פרשת בלק-הנבואה לישראל בפי בלעם והנביא מיכה/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת בלק-הנבואה לישראל בפי בלעם והנביא מיכה/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 06 יולי 2022,14:04

פרשת בלק - הנבואה לישראל בפי בלעם והנביא מיכה!
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :o :bow:

פרשה זו מתארת את אשר אירע – אחרי כיבוש ארץ סיחון ועוג מלך הבשן . בני ישראל זוכים להגיע עד החרמון , הם חונים באדמת מואב ההיסטורית - כפי שהכתוב מתאר:
"וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ" [במדבר כ"ב, א].
אך בפועל הם שולטים לכל אורך עבר הירדן המזרחי.
בתקופה זו בלק בן ציפור - מלך מואב מחליט לפגוע בעם ישראל באופן מיוחד - כי אינו מסוגל להילחם בהם בדרך הרגילה - עמו שרוי בפחד ואין להם צבא המסוגל להילחם כנגד עם ישראל. על כן החלטתו לפעול בדרך שאינה שגרתית כפי שהכתוב מתאר:
"וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל- סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ: לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר" [במדבר כ"ב, ב- ז]
מנגד, אם נעיין בהפטרה נמצא קטע מעניין המתקשר למשלו של בלעם:
"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ. וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ. וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא- תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ. וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת- הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעו"ּ [מיכה ה, ז-י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע החליט בלק להילחם נגד עם ישראל באופן ייחודי?
ב] כיצד דברי בלעם מתאימים לדברי הנביא מיכה בהפטרה?
תשובות.
החלטת בלק להילחם באופן ייחודי נגד עם ישראל.
בלק בוחר להילחם באמצעות הפה - לקלל את עם ישראל , מסתבר שבחוכמתו מבחין בין שני סוגי מלחמה:
מלחמה רוחנית - שבה נלחמים בכוח התורה - בכוח הרוחני של עם ישראל , כאן התוצאה תלויה בחוסן העם, האם העם יצליח לשמור על ערכי היהדות דבר המגן עליו מפני כל האויבים וגורם אף לניסים גלויים [ כמו במלחמת היונים נגד המכבים] כי ח"ו על - ידי התנתקות מן היהדות ומסורת האבות - לא תהיה לעם ישראל תקומה ולא תישאר שארית.
מלחמה קונבנציונאלית - מלחמה באמצעות כלי נשק, עיקר הצלחתה- בידי שמים,
כמו שנאמר:" יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן." [שמות י"ד, י"ד]
ובאמת ההיסטוריה מוכיחה - כי תמיד אלוקים מגן על עם ישראל: "כִּי לֹא יִיטֹּושׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב."[תהלים צ"ד, י"ד]
בלק ידע כי להילחם נגד ה' - אין לו אף סיכוי של הצלחה, אלא כישלון מוחלט הידוע מראש.
מהטעם הזה - בחר במלחמה הרוחנית התלויה בעיקרה – בעם ישראל ובכוחם להשיב מלחמה שערה וחשב כי לישראל יש כוח בפה באמצעות התפילה לכן גם הוא ישתמש ככלי מלחמה בפה על - ידי קללות.
ְהַמִּדְרָשׁ מִסְפַּר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל בִּלְעָם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָּרוּךְ הוּא, וַיָּסֶת בָּלָק אֶת בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹם, יוֹם וְלֹא שָׁמַע בִּלְעָם אֶל בָּלָק מִפְּנֵי דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל בִּלְעָם, וַיַּרְא בָּלָק כִּי לֹא שָׁמַע בִּלְעָם אַל דְּבָרוֹ, וַיָּקָם וְיֵלֵךְ אֶל מְקוֹמוֹ, וְגַם בִּלְעָם שָׁב אֶל אַרְצוֹ וְיֵלֵךְ מִשָּׁם מִדְיָנָהּ".
עוד מספר המדרש : על שיטה נוספת להילחם באופן רוחני נגד ישראל : "וְיִירָאוּ בְּנֵי מוֹאָב מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִיקחוּ בְּנֵי מוֹאָב אֶת כָּל בְּנוֹתֵיהֶם וְכָל נְשֵׁיהֶם הַיפוֹת תֹּאַר וְטוֹבוֹת הַמַּרְאֶה, וְיַלְבִּישׁוּ אוֹתָם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים יְקָרִים, וְיוֹשִׁיבוּ בְּנֵי מוֹאָב אֶת הַנָּשִׁים הַהִנָּהּ פָּתַח אָוהלֵיהֶם, לְמַעַן רְאוּת אוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִפְנוּ אֲלֵיהֶן וְלֹא יִלָּחֲמוּ אֶת מוֹאָב, וְיַעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי מוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיבוּ אִישׁ אֶת בִּתּוֹ וְאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פֶּתַח אָוהֳלוֹ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת מַעֲשֵׂה מוֹאָב וְיִפְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בָּנוֹת מוֹאָב, וְיִתְאַוּוּ לָהֶן וְיֵלְכוּ אֲלֵיהֶן".
למעשה, כוונת בלק הייתה: לנתק את עם ישראל מתרבותם = תורה ומצוות.
את זאת חשב להשיג באמצעות שיטות של פיתוי לדבר עבירה ועל ידי קללות
ופגיעה בדת היהודית . זאת במטרה להביס את עם ישראל, חלילה.
דברי מיכה הנביא – בהפטרה - מזכירים את דברי בלעם.
כפי שקראנו בפרשה, למרות כמה ניסיונות לקלל את עם ישראל - אין הדבר עולה בידו של בלעם ובמקום קללות יוצאות מפיו ברכות לעם ישראל - שניתן לחוש בהן גם בימינו!
למרות שבלק התעקש שבלעם יצליח לקלל את ישראל כמה פעמים, בסופו של דבר נאמרו שלוש ברכות לישראל ובפעם הרביעית – פתח בלעם ביוזמה משלו והשמיע לבלק נבואה על מכה שעתידים ישראל להנחית על מואב לעתיד לבוא: "וְעַתָּה, הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי; לְכָה, אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".[במדבר כ"ד, י"ד] בלעם מוכיח כי הוא קוסם מצליח שקללתו וברכתו תמיד פעלו:
על כך התרשם בלק - מלך מואב ושלח לו שליחים והדריך אותם להגיד לבלעם:
"כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר" והנה התרחש נס גלוי וה' הפך את הקללות שבפי בלעם - לברכות והושיע את ישראל מפגיעה בו.
מסר חשוב זה מוזכר במילים אלה:
בחומש דברים: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא - יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד - עוֹלָם. עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה: כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים כ"ג, ד- ו]
בספר יהושע: יהושע בן נון נושא נאום לפני מותו בכינוס בשכם ושם מזכיר את החסדים שעשה ה' לישראל:
"וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁלַח, וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--לְקַלֵּל אֶתְכֶם. וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם; וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם, וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ".
[יהושע, כ"ד, ט-י]
דברים אלה מזכיר גם מיכה הנביא בהפטרה:
"עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה". [מיכה ו, ה,]
דמיון נוסף בהפטרה : ניתן למצוא בין ברכותיו של בלעם לדברי הנביא מיכה.
בהפטרה מיכה אומר: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ". [מיכה ה, ז- ט]
ואילו בלעם מנבא בפרשה:
"כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר". [במדבר כ"ד, ט]
עוד ברכה נבואית אומר בלעם על עם ישראל:
"כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל" [במדבר כ"ג, ט' ]
עם ישראל לעתיד לבוא – בדד ישב- לא יחשיב את עצמו כאחד מאומות העולם, הוא לא ילמד ממעשיהם והמידות הרעות שלהם. ואי אפשר יהיה בכלל למנות את מספרם - ברכה שהובטחה עוד לאברהם אבינו מאת: ה'
העם- ישב בדד- לא יתחשב בגויים.

הנביא מיכה מנבא דברים דומים:

"וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא - תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ. וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם—אֶת - הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ" – עם ישראל בניגוד לגויים עובדי עבודה זרה- יקבל סיוע אלוקי להשמיד את כל האלילים מתוכו.[מיכה ה, י"ב- י"ד]

ומנבא בלעם בפרשה: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם".[במדבר כ"ד, ה]

הנביא מיכה אומר בהפטרה מה רצון ה':
"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ". [מיכה ו, ח]


אכן, השאיר הקב"ה ברכה נצחית שבכוחה לשמר את המקור הרוחני - שעליו נשען עם ישראל - מקומות תפילה, בתי כנסת ובתי מדרש.
כפי שכתוב בגמרא:" מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" [מסכת ברכות [ח, א]
מקום התפילה מאיר לישראל ומגן עליו לאורך כל הדורות ומבטיח את קיומו לעד.
משום כך קבעו חז"ל בכל בוקר בתפילת שחרית : להתחיל דווקא בברכה שנאמרה על ידי בלעם הרשע: "מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל.."
בברכה זו טמון סוד קיום עם ישראל.
רצה בלעם לקלל ויצא מברך! פלאי פלאים - חסדי אלוקים!
לסיכום לאור האמור לעיל : ניתן להסיק: בהיות עם ישראל – עם נבחר ה' - המקיים את התורה ככתבה ולשונה הוא - נמשל לאריה אשר יהיה מסוגל לטרוף את כל חיות היער וגם חיות הבית ,היינו, לנצח את כל הגויים ההולכים נגדו ומנגד הוא יהיה לברכה בקרב הארץ - כטל שאינו פוסק לעולם - משפיע לטובה גם על עמים אחרים..
אך עליו לזכור להתרחק מכל עבודה זרה ולא להיות כפוי טובה כלפי ה' אלא-לזכור את כל הנסים שעשה ה' לעם ישראל בעבר ודברים אלו מקבילים לדברי בלק: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ"

יפים דבריו של בלעם: "מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"

וכמו כן דברי נבואת הנביא מיכה: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל".
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1332
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron