מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
עַם יִשְׂרָאֵל תָּמִיד זוֹכֵר
ה' עליהם מַבִּיט ושומר
בֵּנִי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב
שׁוֹתִים בצמא מׇקוֹר הַטּוֹב.
מעיין מַיִם זַכִּים - טהורים
דִּבְרֵי תּוֹרָה - דַּעַת חֲכָמִים
הצטוו לִהְיוֹת אוֹר לגויים
גּוֹי קָדוֹשׁ - מַמְלֶכֶת כוהנים.
לזית רַעֲנָן – לָעַד מְשׁוּלִים
הזוֹרֵחַ כזרקור לַמֶּרְחַקִּים
במשכן - נֵר תָּמִיד - יוֹמָם וְלֵיל
המאיר לְאֻמּוֹת - גַּם לְיִשְׂרָאֵל.
חָלִילָה ירפו ידיהם מהתורה
חולשתם גוברת נֶעֱלֶמֶת האורה
אָז מזנב בָּהֶם - מִיָּד עמלק
אַךְ עַם הַנֶּצַח אֵינוֹ מפקפק.
נִזְכַּר בעונשו שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ
שָׁכַח ציווי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא -בַּדֶּרֶךְ
אגג מֶלֶךְ עמלק החייה בְּטָעוּת
כהרף עַיִן – נֶעֱנַשׁ אִבֵּד מַלְכוּת.
(בהשראת פרשת: תצווה-והפטרת– זכור )