מאת: אהובה קליין
:bow: פרשת דברים - היא הפרשה הראשונה המופיעה בפתח חומש דברים - הספר החמישי מתוך חמישה חומשי תורה.
חשוב לדעת : בעוד שארבעת החומשים הראשונים נמסרו על ידי משה - כשליח ה', ספר דברים נקרא גם בשם: משנה תורה - הוא כולל תוכחה ,רמזים ותיקונים - כמסר לכל יהודי – על מנת ללמוד מתוך הניסיונות בחיים וטעויות שעשה בעבר - ויקיים באופן מעשי את עשרת הדברות - כפי שנאמר:
"וַיִּכְתֹּב עַל - הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים".
[שמות כד, כ"ח]
פרשת דברים פותחת בפסוקים הבאים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב. ....... אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת , בְּאֶדְרֶעִי. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם. יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".[דברים א, א'-י"א]
השאלות הן:
א] מדוע פרשת דברים נקראת בכל שנה בשבת האחרונה סמוך לתשעה באב?
ב] מהם הרמזים בפרשה - לחורבן ולגאולה?
ג] מה הקשר בין התורה לעם ישראל ולירושת הארץ?
תשובות.
פרשת דברים נקראת מידי שנה בשבת טרם תשעה באב.
הטעם לקריאת פרשת דברים סמוך לתשעה באב - לפי שמשה מוכיח את העם על חטא המרגלים ולפי חז"ל הקב"ה גזר בליל תשעה באב - על דור המדבר שלא יזכו להיכנס לארץ –וזאת בעוון הוצאת הדיבה על ארץ ישראל,
בגמרא [תענית כ"ט, ע"א] נאמר- על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא"[במדבר י"ד, א] "אותו לילה - ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[הכוונה לבכייה על ארץ ישראל, כאשר המרגלים דיברו בגנותה - ובכך הוכיחו שאינם בוטחים בה' שהבטיח להם את ארץ ישראל להתנחל בה] ואני קובע לכם בכייה לדורות" - הכוונה לזמן ליל תשעה באב שכולו בכי ,צום ואבל על חורבן בית המקדש.
השבת שבה קוראים את פרשת דברים - נקראת: "שבת חזון" לפי שאנו קוראים בהפטרה על נבואת התוכחה של ישעיהו "חזון ישעיהו בן אמוץ ובנבואה זו הנביא קורא על ירושלים: "איכה הייתה..."? [שם כ"א]
תוכחה זו מקבילה לדברי משה בפרשה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?[דברים א, י"ב]
בתקופת חורבן בית ראשון ירמיהו הנביא אומר: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם.."? [איכה, א, א]
רבי אברהם יעקב מסדיגורה אומר : כי שבת חזון - היא השבת הקרובה לתשעה באב- יום האבל והחורבן על בית המקדש-זוהי שבת מיוחדת במינה, למה הדבר דומה? לאדם היושב בחדר חשוך ומופיע ידידו ומדליק נר בתוך החדר, הנר מפיץ אור ותקווה, בדומה לכך - אותה שבת מיוחדת - מאירה לנו אור גדול ונוטעת בנו הרבה תקווה.
רמזים לחורבן ולגאולה.
לגבי הפסוק: "בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל...",
החיד"א מפרש בספר "פני דוד": כי יש כאן לעם ישראל – רמזים על חורבן וגאולה שעתידים לבוא על עם ישראל עבור העוונות שחטאו:
"בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן": רמז לגלות בני גד וראובן שהתיישבו בעבר הירדן ובקשו ממשה להתנחל שם – לפי שראו שהמקום פורה- עבור הצאן והבקר הרב שברשותם ולא חשבו די על משפחותיהם וחינוך ילדיהם- לפיכך בתקופת הגלות - לפני חורבן בית המקדש על ידי נבוזראדן מלך בבל.- הם גלו ראשונים!
"בַּמִּדְבָּר"- רמז לגלות עשרת השבטים שעד היום איננו יודעים את מקום המצאם.
"בָּעֲרָבָה" רמז לגלות יהודה ככתוב: "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ, תָּלִינוּ, כּנֹּרוֹתֵינוּ".[תהלים קל"ז, א'-ב']
"מוֹל סוּף"- רמז לעם ישראל: כי למרות כל הייסורים והגלויות - סוף הכבוד לבוא - ובע"ה בית המקדש השלישי יבנה.
"בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל"- רמז לימי בין המצרים- "בֵּין-פָּארָן"-
רמז לגזרת המרגלים שבכו בליל תשעה באב, "וּבֵין-תֹּפֶל"-חטא העגל ושבירת הלוחות- ב: - י"ז בתמוז.
"וְלָבָן"-רמז לבניין בית שני - שנקרא: "לבנון"-נקרא כך- לפי שהיה מלבין את עוונות ישראל.
"וחצרות"- רמז לבניין בית שלישי - בחצרות בית אלוקינו.
הקשר בן התורה לעם ישראל וארץ ישראל.
נאמר: "יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: " רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".
רש"י מפרש את המילים: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת.."
א] כפשוטו - כלומר די לכם לשבת במדבר- הגיע הזמן לעלות לארץ.
ב] על פי מדרש: משה פונה לעם ישראל ואומר להם: מגיע לכם גדולה רבה ושכר עבור ישיבתכם בהר הזה ,הרי עשיתם משכן במדבר - מנורה, וכלים נוספים, קיבלתם תורה, מיניתם לכם, סנהדרין, שרי אלפים ושרי מאות.
דעת מקרא מסביר: משה מזכיר את חורב - הכוונה להר סיני ששם ניתנה התורה לעם ישראל כפי שנאמר בספר שמות:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה--אַתָּה וְהָעָם, אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה".[שמות ל"ג, א']