פרשת האזינו - שירת האזינו - התחזית לעתיד/ אהובה קליין (c)

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת האזינו - שירת האזינו - התחזית לעתיד/ אהובה קליין (c)

הודעהעל ידי אהובה קליין » 20 ספטמבר 2023,14:04

פרשת האזינו - שירת האזינו - התחזית לעתיד.
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :o :bow:
פרשה זו נאמרת ב : "שבת שובה" - שבת קודם יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי- פִי".
אך כדאי להתייחס לסוף פרשת וילך:
"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת -הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד. כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת- מֶרְיְךָ, וְאֶת -עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה, וְאַף, כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי. הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, כ"ד- ל']
השאלות הן:
א] כיצד מתחברת שירת האזינו - לפרשת "וילך" ?
ב] מדוע מזמין משה ,דווקא, את השמים ואת הארץ לעדות?
ג] מה תכלית - שירת האזינו?
תשובות.
הקשר בין פרשת "וילך" לפרשת: "האזינו"
מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה הקודמת היא: ל"שירת האזינו"
בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.
הרמב"ן רואה בשירה זו נבואה ממש לכל מה שעתיד לקרות לעם ישראל מאז ומקדם ועד ימינו ממש וההוכחה לכך שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם":
המילה: "כל" מרמזת-כי השירה כוללת את כל העתידות .הכתיבה אומנם תמציתית ,אך מרמזת על כל מה שעתיד להתרחש.
הרמב"ן מרוב התפעלותו מדגיש: "אילו הייתה השירה הזאת, מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית, ועד אחרית, כן היה ראוי להאמין מפני שהתקיימו בו כל הדברים עד הנה ,לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו,[הכוונה למשה] אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"
על פי דברי הרמב"ן: ניתן להבין כי הוא רואה בשירה - נבואה ממש על מה שיקרה לעם ישראל מהרגע שיכנסו לארץ עד בוא הגאולה. ובסופה של השירה - הסבר לעונש שה' ישלם לאויבים. שהציקו לעם ישראל –הם ייענשו- למרות שהם היו שליחיו של ה' להעניש את ישראל- אשר עברו על המצוות. ה' השתמש באויבים כדי להשיב את עם ישראל לדרך הטובה. אך שנאת הגויים הייתה לה' יותר מאשר כלפי ישראל. מנקודת מבטם של האויבים - שנאתם הייתה לא בגלל שישראל סרו מהדרך, אלא כי קיבלו את התורה לעבוד את ה'.
לכן על כך ה' ינקום בגויים והנקמה הזו נועדה לגאולה האחרונה שעדיין לא התקיימה עד היום, אבל היות וכל מה שכתוב בשירה התקיים- ברור שגם הגאולה בעתיד בוא תבוא.
ספורנו סובר: כי באחרית הימים יבוא כיליון על עם ישראל ותישאר ממנה רק פאה וגם נותן רמז כי עם ישראל ינצלו בארץ אבותם כפי שכתוב: "בהר ציון תהיה פליטה".

עדות השמים והארץ.

על פי רש"י: אמר משה: אני בשר ודם ועתיד למות ואם יאמרו ישראל: אנחנו לא קיבלנו את הברית, כלומר- לא קיבלנו את התורה? מי יבוא ויגיד שאין זה נכון? לכן העיד את השמים ואת הארץ שהם נצחיים וקיימים לעולם.
המיוחד בעדים נצחיים אלה, אם עם ישראל יקיים את המצוות- הוא יקבל שכר משמים- כדברי זכריה הנביא: "הַגֶּפֶן תִּיתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם, יִתְּנוּ טַלָּם"[מלשון- טל]; [זכריה ח, י"ב]
ואם חלילה יחטאו- ויתחייבו בעונש - יענשו על ידי שמים כדברי הכתוב:
"וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".
בתחילה ה' יעצור את השמים – לא יהיה מטר ואם ימשיכו לחטוא האומות יגרשו אותם מארץ ישראל.
רש"ר- [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: השמים והארץ הם מתמנים להיות עדים וכערבים על ברית ה' [קבלת התורה]ועל מה שיאמר אודות עתיד עם ישראל.
קיים הבדל בין המילה: "להאזין" לבין המילה "לשמוע":
"להאזין"- הפירוש - להטות אוזן. יש כאן עניין של הקשבה מצד המאזין אל האיש שמדבר.
אך "לשמוע" - אפשר לשמוע - גם אם לא מעוניינים בכך.
לדוגמא: איש הולך ברחוב ופתאום שומע צעקות - בוקעות מחלון של בית. השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' הייצוג הזה מתבצע בעיקר על ידי השמים. ורק בעקיפין על ידי הארץ.
השמים הם הפעילים ואילו הארץ בעיקרה - בלתי פעילה. בגלל שכל הברכה והקללה בהתפתחות הפיזית של הארץ, ובענייניי בני האדם- התלויים בהתפתחות זו, מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם המתרחשים והם במסגרת "השמים" .מחוץ ל"ארץ" ואלה כלולים במושג "השמים" לכן נאמר:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" הדרישה העיקרית מופנית אל השמים- והם נדרשים "להטות אוזן" כדי לקלוט את הדברים שיאמרו, בניגוד לכך נאמר על האדמה: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וזוהי תוצאה עקיפה ל"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם",
בספרי משווים את שירת משה לנבואת ישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א', ב']
כך הסבירו: כיון שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולפי שהיה רחוק מן הארץ, אמר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."בא ישעיהו וסמך לדבר ואמר: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ". "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" שהיה רחוק מן השמים. "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"- שהיה קרוב לארץ.
מכאן שהשמים הם הפעילים- המעניקים את המתנות- ואילו הארץ היא בעיקרה בלתי פעילה-המקבלת. ומשה היה קרוב לשמים מפני ששליחותו הייתה דומה להשפעתם הפעילה והמעניקה - [טל, גשם, שמש].הוא נשלח אל שדה -ההתפתחות של האנושות- את זרעי האור והחום, האמת והחיים. השפעותיו הצפויות מלימודיו והבטחותיו של משה נמשלו למתנות שבאות - משמים. הגורמות לארץ- פוריות ושפע. לכן, משה היה רשאי לראות עצמו קרוב לשמים.
על כן, הוא היה מכוון את דבריו לאוזני השמים. לעומתו ישעיהו הנביא - ניסח את דבריו על פי צורת הביטוי של רבו- משה שעמד גבוה מאד מעליו. ישעיהו ראה את עצמו קרוב לארץ שהיא בלתי פעילה. הוא אינו אומר "ואדברה" אלא: כ"ִּי יְהוָה דִּבֵּר" לכן הוא אומר:
"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"

תכלית שירת האזינו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: "שירת האזינו"- היא חשובה מאד בתורה הקדושה.
כמו שכתוב בפרשת "וילך":
"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"![דברים ל"א, י"ט- כ"ב]
על פי ספר החינוך- הציווי לכתוב ספר תורה אשר בה כתובה השירה הזאת - משמע- שהשירה הזאת- היא עיקר התורה –שכל התורה קרויה על שמה. והיא מהווה למצב של הסתר פנים גדול- כלומר כשלא יבינו עם ישראל מדוע מתרחשים דברים קשים? יקראו את התשובה בשירה הזאת!
בספרי נאמר: "גדולה שירה זו- שיש בה: עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא. יש בה מהעולם הזה ויש בה מהעולם הבא.
יש בה הבטחה מבוארת לגאולה העתידית.
הגאולה מובטחת לעם ישראל ללא שום תנאי!
הנקמה באויבים בוא תבוא כנאמר:
"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" [דברים ל"ב, מ"ג].
:o
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1565
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron