורה כי בסוף הגלות עם ישראל – יעשו תשובה. כפי שנאמר:
"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה" [דברים ל', א'- כ']
מעניין כי פרשת "קדושים" מתחילה בציווי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" ומסתיימת בציווי: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה"
בכך רומז הכתוב - על האדם מוטל לעלות במעלות הקדושה ולהתעלות בה עד הגעתו למדרגה העליונה שהיא הקדושה האלוקית.
שמירת שבת - והקשר לכיבוד הורים..
הגמרא [מסכת בבא מציעא] שואלת: מה הטעם שנסמכה מצוות שמירת שבת- למצוות כיבוד ומורא אב ואם ?
התשובה: הדבר מלמד אותנו: שאם אביו של האדם יאמר לבנו לחלל שבת, להיטמא למת, לא להחזיר אבידה, או לא לקיים את אחת ממצוות התורה- במקרים אלה: אל ישמע לו, לפי שנאמר:"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"
לכאורה, יש צורך להבין - הרי מסמיכות מצוות שבת למורא אביו ואמו, מראה שרק בשמירת שבת לא יקשיב בקול אביו ומאין ההוכחה שגם במצוות אחרות עליו לנהוג באופן דומה לשמירת שבת - לא לשמוע בקול אביו?
התשובה על פי דברי ה'חינוך' [מצווה ל"ג]: התורה חייבה את האדם בכבוד אביו ואמו - בכדי שייתן אל ליבו- שהאב והאם הם סיבת היותו בעולם, על כן באמת ראוי לו, לעשות להם כבוד וכל תועלת שהוא יכול - כי הם הביאוהו לעולם.
מכאן לומדים: שאם אנו מצווים לכבד את ההורים מסיבת הביאם אותנו לעולם הזה, קל וחומר שאנו חייבים בכבודו של ה' וקיום מצוותיו לפי שברא את כל העולם ואת כל אשר בו, כפי שכתוב:
" כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי "[שמות כ, י] ועל ידי קיום שמירת שבת אנחנו מעידים על כך.
כך נבין את עניין סמיכת שמירת שבת לכיבוד ההורים - "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" את כל המצוות אנחנו חייבים לקיים ולשמוע בקול ה' גם אם האב מתנגד לכך כי עליונות הקב"ה – היא מעל כולם גם על אביו ואמו של האדם- והשבת היא ההוכחה לכך שהקב"ה ברא בכבודו ובעצמו את העולם.
על כן חז"ל דרשו מסמיכות שמירת שבת ומצוות כיבוד הורים שלא יקשיב הבן לאביו כאשר נדרש לפעול, חלילה מעשים - שהם בניגוד לתורה. [על פי ספר "אור שלום" של הרב: שלום ברגר שליט"א
לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו מהי מידת הקדושה ההכרחית לכל עם ישראל כעם נבחר שקיבל את התורה לרגלי הר סיני - כאיש אחד בלב אחד.
על כן , נאמרה פרשה זו בהקהל - כדברי ה"מסילת ישרים" שאין היחיד יכול להגיע לקדושה - כי הקדושה היא מתנה ורק על ידי כוח הרבים המאוחדים יחד ראויים הם לקבל מתנה זו כפי האמור בפרשה :
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1295
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron