פרשת במדבר ברית מחודשת-עם ישראל במדבר!/ אהובה קליין.

שלום לכולם
בפורום תמצאו פירושים, תובנות וחידודים על 'פרשת השבוע'
מאמתחתה של הגב' אהובה קליין.
מדי פעם גם נזכה לצפות בתמונות אותן ציירה, על נושאים תנ"כיים.
הרגישו בנוח להוסיף 'חידושים' ו'חידודים' רלוונטיים.

פרשת במדבר ברית מחודשת-עם ישראל במדבר!/ אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 07 יוני 2024,14:04

פרשת במדבר ברית מחודשת-עם ישראל במדבר!
מאת: אהובה קליין.
:bow: :bow: :bow: :bow: :bow:
הפרשה פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר. שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן. וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית -אֲבֹתָיו", [במדבר, א', א'-ד]
בהפטרה אנו קוראים: על כנסת ישראל שירדה מבחינה מוסרית לתחתית הסולם - אך בסוף אלוקים מביא אותה למדבר ומוציא אותה מאפלה לאורה:
"הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹולַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ. וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם. וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה" [הושע ב', ט"ז- כ"ב]
השאלות הן:
א] מה מאפיין את המדבר?
ב] מה הקשר בין ההפטרה [הושע ב']-לפרשה?
תשובות.
טיבו של המדבר.
הגאון מוילנא מסביר על פי מדרש רבה א, ז': "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר - הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר במדבר סיני"[מדרש רבה א' ,ז']
במסכת אבות : "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא":[אבות ו', ה']
הסבר: בתחילת הדרך כשהאדם לומד תורה הוא חייב להסתפק במועט ואף לחיות חיי צער היות ואם יהיה שקוע בעולם החומרי לא יתאפשר לו לרכוש את התורה בנפשו , אך לאחר שקובע עיתים לתורה יוכל להיות לו טוב גם בעולם הזה. לכן חכמים נקטו בלשון: "דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה" היות ומדברים על הדרך אל התורה אשר היא תלויה בהסתפקות במועט: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה" ואם היהודי נוהג כך - נאמר עליו:
"אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא":
לעניות דעתי: לכן גם נאמר בפרשת בחוקותיי: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" [ויקרא כ"ו ג'] וזאת בנוסף לפירושים נוספים.
נאמר במדרש רבה [א', ו] "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: ב:ג' דברים ניתנה תורה: באש, במים, במדבר. באש מניין?-"והר סיני עשן כולו.." [שמות י"ט]
במים- מנין? שנאמר: "גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים [שופטים ה']
במדבר מנין?- "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" [במדבר, א' ,א']
שואלים חז"ל: מדוע נמשלו דברי התורה למים? והתשובה: כמו שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך דברי התורה מניחים אדם שרוחו גבוהה עליו [גאוותן] ומגיעים לאדם שדעתו שפלה[שהוא בעל תכונת ענווה. לכן ניתנה התורה, דווקא, על הר סיני הקטן מבין שאר ההרים - וזאת כדי להראות לאחרים כי התורה מתקיימת רק אצל אנשים בעלי ענווה. וזהו ההסבר גם לנתינת התורה במים.
התורה נמשלה גם לאש, לפי שנאמר: "כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר" [משלי ו', כ"ג] והטעם לכך: לפי שהתורה מאירה את נתיבי החיים לאדם ומדריכה אותו בדרך אשר ילך בה.
ויש לדעת שה' תמיד דואג ללומדי התורה- לעם ישראל שהיו במדבר - ניזונו מהמן שירד מהשמיים, ובדרך נס - גם רבי שמעון בר יוחאי ובנו שהסתתרו במערה תקופה ארוכה – וניזונו מעץ חרובים.
עוד מעלות למדבר:- המדבר הוא מתואר כישימון - ארץ לא זרועה- מקום לישוב הדעת והרוח שנשבה בסיני - הייתה רוח חכמה, בינה ודעת - כמו שנאמר: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינו"ּ. [ישעיהו .מ', ג']
ה' דיבר אל משה במדבר סיני:" קוֹל יְהוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהוָה מִדְבַּר קָדֵשׁ " [תהלים כ"ט, ח']
מדבר - הוא גם מלשון דיבור והנהגה:" לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ- תּוֹרָה צִָּוה -לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"[דברים ל"ג, ג'- ד'] [על פי ספר התמצית/ מאיר ינאי]
הקשר בין ההפטרה [הושע ב', א'-כ"ב]
ישנם שני יסודות המקשרים בין הפרשה לדברי הנבואה של הושע:
א] בתחילת הפרשה מופיע נושא מפקד בני ישראל במדבר:
"...שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. ...."
משה ואהרון ערכו מפקד: "מבן עשרים שנה ומעלה"
רש"י מסביר:" מתוך חיבתן לפניו – מונה אותם כל שעה - כשיצאו ממצרים ספר אותם וכאשר נפלו בחטא העגל - שוב ספר אותם- כדי לדעת כמה נותרו מהם. וכשבא ה' להשרות שכינתו עליהם- שוב היה מונה אותם.. וכאן בפרשה זה המניין השלישי מאז צאתם ממצרים - הראשון היה מיד כשיצאו ממצרים- השני מיד אחרי מעשה העגל- ומדגיש רש"י: כי הצטוו למנותם בתחילת נדבת המשכן .וזה היה אחר מעשה העגל.. לאחר יום הכיפורים -לפי שה' סלח להם וההוכחה: שהצטוו על המשכן.
בהפטרה נאמר:
וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי ־ יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא ־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר" [הושע ב', א'] ברכה זו קושרת את הנבואה לתחילת הפרשה המתארת את מפקד העם שערכו משה – ואהרון - במדבר.
ב] דברי ה' בהפטרה:
"הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ". [הושע, ב, ט"ז] זהו פסוק מרכזי בנבואת הושע: ומתאים לדברי הפתיחה בפרשה - המתאר את הליכת בני ישראל במדבר. באופן מפתיע עולה בנבואת הושע - געגוע לתקופת בני ישראל במדבר עד כדי רצון ה' לפתות את בני ישראל – לשוב למדבר.
כדי לחדש את הברית איתם לאחר שסטו מדרך הישר ופנו לעבודת האללים והתרחקו מה'. הושע מתאר את מערכת היחסים בין ה' לישראל- כמערכת זוגית - של בעל ואישה - ישראל מופיעה כאישה - המייצגת את כנסת ישראל וה' מפתה אותה למדבר ושם מעניק לה מתנות: כרמים וכל טוב כשהמטרה : אירוסין מחדש. חידוש הברית בין ה' לישראל.
וזאת כדי שלא יעשו –ישראל- כל העולה על רוחם –ה' הובילם למדבר כדי ששם יוכלו ישראל ואביהם שבשמים להינשא שנית.
הדבר מוכיח שאלוקים אינו נוטש את בניו לעולם!
להלן, משל יפה: אב אחד הכין לבנו בגדים חדשים לכבוד החג. הילד יצא לרחוב ושיחק עם חבריו ובגדיו התלכלכו תוך כדי משחק, ראה זאת אביו, הפשיט מעליו בגדים אלו והלבישו בבגדי חול ישנים,-שמח הילד ואמר: "מעתה אני בן חורין לעשות ככל העולה על רוחי" יצא שוב למשחקיו ברחוב וטיפס על גדרות - עד שבגדיו היו קרועים- אביו הפשיט מעליו בגדים אלו והלבישו בבגדי חול בלים וקרועים. שמח הילד ואמר: "כעת אוכל להשתולל ללא שום חשש- שהרי לאבא לא יהיה חבל על בגדים ישנים וקרועים כאלה." ואכן הוא התגלגל במקומות שונים של זוהמה. כעס עליו אביו ואמר לו: "יכולתי להפשיטך ערום ולהציגך כביום היוולדך"!
הנמשל: ה' הביא את עם ישראל לארץ ישראל- מקום כארמון של מלך- ארץ זבת חלב ודבש. וכאשר חטאו וזיהמו את הארמון- ה' היגלה אותם אל מעבר לים. הם היו סבורים שבגלות יעשו כל העולה על רוחם. והוסיפו לחטוא- לכן ה' הוסיף להם עוד גזרות- עד ששתו את כל כוס התרעלה ואז אמר להם ה': כי יכול אני להפשיטכם ולהציגכם- כביום היוולדכם- אני יכול ליטול ממכם גם את הלחם והמים ולשסות את אויבכם-כלפיכם , לפיכך רצוי שתשפרו מעשיכם ותשובו אלי בתשובה. [משלי נביאים]
לסיכום – לאור האמור לעיל: ניתן להסיק - כי למרות חטאי עם ישראל - אלוקים בעתיד מובילם –מחדש למדבר כדי להחזירם לדרך חדשה ונצחית והנביא הושע מדמה זאת למערכת זוגית- אלוקים כורת ברית מחדש עם כנסת ישראל- המיוצגת כאישה:
היגון הופך לששון כפי שנאמר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה"
'בראי התנ"ך'

http://ahuvaklein.blogspot.com/
אהובה קליין
דברי חכמים
 
הודעות: 1623
הצטרף: 16 יוני 2009,14:04

חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־8 אורחים

cron