פרשת תולדות/הסיבה לרעב בארץ והליכת יצחק לגרר/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת תולדות/הסיבה לרעב בארץ והליכת יצחק לגרר/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 16 נובמבר 2023,14:04

פרשת תולדות / הסיבה לרעב בארץ והליכת יצחק לגרר.
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o

הכתוב מתאר את הליכת יצחק לגרר בעקבות הרעב בארץ: "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ- פְּלִישְׁתִּים, גְּרָרָה. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת –כָּל -הָאֲרָצֹות הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל- הָאֲרָצֹות הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא: .......וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ, אֲחֹתִי הִוא; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ". [בראשית פרק כ"ו ,א'-י']
השאלות הן:
א] מדוע נאלץ יצחק לעזוב את הארץ וללכת דווקא לגרר?
ב] מדוע אלוקים אוסר על יצחק לרדת למצרים?
תשובות.

יצחק הולך לגרר.
הכתוב מציין את הסיבה – מדוע נאלץ יצחק לעזוב את הארץ: " וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם"
בעל הטורים מביא הסבר מאד מעניין לסיבת הרעב בארץ באותה תקופה ,הוא מציין: כי קיים קשר לפסוק הקודם הנאמר בו: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה"[להלן כ"ה, ל"ד]
הביזה הזאת של עשיו מזכירה לנו גם את המן הרשע: "בוזה בן בוזה - זה המן הרשע שיצא מעשיו [אסתר רבה ז', י]
יש כאן קשר בין המילים - "וַיְהִי רָעָב" לבין המילים:" וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה"
על כך אמר שלמה המלך: " בְּבוֹא-רָשָׁע, בָּא גַם-בּוּז" [משלי י"ח, ג']
" בְּבוֹא-רָשָׁע"- זה עשיו שנאמר:
"כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה.." [מלאכי א', ד'] בא גם בוז- לפי שבא בזיונו עמו -ועם קלון –חרפה. שנתלווה לו קלונו של רעב ואין חרפה- אלא רעב.
כמו שאומר הנביא יחזקאל: ," אֲשֶׁר לֹא תִיקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב—בַּגּוֹיִם".
מכאן ניתן להבין, מדוע היה אז רעב בארץ - הביזיון של עשיו כלפי הבכורה - גרם לכך!
הרב אביגדור הלוי נבנצל מרחיב בביזיון זה: גם לאחר שעשיו שבע והשקיט את רעבונו הוא חש בפנימיותו כי "סידר" את יעקב שנתן דבר שאינו שווה פרוטה, וקיבל נזיד עדשים שבכל זאת שווה משהו. הוא הרגיש כי עלה בידו לעשות עסק טוב מאד.
"התחיל מקהיל.. ואמר להם: יודעים אתם מה עשיתי לזה - אכלתי עדשיו ושתיתי יינו, ושיחקתי בו ומכרתי לו הבכורה" [מדה"ג, שם וע"ע בר"ר ס"ג, י"ד] אחרת היה יכול לערער בבית דינם של שם ועבר ולטעון שהיה אנוס, שהיה רעב עד כדי סכנת חיים ,אך לא כן. הוא היה בטוח בעצמו שעשה את עסקת חייו.
הרב שמשון רפאל הירש סבור: " מאז הובטחה הארץ לאברהם לנחלת עולם, הרעב חזר מידי פעם בפעם, אך ארץ ישראל נועדה להיות מבורכת כארץ זבת חלב ודבש והסיבה לכך: לפי שתנובתה של ארץ ישראל אינה תלויה בעמל האדם וברכת הטבע בלבד ,אלא ברמה הרוחנית והמוסרית של יושביה- ואילו כאשר סרים מן הדרך התורנית – הארץ עשויה להקיא את יושביה- כפי שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת- חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי....... וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" [ויקרא. י"ח, כ"ו – כ"ט]
וכמו שעם ישראל הוא עם קשה עורף מטבעו , רק בעזרת קבלת התורה- הפך לעם ה'- באופן זה גם הארץ הייתה קשה ולא פורייה מטבעה ונתונה לרעב ורק באמצעות עוצמת התורה נעשתה לארץ מבורכת בשפע ברכות.
ההוכחה היא: הר גריזים והר עיבל, הר גריזים הר הברכה –פורח והר עיבל - שומם. ולכן על הר עיבל השומם עליו נבנה מזבח התורה. כי בכוח התורה ניתן להפוך את הר עיבל - שהוא הר הקללה - למקור ברכה כדוגמת הר גריזים.
מכאן שהארץ והעם קשורים בקשר הדוק ואף אחד מהם אינו יכול לפרוח בלי השני !
על יצחק חל איסור לצאת מחוץ לגבולות ישראל.
רבינו בחיי מפרש: כי יצחק רצה ללכת בדרך אבותיו ולרדת מצרימה : אלא הכתוב מציין: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה": לכן הלך לגרר. בעצם הלך אל אבימלך מלך פלישתים - גררה - רומז לגלות- כי גלה ממקומו בעל כורחו והלך אל ארץ פלישתים שהיא ארץ מגורי אביו והדבר רומז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אבותינו שהיו באור כשדים.
רש"י מסביר: כי ה' הזהיר את יצחק מאחר והייתה כוונתו לרדת מצרימה בעקבות הרעב - כפי שירד אביו ,אברהם, בימי הרעב, לכן אמר לו ה' שלא ירד לשם - לפי שהוא נחשב לעולה - תמימה [משעת העקדה] ולכן אסור שירד מחוץ לגבולות הארץ. כשם שקורבן עולה היוצא מחוץ לעזרה נפסל ואסור להקריבו. באופן זה אסור ליצחק לצאת אל מחוץ לארץ ישראל.[ב"ר]
אלוקים מבטיח ליצחק שאם יישאר בארץ הוא יבורך - וזרעו: ".....אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹות הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה,
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ...."
ויהיה כל אדם מבורך ואומר לבנו:' יהא זרעך כזרעו של יצחק' והכתוב הזה מלמד על כל המקרא:
"......, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה". [בראשית מ"ח ,כ']
הקב"ה מציין לשבח את אברהם - אבי יצחק: כי תמיד שמע בקול ה' ועמד בעשרה ניסיונות. ובנוסף קיים אברהם את הגזרות שגזרו חכמים בדורות הבאים להרחקה ושמירה על האזהרות שבתורה.
אשר לגרר המקראית - ארץ גרר נמצאה בדרך למצרים, בין קדש (הקדמונים מזהים את קדש עם פטרה, אך כיום החוקרים סבורים שקדש היא עין - קדיראת, כלומר קדש ברנע) ובין שור (כיום מזהים את שור עם שרידי הביצורים שבגבול המצרי), וגובלת בצפון – בתחום באר שבע ועזה.
לסיכום, לאור האמור לעיל: הרעב ששרר בארץ בתקופת יצחק כנראה נבע מהביזיון שנקט עשיו כלפי הבכורה.
ניתן להסיק: כי החיבור לתורה וקיום המצוות- הם תנאי לשמירה על ארץ ישראל ועם ישראל כדברי דוד המלך:
"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--וּ הַלְלוּ-יָהּ.
וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹר
[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1565
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron