על דשא - התיחסות אורגנית

[ראובן אורן]

לאחרונה ביקרתי בגינות רבות, של אנשים הרוצים להצטרך לכיוון האורגני ולגדל עצי פרי בריאים וכמובן ירקות וצמחי תבלין, לצריכה שוטפת. ברבות מן הגינות, אני רואה את סימני המאבק הרוטיני כדי לשמור על חלקת דשא יפה, נעימה וכייפית וזה לא כל כך מצליח להם;

"התולעת ההיא, חוגגת לי על הדשא...".
"פיזרתי, כמו שלימדו אותי, את החומר הזה... .... וזה לא מצליח...".
"אני משקה כמו שלימדו אותי.. פעמיים בשבוע, 45 דקות כל פעם..."
ועוד ביטויים דומים.

ואני מביט ושואל;

מדוע אתם משקים כל כך הרבה?
מדוע אתם משקים בערב?
מדוע אתם מוסיפים את כל החומרים הללו?
מה קורה עם 'דשא' בטבע.. האם הוא מקבל את כל החומרים הללו והאם הוא מקבל כל כך הרבה מים ועוד בקיץ?!

בואו נתיישר קצת ונלמד איך לטפל בדשא שלנו בצורה אורגנית ונכונה, כדי שיהיה בריא וכייפי, לשכב עליו וליהנות ממנו וכמובן, שיהיה 'משטח ירוק ויפה לעיניים' מסביב לבית שלנו.

א. אם משטח הדשא שלכם, נמצא בכיוון דרומי, מקבל שמש לפחות 6 שעות ביום - זה מצוין!
אל תתעקשו לגדל דשא בכיוון צפוני, המקבל אור עקיף ולא שמש ישירה, או מקבל שעתיים - 3 שעות של שמש ביום. עדיף לוותר שם על הדשא וליצור פינה נעימה עם צחים האוהבים 'חצי צל', פינה קרירה ונעימה, אולי עם בריכת דגים וצמחי מים ומפל קטן הנעים לעין ולאוזן. שולחן עם כמה כסאות - 'פינת קפה' נעימה.

ב. כוונו את גובה מקצרת הדשא שלבם למצב גבוה יותר - כדי שהדשא ייקצר גבוה יותר ולא יקורקף ובית השורשים שלו, לא ייפגע. אנו רוצים דשא רך וקפיצי.. לא?! לא רק אנחנו נהנה מכך, גם הדשא! יהיה לו יותר עלים לקלוט שמש ולבצע פוטוסינתזה וכך, יתחדש במהירות לאחר דריכה מרובה ("בר מצווה" או "בת מצווה" על הדשא.)
נקודה זו חשובה במיוחד לדשא המקבל פחות אור שמש !

ג. קבלו החלטה פשוטה - לא מפזרים יותר שום חומר על הדשא - לא "בונה דשא" ולא "מזרז דשא" וכמובן שלא מיני חומרי ריסוס ותרעלה שונים, כמו 'דיזיקטול' ואחרים.

ד. דשא משקים בבוקר מוקדם ! נ ק ו ד ה! אף פעם לא בשעות הערב!
השקיה בשעות הערב, תותיר את הדשא לח, את האדמה רכה, לאורך כל הלילה..
כן, זה מה שהמזיקים השונים אוהבים ! אז אל תתנו להם את זה.

ה. אילו מזיקים ?! ומה הם עושים לדשא?
זוכרים / מכירים את אותם פרפרים לבנים המעופפים מעל הדשא הלח, בערב?! אלו פרפרי הפרודניה, הששים ושמחים על 'השקיית הערב/לילה' - כעת יש להם דשא עם אדמה לחה ורכה, שבו יוכלו להטיל את ביציהם. מהביצים יבקעו הזחלים שמזונם המועדף הוא 'בית השורשים המתוק והטעים של הדשא שלכם.
השקייה מוקדמת בבוקר, תגרום לכך שהמים יחלחלו לעומק ועם עליית השמש החמה, שכעבת האדמה העליונה, תתיבש ותתקשה. השורשים נמצאים בסביבה של מים ו..כייף להם אך המזיקים השונים, לא יוכלו להתחפר באדמה ו.."ישברו את הציפורניים" ו..יעדיפו את הגינה של השכן, המושקית בערב.
כך גם 'דרנים' של חיפושיות - אותו שלב בגלגול ההתפתחותי של החיפושיות, בו הזחל שבקע מהביצה, הופך ל'מכונת אכילה' רעבתנית עם קידמת גוף הנראית כחיפושית וחלק אחורי המשמש כ'מחסן מזון' אדיר.
כך גם עם 'ערצבים' - אותם יצורים מקסימים הנראים כמו דינוזאורים מעולם אחר. גודלם יכול להגיע עד לאורך של כ 6-8 ס"מ. הם מתחפרים להם בבית השורשים של הדשא, לועסים אותו ואף דואגים שב'חדר' שלהם יעבור שורש לצורך אספקת מים טריים כל הזמן, לשתייה. את הימצאותו של הערצב' בגינה, מגלים גם ע"י 'קרחות מתות' בדשא ובמיוחד ע"י אותן תלוליות עפר הדומות לתלוליות של 'חולד' אך קטנות יותר. אל תתנו להם 'תנאים של בית מלון', כי לא יישאר לכם דשא!

ו. מדוע לא לרסס ב'חומרים הכימיים'?!

כי כל 'חומר כימי', "ירוק" או "אורגני" או כל רעל אחר, הורג את כל היצורים החיים, ללא כל משוא פנים וכך אנו הופכים את האדמה שלנו ל'אדמה מתה'. אזכיר שוב כי אדמה אינה 'חול' אלא מערך סימביוטי של אדמה + יצורים חיים הרוחשים בה, מתחחים אותה, לועסים שאריות של שורשים מתים, צמחים מתים ושאר חומר אורגני ופולטים שאריות ברמה של 'הומוס' הזמין לשורשי הצמחים הניזונים ממנו. ללא כל אותם יצורים סימביוטיים, קליטת החומרים האורגניים והמינרלים, ע"י הצמחים, הרבה יותר איטית.

ז. ומה עם 'דישון'?! 'בונה דשא' ו'סטארטרים' למיניהם או 'דשן גרגרי - איטי תמס'?

השאלה היא, האם באמת הדשא צריך את זה?! האם לא מספיקה לו הרוטינה הטבעית שלו? אם הקפדנו, לפני הקמת משטח הדשא שלנו, על זיבול של האדמה בקומפוסט והצנעתו באדמה, לא צריך יותר דישון ! הוספה של חומרים מחומרים שונים לדשא, בצורה רוטינית, רק תגרום לדשא להיות "אלכוהוליסט" למים, צמא כל הזמן מתוקף היותו מלא במלחים ומינרלים שפיזרנו עליו.

הוא נדרש לכמות גדולה יותר של מים כדי לאזן את 'מפל הריכוזים' של המלחים שהולעט בהם. ואז, הוא נכנס לרוטינה של "רוצה הרבה מים" ואם הוא לא מקבל אותם, הוא נראה 'מסכן' וצמא. דשא כזה הוא דשא עייף ולא חזק ועל כן, ייתקף מהם במיני מזיקים המזדרזים להגיע לצמחים חלשים ולהחזירם ל'אמא אדמה', למיחזור.

נקודה למחשבה - האם אותו 'מומחה' שהמליץ לכם לדשן את האדמה בדשן זה או אחר, ביצע 'בדיקת קרקע' לבדיקת תכולת המינרלים באדמה?! האם נתגלה חוסר כלשהו ?!
רגע, אז מה עושים?!
עושים 'פסק זמן' ו.."רייסט" קטן במוח ו..'חושבים טבעי'. זה כל כך פשוט והכי נכון והכי בריא לדשא.
מפסיקים לפזר כל חומר שהוא על הדשא - לא 'דשן' ולא 'חומר הדברה'
(כמה מפעלים עומדים לכעוס עלי מאוד..!)
כל אותם חומרים הנמכרים בשקיות צבעוניות ושיווקיות, הופקו מהאדמה, ומוחזרים לכם בשקיות צבעוניות, אז למה לכם להיות באמצע?! הכול בא מהאדמה ונמצא בה.. לא?!

ח. ומה עם ה'קרחות'?! יש לי כמה 'קרחות' מעצבנות ב... דשא

טפלו בהם נקודתית! אם האדמה שקועה שם או שאתם רוצים לתקן שיפוע, הוסיפו אדמה, ישרו את השטח, הוסיפו 1 ס"מ של קומפוסט ו.. השאירו שם, צינור מטפטף באיטיות, למשך שעה, כל יום. (לא בערב או בלילה!) ההתאוששות תהיה מהירה ביותר

ט. השקיה – איך?

התחילו להוריד את מינון ההשקיה (משקים בבוקר בלבד ! כמובן !) השקו 10-15 דקות, פעמיים בשבוע ובהמשך, עברו להשקיה אחת, פעם בשבוע. תראו שהדשא לא סובל, אלא להיפך - משגשג ובריא יותר.

בהמשך, אפשר להגיע להשקיה של 40 דקות, פעם בשבועיים וגם פעם ב...3 שבועות

ולמי ש"נבהל" מהנתונים ה"מזעזעים" הללו, כדאי לו לחזור ולקרוא את 'עשרת הדברות לגינון נכון ואקולוגי' של רן פאוקר שהבאתי בראש עמוד הפורום.

צריך לזכור, כי אם הדשא שלכם, בן 5 שנים ומעלה, הרי ששורשים מגיעים לעומק של... מטר ואף מטר וחצי עומק ! משמעו של דבר שלאחר הגשמים האחרונים של החורף, אין צורך להשקותו כלל עד לכניסת הקיץ החם - יוני, יולי !!! כי השורשים נמצאים בשכבת קרקע שאגרה ומכילה מים ממי הנגר של גשמי החורף. השורשים יודעים לשלוח שלוחות למקום בו נמצאים מים וללגום לפי צורכם. השקיה עודפת, רק תגרום לאדמה להיות רוויה מדי, לא מאווררת, חסרת אויר/חמצן והתוצאה - 'ריקבון שורשים', בדיוק כמו בעציצים המושקים יתר על המידה.

איך יודעים אם הדשא מקבל מספיק מים ו.. למה יש לי 'קרחות' בדשא?!

עושים ניסוי ובדיקה - מפזרים על הדשא, במרחקים קבועים, כוסות חד פעמיות ופותחים את הממטרות ל5 דקות. כוס עם פחות מים, מצביעה על כך כי האזור לא מקבל מספיק מים. מכוונים את הממטרה ומתקנים את מינון ההשקיה, לאזור הזה.

י. ומה עם דישון?! בכל זאת..

כאמור לעיל, אין צורך בדישון כלל, מלבד החזרת המינרלים שהדשא הוציא מהאדמה, לצורך גידולו ואנו "גזלנו" מינרלים אלו ממנו, בעת 'קצירת הדשא'. אם יש למי מאיתנו את אותה 'מקצרת דשא' רובוטית הקוצרת את הדשא, דק דק ומחדירה ומחזירה את הכסחת הדקה לאדמה (למקצרת דשא זו, אין 'סל איסוף), זה יופי!

ולכולנו, בעלי מקצרות דשא רגילות, מכאניות/מוטוריות או חשמליות, עם 'סל איסוף' לכסחת, חשוב לזכור שלא להשליך את הדשא לערימת הזבל השכונתית, אלא ל'ערימת הקומפוסט' שלנו.
עם סיום החורף והגעת עונת האביב - חודש אפריל - זה הזמן "להעיר את הדשא" ולפנק אותו, כפי שנכתב מעלה במאמר; "להעיר את הדשא" - http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.php?t=444, מחזירים לאדמת הדשא את המינרלים שיצאו משם ו..הכל טוב.

יא. נגמר הקיץ, נהננו מהדשא.. מה קורה בחורף?!

הדשא שלנו עומד להיכנס ל'תרדמת חורף'. יפסיק הרבה תהליכים, יגדל פחות עלים וישמור על 'מערכות הקיום' שלו בלבד, עד לאביב.
כדי לסייע לו בכך, ננקוט ב 2 מהלכים :
1. נפסיק לקצור אותו (לא אוהב את המילה 'כיסוח'..) וניתן לו לגדול לגובה, כדי שהעלים שלו, המשמשים כ'קולטני שמש', יקלטו כמה שיותר שמש ויבצעו הרבה פוטוסינתזה להתחדשות והתחזקות.

2. נפזר עליו קומפוסט - במינון של 10 ליטר למ"ר - שכבה אחידה של 1 ס"מ. הגשם כבר יצניע את הקומפוסט באדמה ו'שנתו' של הדשא, תהיה נעימה ועשירה.

באביב, הוא ישוב בחזרה, חזק יותר, ירוק יותר וכייפי יותר.

זחל פרודניה



ערצב



חיפושיות ודרנים



(התמונה מתוך אתר - http://www.scotts.co.il/)

[mazovera]

אם יש למי מאיתנו את אותה 'מקצרת דשא' רובוטית הקוצרת את הדשא, דק דק ומחדירה ומחזירה את הכסחת הדקה לאדמה (למקצרת דשא זו, אין 'סל איסוף), זה יופי!

ולכולנו, בעלי מקצרות דשא רגילות, מכאניות/מוטוריות או חשמליות, עם 'סל איסוף' לכסחת, חשוב לזכור שלא להשליך את הדשא לערימת הזבל השכונתית, אלא ל'ערימת הקומפוסט' שלנו

אני בעל מקצרה מוטורית רגילה, ומזה כחודש וחצי פשוט לא מחבר את סל האיסוף. אני קוצר את הדשא גבוה כך שלא נוצרות ערימות גדולות ועובר (אפילו בצורה לא מסודרת ואחידה - אלא לפי העין) על האיזורים שיש לקצור כך שכל הפעולה על שטח של כמעט 100 מ"ר דשא לוקחת 5-10 דקות עבודה פעם בשבוע-שבועיים מבלי לשבור את הגב בריקון המיכל לשקים וכו'.

אם יש ערימה בולטת מדי של דשא קצור אני מטאטא אותה מעט עם מגריפת עלים כך שתתפזר על שטח גדול יותר.

הדשא הקצור נעלם לאחר יום- יומיים (אני לא יודע אם הוא נאכל, מתפרק או שפשוט הדשא צומח מעליו - אני מניח ששילוב של כולם) - כך שזה לא מלכלך ולא מפריע לשימוש השוטף בדשא.
הדשא ירוק ויפה ולא נראה לי ש"מפריע לו" שאני לא מסלק את מה שנקצר, אלא להיפך.

הבעייה היחידה היא שעכשיו אין לי דשא קצור לשימוש בערימת הקומפוסט...

נ.ב במיכל המכסחת (מיכל פלסטיק מחורר) אני משתמש כרגע לצורך אגירת שאריות המטבח וחומרי הגלם לערימת הקומפוסט הבאה עד שהקיימת תסיים את ההבשלה שלה.

[ראובן אורן]

אם יש למי מאיתנו את אותה 'מקצרת דשא' רובוטית הקוצרת את הדשא, דק דק ומחדירה ומחזירה את הכסחת הדקה לאדמה (למקצרת דשא זו, אין 'סל איסוף), זה יופי!

ולכולנו, בעלי מקצרות דשא רגילות, מכאניות/מוטוריות או חשמליות, עם 'סל איסוף' לכסחת, חשוב לזכור שלא להשליך את הדשא לערימת הזבל השכונתית, אלא ל'ערימת הקומפוסט' שלנו

אני בעל מקצרה מוטורית רגילה, ומזה כחודש וחצי פשוט לא מחבר את סל האיסוף. אני קוצר את הדשא גבוה כך שלא נוצרות ערימות גדולות ועובר (אפילו בצורה לא מסודרת ואחידה - אלא לפי העין) על האיזורים שיש לקצור כך שכל הפעולה על שטח של כמעט 100 מ"ר דשא לוקחת 5-10 דקות עבודה פעם בשבוע-שבועיים מבלי לשבור את הגב בריקון המיכל לשקים וכו'.

אם יש ערימה בולטת מדי של דשא קצור אני מטאטא אותה מעט עם מגריפת עלים כך שתתפזר על שטח גדול יותר.

הדשא הקצור נעלם לאחר יום- יומיים (אני לא יודע אם הוא נאכל, מתפרק או שפשוט הדשא צומח מעליו - אני מניח ששילוב של כולם) - כך שזה לא מלכלך ולא מפריע לשימוש השוטף בדשא.
הדשא ירוק ויפה ולא נראה לי ש"מפריע לו" שאני לא מסלק את מה שנקצר, אלא להיפך.

הבעייה היחידה היא שעכשיו אין לי דשא קצור לשימוש בערימת הקומפוסט...

נ.ב במיכל המכסחת (מיכל פלסטיק מחורר) אני משתמש כרגע לצורך אגירת שאריות המטבח וחומרי הגלם לערימת הקומפוסט הבאה עד שהקיימת תסיים את ההבשלה שלה.

זו למעשה הדרך הנכונה לנהוג בדשא !
הדשא נקצר על ידך גבוה ונראה, מן הסתם, יפה והכסחת הדקה מתפזרת ונספגת וכך ממוחזרת והמינרלים שבים לאדמה - פשוט קלאסי ואין מה "להתלונן" על כך ש..אין לך 'חומר' לערימת הקומפוסט.. כי ממילא הכסחת חוזרת לאדמת הדשא.

אתה מדבר על ה'סל' של מקצרת הדשא כמיכל לקומפוסט.. ואכן הוא מאוורר וקלאסי לכך.. ומזכיר לי כי הבוקר, עברנו בני ואני ליד מערום של פסולת בניין.. ובצד, שכב שם תוף נירוסטה מחורר של מכונת כביסה שעבר זמנה..
ומה שואל אותי הבן האקולוגי שלי?! "..אבא.., התוף הזה יכול להיות טוב מאוד לערבוב של קומפוסט.. לא?!"

[abir5369]

כתבת במאמר שלפני בוא הגשמים כדאי לפזר קומפוסט על הדשא , והגשם כבר יעשה את שאר העבודה. אבל קומפוסט על דשא לא גורם להיווצרות שלשכבת טאץ'עליו?

[ראובן אורן]

לא כל כך הבנתי .. מה זה "שכבת טאץ'.."

כאמור.. מדובר בפיזור של 10 ליטרים למ"ר שזה .. שכבה של כ 1 ס"מ על פני הדשא.

לאחר הפיזור, רואים את הקומפוסט.
לאחר השקייה אחת או גשם אחד, הקומפוסת "מתיישב" על בית השורשים של הדשא
ומתחיל להיספג באדמה וכמובן שלא רואים אותו ואם מדובר בקומפוסט קנוי (מ'זבל בקר'),
אז גם לא מריחים אותו, לאחר ההרטבה.

[abir5369]

אני לא מבין גדול בגינון . אבל ממקורות אחרים הבנתי, שפיזור קומפוסט על דשא הוא מזיק יותר מאשר מועיל,מכיוון שהוא יוצר שכבת סכך (טאץ) על הדשא.

[ראובן אורן]

שוב, מדובר בפיזור כמות של 10 ליטר ל..1 מ"ר שזה שכבה של 1 ס"מ על פני השטח.

לאחר השקייה אחת, לא רואים את הקומפוסט.

אני "נוטה להאמין" כי לכל אחד המגדל דשא, הדשא אצלו יותר גבוה מ 1 ס"מ..

הקומפוסט מתרבץ סביב ל'בית השורשים' ולא על העלים הירוקים המבצעים פוטוסינטזה ועל כן, אין שום תופעה של 'חיפוי' או 'סיכוך' או כל הפרעה שהיא, לעלי הדשא.


במקום אחר כתבתי והמלצתי, להפסיק לקצץ את הדשא נמוך לקראת כניסת החורף ובהמשך, להפסיק לקצצו לגמרי, כדי שיטמיע כמה שיותר סוכרים וחומרי בניין, לקראת כניסתו לתרדמת החורף

[bmshlomo]

שלום ראובן
יש לי דשא צעיר בן פחות משנה
הדשא מרגיש ונראה מצויין (שלחתי לך בזמנו תמונה של דשא עם קרחת)
יש לי אדמת קבלן שאם לא משקים אותה שכבתה העליונה נהית כמו אבן וכאשר משקים הספיגה איטית ביותר
ולשאלה...
אני משקה פעמיים בשבוע 10! דקות לפעם (הגנן חילק לי לכל חצי דשא ראש השקייה כך שאני משקה כל חצ ידשא 10 דקות)
אני מרגיש שזה יותר מדי כי מצטברות שלוליות בדשא
ועדיין נראה לי מעט מאוד זמן השקייה
האם להוריד ל 5 דקות לפעם ולהרגיש את הדשא?
החשש שלי זה לייבש אותו

[ראובן אורן]

שלום ראובן
יש לי דשא צעיר בן פחות משנה
הדשא מרגיש ונראה מצויין (שלחתי לך בזמנו תמונה של דשא עם קרחת)
יש לי אדמת קבלן שאם לא משקים אותה שכבתה העליונה נהית כמו אבן וכאשר משקים הספיגה איטית ביותר
ולשאלה...
אני משקה פעמיים בשבוע 10! דקות לפעם (הגנן חילק לי לכל חצי דשא ראש השקייה כך שאני משקה כל חצ ידשא 10 דקות)
אני מרגיש שזה יותר מדי כי מצטברות שלוליות בדשא
ועדיין נראה לי מעט מאוד זמן השקייה
האם להוריד ל 5 דקות לפעם ולהרגיש את הדשא?
החשש שלי זה לייבש אותו

בוקר טוב, שלמה

שמח ש...'יש לך את זה'. אתה צודק בהשערותיך ונוטה לפעול על פי שפת הגוף של הדשא - יופי !

'אדמה קבלנית', היא ברוב המקרים אדמת חמרה שהיא חומצית ומתאימה מאוד להדרים.
מפאת גודל גרגירים קטן, אדמת החמרה מתנהגת כמו אדמה חרסיתית. כשהיא יבשה, היא קשה ובלתי חדירה, במו אבן. כשהיא לחה, היא מתלכדת, כמו 'חימר' ואף הופכת להיות אטומה ומחלחלת מאוד לאט.
אדמה כזו, יש לערבב לפני כל שתילה בחומר אורגני גס, כדי לשפר את כושר החילחול שלה.

באדמות 'לס' כמו אצלנו בדרום, כדי לשפר את האמת הלס החרסיתית מאוד, מוסיפים ומערבבים לתוכה, חול ים גז כדי לשבור את ה'חרסיתיות' שלה ולאפשר להנ לחלחל במהירות גבוהה יותר

וחזרה לדשא שלך המונח על חמרה. חבל שלא עורבבה בחמרה כמות גדולה של קומפוסט שהיה משפר את המבנה הטכני שלה.

נראה לי כי השקייה של 10 דקות, פעמיים בשבוע, זו תוכנית טובה מאוד לדשא בן שנה. השלוליות שנותרות מצביעות על חילחול איטי של המים באדמת החמרה.
זה לא נורא לדשא צעיר ואפילו, די טוב. שורשיו עדיין לא עמוקים - כ 20-30 ס"מ והחילחול האיטי, מאפשר לו לספוג את כל המים, לאט לאט.
המשך בתוכנית זו, רק הקפד שלא להשקות בשעות הערב, אלא בשעות הבוקר המוקדמות - אסור שהדשא או האדמה שעליה הוא שתול, תישאר לחה ורטובה, למשך הלילה - לזה מצפים פרפרי הפרודניה, דרני החיפושיות והערצבים. באדמה לחה ורכה, הם ישמחו להתיישב ולאכול את בית השורשים הטעים והמתוק של הדשא.
השקייה בבוקר מוקדם, תאפשר למים לחלחל לעומק, להרוות את השורשים והשמש העולה, תייבש את שכבת האדמה ולא תאפשר למזיקים להתחפר שם

כעת זה הזמן לפזר קומפוסט על הדשא. הקפדה על פיזור קומפוסט, פעמיים בשנה, במאי- עם התעוררותו ואוקטובר - נובמבר, לקראת כניסתו לתנומת החורך. הקפדה שלך על מתן קומפוסט תשפר לאט לאט את מבנה הקרקע שמתחת לדשא ולאט לאט תראה כי החילחול הופך להיות יותר מהיר וזה יתאים לדשא עם שורשים עמוקים.

פיזור קומפוסט על הדשא - בכמות של כ 10 ליטר למ"ר = שכבה אחידה של כ1 ס"מ על הדשא - שופכים מהשק ומפזרים לשכבה אחידה עם מגרפת עלים. אפשר לבצע זאת בערב ובבוקר, לפתוח ממטרות

[bmshlomo]

תודה
לצערי לפני שהייתי "אורגני" פיזרתי במרץ השנה סטארטר בהמלצת הגנן
האם לפזר גם עכשיו קומפוסט אפילו שהדשא כבר התעורר מתרדמת החורף שלו?
הבנתי מתשובתך שלהמשיך עם 10 דקות פעמיים בשבוע לדשא עד הסתיו אני מניח?

[ראובן אורן]

תודה
לצערי לפני שהייתי "אורגני" פיזרתי במרץ השנה סטארטר בהמלצת הגנן
האם לפזר גם עכשיו קומפוסט אפילו שהדשא כבר התעורר מתרדמת החורף שלו?
הבנתי מתשובתך שלהמשיך עם 10 דקות פעמיים בשבוע לדשא עד הסתיו אני מניח?

בסיידר, לא נורא !

הרעיון של הקומפוסט הוא, כמו שהזכרתי לעיל, גם שיפור המבנה הטכני של האדמה וגם הקומפוסט שמשמש כ'דשן איטי תמס' - מתפרק לאט ומזין את השורשים ומעבר לכך, יוצר סביבת חיים חביבה על יצורי האדמה הסימביוטיים ויודעים לפנק את השורשים

כן, תן לו כעת קומפוסט וגם לראת כניסת החורף, לעת הגשם הראשון. השורשים יורדים מטה וכדאי שיהיה להם קצת מזון באדמה הגננית קבלנית הזו

נ.ב. אדמת חמרה היא מעולה כבסיס ראשוני ל'אדמה אורגנית' טובה. ערבוב תדיר של אדמה זו עם קומפוסט, נותן תוצאה מעולה של אדמה איכותית מאוד. כך הייתה האדמה שקיבלתי מהקבלן ולתוכה הטמעתי הרבה מאוד קומפוסט, במשך הרבה שנים וכעת, היא כולה 'שוקקת חיים'


כן, המשך עם השקייה של פעמיים בשבוע עד לבתיו ואז תוכל לעבור להשקייה אחת, שבועית של 10-15 דקות באופן קבוע, חוץ מהחורף.

כשיהיה לך אומץ ותלמד להאמין לעצמך ולדשא שלך, תוכל לעבור להשקייה של פעם בשלושה שבועות או חודש !!! השקייה של כ 40-50 דקות ו...זה מספיק בהחלט

איך אמרנו?! כמו בטבע !

הדשא שלי, התעורר לו, לאט לאט אך באינטנסיסיות (השנה, שנת שמיטה ולא פיזרתי לו קומפוסט), מכסה בירוק את כל המשוח החום שנראה די מפחיד למי שרואה אותו לראשונה. עוד שבועיים ונוכל לשכב לישון עליו, שנת צהריים של שבת, בכיף כמו ב 12 שנים האחרונות, כמו שעון.

יש עוד כמה עשבונים וצמחי בר שמבצבצים ממנו - כאלה שנבטו מזרעים שהגיעו ברוח או עם לשלשת ציפורים. אם אני רואה פריחה שלהם, אני תולש את הפריחה ומעביר לקומפוסטר. את שאר המלאכה, יעשה הדשא שישתלט עליהם ויחנוק אותם.

אני משקה אותו, מדי פעם, רק באזור שסבל מדריכה מרובה. אזור שעליו ביקעתי עצים להסקה ושם נרמס הדשא חזק. ההקקייה מעודדת ומאיצה אותו להשלים את החסר ולהבריא את הדשא הפגוע, כמו כל שנה.

[bmshlomo]

מוזר שהדשא שלך רק עכשיו מתעורר שלי כבר ער מעל חודש וחצי ואני כבר מכסח פעם בשבועיים
יש לי סופר אלטורו ואני גר בבנימינה

[ראובן אורן]

מוזר שהדשא שלך רק עכשיו מתעורר שלי כבר ער מעל חודש וחצי ואני כבר מכסח פעם בשבועיים
יש לי סופר אלטורו ואני גר בבנימינה

שלי - אל-טורו רגיל ולא קיבל שום השקייה או קומפוסט מאז ראש השנה האחרון

הלילה, הוא קיבל כמה מילימטרים מהגשם הפתאומי שירד עלינו

הרעם והברק שהתפוצצו לנו מעל לבית, עשו לי צילצולים באוזניים - ב 5 בווקר !

ירד לכם גשם?!

[bmshlomo]

כל הכבוד על החיסכון במים
אבל אתה מפסיד חודש וחצי של כיף בדשא!
היה רעש אדיר לפנות בוקר וירד גשם חלש

[ראובן אורן]

כל הכבוד על החיסכון במים
אבל אתה מפסיד חודש וחצי של כיף בדשא!
היה רעש אדיר לפנות בוקר וירד גשם חלש

נכון, זה קצת משהה את היציאה לגינה להתרבצות משותפת, אך גם לצאת ולשבת בגינה על כסאות, זה לא כל כך בטוח אצלנו

דרך אגב, אם להנות מהדשא, אז כשהוא מגיע לשיא גודלו, אני לא קוצץ אותו נמוך! אני מרים את להבי המכסחת גבוה וקוצץ אותו כך שיישאר בגובה של כ 10 ס"מ.. רק וכייפי.. חבל"ז


מכת היתושים עדיין לא נסתיימה אצלנו והיתושים, או יותר נכון היתושות, הולכות ונעשות חוצפניות משנה לשנה, עוקצות ודוקרות גם דרך ג'ינסים..

ה'מנורות הכחולות', מצחיקות אותן ומסביב ל'לפידים', הן רוקדות ריקודים אינדיאנים

והפוליטיקאים שלנו, כמו כל שנה ושנה - "..תבדקו בחצרות שאין כלים עם מים..." כאילו שאנחנו לא יודעים שהיתושות מגיעות מלמטה, מהבריכות

יותר קל להגיע לירח !

בסופ"ש זה, אמורה להופיע ב'גפן' כתבה בנושא 'מים אפורים'

[bmshlomo]

אצלנו המצב פחות נורא
בכל מקרה ניסית צמחים המדיפים ריח נגד יתושים?
הדשא פורח כולו (פריחה משעממת כמובן) האם להשאיר את הפריחה או לכסח?

[ראובן אורן]

אצלנו המצב פחות נורא
בכל מקרה ניסית צמחים המדיפים ריח נגד יתושים?
הדשא פורח כולו (פריחה משעממת כמובן) האם להשאיר את הפריחה או לכסח?

מדובר ב"מוטאציות" שלא מתרגשות מהרוזמרין הענק שבכניסה או מכל צמח 'ציטרונלה' - 'עשב הלימון' שאמור להרחיקם

כשהיתושים מתחילים להגזים, אני מדליק 'אבוקה' בתוך סיר מתכת, עם ענפי רוזמרין ירוקים ונותן לעשן להסתובב בגינה. בלי זה, אי אפשר לצאת לגינה


את פריחת הדשא, קדם בברכה, תתאפק ואל תכסח אותה. הזרעים יבצעו 'שיזרוע' טבעי וינבטו במקומות בהם יש אדמה חשופה

אם יש לך סבלנות לכך, נסה לאסוף זרעים בשלים של הדשא ולהעבירם ל'קרחות' שאצלך

אפשר גם לשמור זרעים ל'מקרי חירום' - לאסוף אותם כשהם יבשים ולאחסן בצינצנת אטומה

[bmshlomo]

רעיון טוב
יש לך טיפים להבחנה האם הזרע בשל?
ואם כן אני פשוט טומן באדמה ומשקה ומזבל...

בקשר לקרחות
האם להיפטר מכל סבך השורשים הארוכים המתים או שהם זיבול טבעי?

[ראובן אורן]

רעיון טוב
יש לך טיפים להבחנה האם הזרע בשל?
ואם כן אני פשוט טומן באדמה ומשקה ומזבל...

בקשר לקרחות
האם להיפטר מכל סבך השורשים הארוכים המתים או שהם זיבול טבעי?

כן

ה'טיפ' הכי טוב הוא "כמו בטבע". פשוט להביט האם הזרעים כבר בצבע צהוב חום ואם בניעור קל הם נופלים ליד. אין כל טעם לנסות ןלהוריד אותם בכוח, אם הצמח לא מפיל אותם, הרי שהם עדיין לא בשלים
רוצה 'להשקיע', גדל לך דשא אל-טורו סופר בעציץ לצורך זה! כך יהיה לך יותר קל לאסוף את הזרעים. תוכל להפוך, פעם ביום את העציץ ולנער אותו לצלחת גדולה וכך יהיו לך זרעים אורגינליים לשיזרוע של קרחות
פשוט מפזרים אותם על אדמה מזובלת

לגבי השורשים - אם הם שורשים מתים, כדאי לחתוך אותם ולהעבירם לקומפוסטר. אם רואים הנצה של גבעולים ירוקים מהם, אז להשאיר. שורשי הדשאים, מאוד אלימים ומסוגלים לעבור מתחת לשבילים ולחדור חומות אבן ובטון וגם לנקב צמחים אחרים בקלות. לכל אורכם יש להם חגורות של רקמת 'קאלוס' היודעת להוציא שורשים וגבעולים בקלות רבה, רק תן להם שמש ומים

[bmshlomo]

תודה
אני מניח שזאת הסיבה לא לתת לדשא להתפשט לגינה של השיחים והעצים