חג הפסח בימינו , שיר השירים וניצני גאולה ?/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

חג הפסח בימינו , שיר השירים וניצני גאולה ?/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 26 אפריל 2024,14:04

חג הפסח בימינו , שיר השירים וניצני גאולה האמנם ?
מאת: אהובה קליין
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow: :o
כידוע , חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים - כמו שנאמר: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל -זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר—בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, רֵיקָם. אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ". [דברים ט"ז, ט"ז]
בשבת חג הפסח נוהגים אנו לקרוא את שיר השירים - שחיבר שלמה המלך.
השאלות הן:
א] מה הקשר לשיר השירים ובמבט היסטורי עד ימינו?
ב] רמז – לעונת האביב ולניצני הגאולה – כיצד?
תשובות.
הקשר לשיר השירים – בהיסטוריה היהודית ובפרט בימינו.
נאמר בשיר השירים: "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ, וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ. דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם--לִרְעוֹת, בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט, שׁוֹשַׁנִּים. אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". [שיר בשירים פרק ו, א'- ד']
דעת מקרא מסביר: בנות ירושלים שמעו שהרעיה מחפשת אחרי דודה [הדוד שלה], הן מחליטות לסייע לה לחפש אחריו ולכן הן באות אליה ושואלות אותה: לאן הלך ? וזאת כדי שתדענה היכן לחפש אותו?
במילים: "אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ"- המילה "פָּנָה" זו הליכה שיש בה שינוי כיוון. התשובה שלה לבנות - ערוכה בלשון הפלגה- פיוטית על פי זה- לא ניתן לפענח להיכן הדוד של הרעיה הלך? יתכן שעברה עליה רוח קנאה שמא הבנות רוצות לקחת איתה חלק באהבתה אל הדוד . הרעיה עונה להן: הדוד נמצא במקום נפלא ונסתר בגן נעלם ואין הן יכולות להגיע אליו.
רש"י רואה בתיאור הרעיה ובנות ציון - משל: בשאלה שהן שואלות אותה היכן הדוד ? זהו נמשל לאומות העולם המענים ומקנטרים את ישראל המשולה לרעיה, היכן פנה דודך- כלומר ה' ? מדוע השאיר אותך עזובה-אלמנה כאשר חזר והישרה את רוחו על כורש ונתן רשות לבנות את בית מקדש והם התחילו לבנות את בית המקדש , האויבים המשיכו לקנטר את ישראל - שאם ה' יחזור אנחנו רוצים להיות אתכם כפי שנאמר [במסכת עבודה זרה, ד', א'- כ']
"וישמעו צרי [אויבי] יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים היכל.. ויגשו אל זרובבל ...[אמרו להם:]נבנה עמכם כי ככה נדרוש לאלוהיכם... וכוונתם לרעה- כדי להשבית מהמלאכה[כלומר כוונת האויבים להשבית את בניית בית המקדש] והם [ישראל משיבים לאויבים] דודי [ה']ירד לגנו- ציווה לבנות היכלו ויהיה שם עימנו. – ערוגות הבושם- זה מקום הקטרת הקטורת.
לרעות בגנים - הדוד ירד לרעות את צאנו בגנים אשר שם התפזרו הצאן [עם ישראל]- ואותם שלא עלו מן הגולה ה' משרה את שכינתו עליהם בבתי כנסיות ובתי מדרשות. "ללקוט שושנים" אלוקים שומע ומקשיב לכך שהם עסוקים ולומדים תורה- וזאת כדי שה' יכתוב את זכותם זו בספר הזיכרונות- כפי שכתוב: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה, וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה, וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". [מלאכי ג', כ', ט"ז] לכן לאויבים אין חלק וזיכרון בירושלים.
והוא ה' רועה את צאנו [עם ישראל] במרעה טוב ונוח.
ובזמננו אנו , בימים אלה של מלחמה ניתן לראות את המתח הגובר בירושלים ביתר שאת . האויבים נלחמים על מקום המקדש שם בנו את המסגד שלהם, בכל פעם מגבירים מחדש את האיומים ומנסים להוציא לפועל פיגועים ולצערנו, פעמים אף עולה בידם.
ספר זה מסמל את הקשר ההדוק של עם ישראל - לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת - מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]
על כך אומר רש"י: ישראל נמשלה ליונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר , היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות, מה היו דומים באותה שעה ? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים , שם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:
"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]
שיר השירים - עונת האביב וניצני הגאולה.
שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח חג האביב. "הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".
בעונת האביב הניצנים נראים בארצנו היפה והפריחה הצבעונית ממש בשיאה.
לאור המצב הנתון בימינו - מבחינים אנו, לעניות דעתי, גם בניצני הגאולה - אלו הסימנים לגאולה הקרבה אלינו:
גם חז"ל מזכירים אותם: כגון: "בעקבתא דמשיחא : "חוצפא יסגא", והיוקר יאמיר, עזות המצח תתגבר, "היוקר יאמיר" –מוצרי מזון מתייקרים. "הגפן תיתן פריה"- אומנם יהיה שפע של יין, אך מחירו יהיה יקר.
"מלכות תיהפך למינות"- המדינאים- או השליטים- רחוקים מהתורה ונחשבים לכופרים - הם רואים את עצמם כמקור הידע בעולם.
ערוצי התבהלה בתקשורת - מסיטים את העם לשקרים ודברי כזב.
עניין הלבוש שתפקידו לסמל מכובדות וצניעות – יורד לשפל המדרגה.
אומות העולם מתגרות זו בזו. מלחמה נרקמת מכיוון צפון כפי שניבא ירמיהו הנביא:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". [ירמיהו א', י"ד]
"ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו" – מאימת המלחמה
כפי שהכתוב מתאר:
" וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם". [ויקרא כ"ו, י"ז]
רואים כיום בעיקר בצפון - איך העם מפונה מבתיהם ואיש אינו רודף אחריהם!
אמרו חז"ל :כל 'שלמה' שבשיר השירים הוא קודש ועל פי דבריהם השם 'שלמה' הוא כינוי לקב"ה שהוא המלך והשלום שלו.
כל שיר השירים הוא משל ואהבה בין הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.
על כן ניתן להסיק: כי ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן – ניסן משום נס!
מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.
הנביא מיכה מנבא: "כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת" [מיכה ז', ט"ו]
לסיכום - ניצני הגאולה מנצנצים בימים אלה - למרות כל אי הבהירות הנראית בארצנו נמשיך להרבות בתפילה לה' ולהילחם בחירוף נפש כנגד האויבים האכזריים.
יהי רצון שיתגשמו הפסוקים: "הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִי׃ בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה ־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃" פירוש: אֱלוֹקִים בְּרַח מֵהַגּוֹלָה וְהָבֵא עָלֵינוּ אֶת הַגְּאֻלָּה כַּצְּבִי הָרָץ בִּמְהִירוּתוֹ לְהַר הַמּוֹרִיָּה. [שיר השירים ח', י"ג-י"ד]
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1623
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־3 אורחים

cron