פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 10 מאי 2024,14:04

פרשת קדושים - רמזים מדהימים לימים אלו ממש !
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :o
הפרשה פותחת במילים: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, א'-ג']
בפרשה זו: אנו קוראים גם על שמירת השבת – שהיא קדושת הזמן וגם על קדושת המקום - שהיא ארץ ישראל.
השבת קוראים בהפטרה בספר עמוס.
"הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר. הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה. כִּי-הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְכָל -הַגּוֹיִם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה, וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ. בַּחֶרֶב יָמוּתוּ, כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי: הָאֹמְרִים, לֹא-תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ--הָרָעָה. בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם. לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת-שְׁאֵרִית אֱדוֹם, וְכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי, עֲלֵיהֶם: נְאֻם-יְהוָה, עֹשֶׂה זֹּאת. ......" [עמוס ט', ז'- ט"ו]
השאלות הן
א] משמעות ומידת הקדושה - כיצד?
ב] מה הקשר להפטרה [עמוס פרק ט']ורמזים לימינו?
תשובות.
מידת הקדושה והמשמעות בפועל.
הגר"א - הגאון רבי אליהו מוילנא מביא את דברי הגמרא- [שבת, ל"ג, ב']: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שהסתתרו מאימת השלטון ולמדו במשך שלוש עשרה שנה במערה - עד שיצאה בת קול ואמרה: "צאו ממערתכם". בכל מקום שעברו הביט רבי אלעזר באנשים הטרודים בהבלי העולם הזה - ואינם לומדים תורה, ואז היה מענישם ואילו אביו - רבי שמעון היה מרפא אותם . ונשאלת השאלה מה הייתה סיבת השוני בין הנהגת הבן - רבי אלעזר לבין הנהגת האב - רבי שמעון?
התשובה: רבי אלעזר נכנס למערה בעודו נער צעיר, טרם הכיר את מנהגו של עולם ממש. ולכן כאשר ראה אנשים משחיתים את זמנם לבטלה - הקפיד עליהם להענישם.
לעומתו, רבי שמעון שהיה כבר איש זקן כשנכנס למערה - היה יודע את טיב העולם והרגלי הבריות - אפילו שלוש עשרה שנים במערה לא השכיחו ממנו את התנהלות הבריות בעולם.- לכן הבין את צרכי האנשים ופעל לרפאם.
לדעת הרמב"ם בספר המורה [חלק ג' פרק מ"ז] המילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"- הכוונה: להתקדש בקיום המצווה, אשר מהן - מן המצוות עצמן, נובעת ושופעת קדושה לישראל..
רבי צדוק הכהן מלובלין סבור: אנו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו..."- זאת כדי להכריז- כי המצוות הן, הן יסוד הקדושה. ואם תאמר שקשה לו לאדם להידבק במצוות ה' כתיקונן אז תדע: "כי קדוש אני [הכוונה לקב"ה] " ואני אעזור לכם - כי אני מקור הקדושה – וממקור קדושה זה שופעת קדושה לכל הבא להדבק במידותיו - כמאמרם ז"ל: "כל המקדש עצמו מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה, "קדושים תהיו - כי קדוש אני. ..".הרי אתם אינכם צריכים ליצור את הקדושה היא כבר קיימת - וכל המתנהג בדרך התורה - בקדושה –הרי היא נדבקת בו גם ללא יודעין.
רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת קדושים-"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל" ,זאת במטרה ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .
רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה ברורה שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות, אלא הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.
"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל - ניתן להגיע למדרגות הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג, ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל חלקי העם מאוחדים למחנה אחד - כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: שנהיה פרושים מן העריות.
הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.
ההפטרה בספר עמוס, [פרק ט']
"נאמר: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,..."
המלבי"ם מסביר: כמו שהכושים אינם יכולים להתבולל בתוך העמים הלבנים ,כך גם עם ישראל: אין הם יכולים להתבולל בתוך שאר האומות בגלל הטיב המיוחד והמקורי המאפיין אותם. וההוכחה: שה' העלה את בני ישראל ממצרים- מגלות קשה – למרות זאת הצליחו לשמור על ייחודם עד שה' הוציא אותם ממקום טמא זה בתור- "עם ישראל" - עם המיוחד במינו!
האם ה' יכול להגיד דברים אלה על הפלישתים שהוגלו לכפתור ולארם שהוגלו על ידי מלך אשור - בעודם פלישתים ובתור ארמים? הלא בזמן גלותם נטמעו בתוך העמים שמסביבתם ופשוט נמחקו מעל במת- העולם! לעומתם ,רק עם ישראל מאופיינים בכוח הסבלנות ובעמידה איתנה להחזיק במהותם העצמית והמקורית- ובמיוחד גם בתוך גלות קשה בתוך הגויים!
"פירוש אהבת יהונתן"מסביר : חסד עושה אתנו ה' בכך- שהגויים מבזים ומשפילים את העם שלנו- זאת למען שנתרחק מהם וחלילה לא נתבולל.
משל: לבת מלך שנשבתה על ידי פראי אדם והיא משחירה את עצמה בכוונה - למען לא יחללו אותה שוביה - את כבודה!
עוד הסבר יפה: בן עיר שלא ראה מהי עבודת אדמה של איכר בשדה. כאשר יראה –איכר זורע זרעים באדמה- ודאי יחשבהו לאדם שאינו שפוי בכך שהורס את גרגירי החיטה באופן זה - אך אם יבוא אחרי תקופה מסוימת לשם ויראה את הכול צומח ופורח יבין שהייתה כאן מטרה חשובה וחיונית ![כוכב מיעקב – המגיד מדובנא].
אשר לימינו: עם ישראל שרוי במצב של מלחמה קיומית - חשכה ואור יחדיו מככבים ואין אנו רואים כי מטרות המלחמה מתגשמות נכון להיום.
אך, מתפעלים אנו מהאחדות הנפלאה של חיילנו היקרים - המאוחדים בלב אחד ואל התורה הקדושה מחוברים.
מי ייתן ובקרוב נחזה בע"ה בניצחון מוחץ -האויב האכזר ייצא מובס לעיני כל העולם.
יהי רצון שיתגשמו במהרה דברי הנביא עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [שם ט', י"ג- ט"ו] אמן ואמן.
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1623
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־4 אורחים

cron