טיהור 'מים אפורים'

[תמיר אנגל]

תודה ענקית לכל החברים בפורום, שאפו ענק!!!

[ראובן אורן]

תמיר... כל הכבוד !
מערכת יפה ונכונה! יופי של ביצוע מוקפד !!

כהרגלי.. יש לי 2 הערות בונות..

1. מאחר ומיכל הסינון עם הטוף שבו תשתול מן הסתם 'צמחיית גדה', הוא בשטח פנים של 1 מ"ר (ממש מעולה ), המים האפורים המגיעים אליו ממיכל הצפת השומנים, רצוי שיתפזרו על כל שטח הפנים שלו ולא למקום אחד כמו הצינור הבודד שמגולגל שם. אולי כבר חשבת על כך, ועוד לא השלמת.. מה שאתה צריך לעשות זה.. להתקין שם, במקום הצינור הירוק, צינור 16 או 25 שאותו תחורר בקדחים של 2 או 3 מ"מ - כל כ 10 ס"מ, חור מפולש, מצד לצד, לכל אורך הצינור שיהיה מגולגל על פני הטוף בכריכות של כל 20 או 25 ס"מ והקצה כמובן אטום / מקופל. כך המים המגיעים לסינון, יטפטפו למערכת על פני כל שטח הפנים והסינון כמובן, יהיה יעיל יותר גם מבחינת השקיעה של המים (לא במקום אחד!), וגם מבחינת צמחי הגדה שתשתול שם בין הכריכות של הצינור.

2. מעבר לחיבור של המערכת לביוב, לצורך ניקוי תקופתי ושטיפת המשקעים, כדאי ורצוי, ליצור עוד 2 אפשרויות ולהפוך את המערכת ל'גמישה' יותר. אפשרות ראשונה (לא חייב להיות, אבל כדאי..) לסגור בחורף את המערכת מבחינת קבלת מים אפורים ולתת להם לזרום לביוב ישירות. ואפשרות שנייה, להפנות למערכת מי גשם מהגג, מאחד המרזבים. 2 אפשרויות אלו, יאפשרו לכל המערכת, להתרענן בחורף ולהתנקות, ממי הגשמים שיזרמו בה.
בנוסף, לאורך הקיץ, במידה ויש אפשרות סבירה, להפנות למערכת את מי המזגנים - גם מאותה סיבה - מהילת המים שבמערכת והורדת ריכוז ה'מלחים' ובכך להקל על 'צמחי הגדה' לבלוע ולספוח את המלחים - שיפור משמעותי באיכות המים המטהרים

נאה נאה

[תמיר אנגל]

בוקר טוב, תשובות.

1. בצינור שאתה רואה יש חורים לאורך כל הדרך, אמנם לא כל 10 ס"מ, אבל אאמץ זאת מייד (כבר עם מברגה ביד).
2. כמות הגשמים הממוצעת אצלי בחורף מגיע לאזור 720 מ"מ= 72 ס"מ. לא נראה לי שיש צורך לחבר את המרזב.
3. מי המזגנים מחוברים גם כן לחבית מפריד השומנים, אולם במהלך כל הקיץ המזגן לא פועל יותר משבוע.
4. קיימת גם אופציה לחבר את המים בחזרה למי הביוב בחורף וזו באמת שאלה מעניינת. האם כדאי לתת לכל אגן הסינון הזה מספר חודשי מנוחה, או ניתן לתת למים להמשיך לזרום לאגן הסינון, ומשם 'לפח השחור' שבחלק העליון שלו יש ניקוז ישר לביוב, כך שלא יהיה צורך להפעיל את המשאבה לצורך העברת מים מסוננים למיכל האגירה... חורף.
5. כולי תקווה בכלל שצמחי הגדה ישרדו אצלי את החורף וזה שאלה שבאמת מטרידה אותי. קצת מציק לשתול מדי אביב צמחי גדה חדשים. מעניין מה עושם באירופה...

[ראובן אורן]

כדאי וראוי לחבר מרזב למערכת.
ואני מדבר מתוך ניסיון וכמות מילימטרים דומה.
המערכת שלך, כעת חדשה ונוצצת, אך תוך חצי שנה עד שנה, היא תצבור המון משקעים - כמו שצריך להיות - החל ממיכל הצפת השומנים וכמובן במיכל הסינון הגדול. צמחי הגדה יגדלו למימדים של "אקליפטוסים" במהירות שתדהים אותך. עם תחילת הגשמים, יש לנתק המערכת מהמים האפורים ולהזרים אליה (לאחר ניקוז המשקעים לביוב) מי גשם באופן רצים, לריענון וניקוי המערכת. במיוחד אם מזג האויר שיש לכם, שם למעלה, לא דורש מכם להפעילך מזגנים ומן הסתם, המזגנים גם לא מפיקים כמות גדולה של מים, עקב הלחות המועטת שם.
המערכת חייבת לקבל מים נקיים כדי למהול את המלחים שבה, ואם אין מי מזגנים, לאורך הקיץ, הרי שזה ממש מחוייב המציאות, לרענן אותה עם מי גשם לאורך החורף וכמובן להמשיך עם הסירקולציה של המשאבה, בפעולה אקראית או מתוזמנת, כדי לא לאפשר למים לעמוד, אלא להיות בתנועה רציפה.
במקביך, תוכל להתחיל לחשוב לכיוון של אגירת מי גשמים, להשקייה בקיץ - במידה ויש לך מספיק 'משאבי שטח'.

ולגבי צמחיית הגדה - אל תשתול שם 'צמחייה אכזוטית' המתאימה לאזורים טרופיים היצמד לכלל החשוב - 'הצמח הנכון - במקום הנכון'. בדוק איזו צמחייה פופלארית בנחלים שבאזור - 'קנה', 'סוף,' 'גומא.. צמחי הקאנה קשוחים ושרדניים מאוד, עקב בית השורשים החזק שהם מגדלים בזכות כל ה'ג'יפה' שהם בולעים ויחזיקו מעמד מצויין.

לחילופין, יש לך אפשרות לשתול שם גם כמה צמחי 'ערבת נחלים' - הערבה נמצאת ב'מקום ראשון' מבחינת כושר הטיהור שלה, רק צריך לרסן אותה ע"י גיזום סדרתי, כדי שלא תשתולל. גיזום ענפים מרסן השתוללות של השורשים.

[שלומי קאפח]

תמיר שלום.

יופי של מערכת טיהור מים אפורים.
כיף לראות שבסוף סיעור המוחות יוצאת מערכת כזו יעילה יפה ופרקטית.
מאחל לך המון טיהור מים אפורים ובטוח שגם יצאו צלולים.

מפר הערות.
1. המצוף של המשאבה טבולה נראה בתמונה ארוך מידי,האם המשאבה מתחילה לעבוד לפני שהמיכל השחור גולש.
על פניו נראה שצריך לקצר את הכבל על ידי קשירה לגוף המשאבה.
אם המשאבה עובדת לפני שזה גולש אין צורך להתייחס להערה זו.

2.האם על צינור העודפים לביוב מהמיכל השחור מותקן סיפון?
אם לא ריח הביוב יגיע אל המיכל השחור.

3.ממליץ לשים בצינור כניסת המים האפורים למפריד השומנים מסננת או רשת צפופה.
אחרת כל השערות והלכלוך יסתום לך את חורי הצינור שמפזרים את המים באגן הטיהור.

חוץ מזה יופי של תמונות לסוף שבוע .
שלומי

[אבי אלימלך]

שלומי תודה על הצינור.
בעוד שעה אנחנו אצל יוסיחוה לקחת.
נרים כוסית קפה למלאכים.
רוחב הצינור השרשורי השחור שבבריכה,מהצד החיצון,3.5 ס"מ.

[תמיר אילן]

בבריכות הבטון המדורגות שיש לי במקביל למדרגות הכניסה (אחת של קוב והשניה קוב וחצי להערכתי - ראו תמונה שניה למטה) יש כרגע מי גשמים וקצת צמחי מים.
(שאבתי חלק מהמים, שהגיעו לגובה 60 עד 80 ס"מ, למיכל קוב ולחביות כדי שלא יהיה עמוק מדי עד שאארגן הגנה מפני ילדים קטנים שעלולים לטפס וליפול פנימה).
המים העומדים מתחילים להיות עכורים וצריך להזדרז ולהתקין את מערכת הטיהור - סיחרור ,וסינון - לפני שמזג האויר יתחמם ויבואו היתושים והריח... וכמובן לפני שאפנה מים אפורים למערכת. ברצוני להתייעץ עם חברי הפורום על השיטה הטובה ביותר אך קודם רקע/תזכורת:

הבריכה הגבוהה מבין השתיים אמורה לקבל מים אפורים בכבידה ("גראויטאציה") מאגן לח שנמצא גבוה ממנה מעל החניה (שמידותיו 3 מטר אורך על 75 ס"מ רוחב בעומק של 60-80 ס"מ). האגן הלח,שיהיה מאוכלס בצמחי גדה הגדלים בטוף, יקבל את המים האפורים שיוצאים מהבית אחרי מעבר במפריד שומנים. מהבריכה הגבוהה מהשתיים יזרמו המים בכבידה דרך צינור המחבר את שתי הבריכות (מתחתית הבריכה הגבוהה לאמצע גובה הבריכה הנמוכה). בבריכה הנמוכה חשבתי להתקין פילטר עם משאבת אקואריום שתזרים מים חזרה לאגן הלח שמעל החניה. בנוסף, עודפי מים מהבריכה הנמוכה יוזרמו בעזרת משאבה טבולה לגינה ישירות או דרך מיכל קוביה (שישמש גם למילוי ניאגרות).

שאלות ותהיות, נא להגיב בחופשיות, כולל הצעות שלא חשבתי עליהם :
1. בשתי הבריכות תכננתי לשים אבנים מקומיות בצורות שונות (יהוו "דירות" לדגים) ועליהם אבנים שטוחות בעומקים שונים עליהם אציב דליים/עציצים עם טוף וצמחי מים. השאלה אם יש ערך טיהורי או עבור הדגים לשים שכבת טוף של כמה סנטימטרים בקרקעית למרות שזה יקשה על ניקוי תקופתי כפי שראובן ציין בשירשור של נוגן.
2. בריכות הבטון צופו בחומר איטום שחור למניעת חילחול. משהו יודע אם זה בעייתי לצמחים או לדגים? יהיה קשה לגרד את זה אם זה בעייתי... ולא כל כך מתאים לשים יריעת פלסטיק, גם כי מבנה הבטון המטויח לא כל כך ילך עם אבני שפה שיחזיקו את היריעה, וגם הצנרת שמחברת את שתי הבריכות מפריעה ליריעה (אלא אם כן מעבירים הצנרת דרך היריעות ואוטמים את החדירה - ).
3. סינון: המים מהבריכה התחתונה, שישאבו בעזרת משאבת אקואריום חזרה אל האגן הלח, צריכים סינון. לראובן יש מסנןן מסוג אחד, לשלומי (ועכשיו גם לנוגן) מסוג אחר, ואני מתלבט אידיאלית, המסנן ישב לפני המשאבה ולא אחריה כדי להגן על המשאבה מסתימות ולחסוך ניקוי, ויהיה ליד המשאבה בתחתית הבריכה הנמוכה כדי שלא יהיה צורך למצוא מסתור לסנן מחוץ לבריכה. יש משאבת אקואריום לא יקרה שיש לה צינור כניסה אמיתי במקום פתח רשת (ושלומי הציע איפושהו מתאם למשאבת אקואריום עם פתח רשת מבקבוק קנקל אך ממילא אני צריך לקנות אז עדיף כזאת עם צינור כניסה)? יש לזכור שמדובר במים אפורים ולא מים רגילים לכן צפוי עומס על הסנן. אולי מספיק לשים מסנן שלומי ביציאה ממפריד השומנים ולנתב אליו גם את המים ממשאבת האקואריום שבבריכה התחתונה?
4. "אוברפלו": להזרים למיכל קוביה וממנו להשקות הגינה בקיץ ולמלא ניאגרות כל השנה בעזרת משאבה עם פרזוסטאט? או לשלוח את האוברפלו ישר לגינה דרך מערכת ניתוב מצינורות או מתעלות, ועבור הניאגרות והשקיה ייעודית לחבר ישירות לבריכה התחתונה משאבה עם פרזוסטאט (כלומר לחסוך עוד מיכל אגירה, וכל הטיפול הנדרש למיכל למנוע התהוות ירוקת וכו', כי הבריכה היא ממילא מיכל אגירה?

[ראובן אורן]

בוקר טוב
אתחיל לפי הסדר

1. 'לא' לשכבת טוף ! אין בה כל 'ערך מוסף' מבחינת טיהור או כל בחינה אחרת. נהפוך הוא! שכבת הטוף תמנע תנוע חופשית של המים באגן - זרימה וסחרור. בתחתית האגן תמיד תיווצר שכבת משקעים אנרירובית והטוף רק 'יקבע' אותה. ככל שקרקעית הבריכה תהיה 'חלקה' יותר, קל יהיה לתת לה 'טיפול תקופתי', ע"י ריקון המים ושטיפה בלחץ של הקרקעית ו/או קירצוף עם מטאטא / מברשת.
את האבנים השטוחות כ'מעמדים' לעציצים, יש לסדר בצורת ╦═╦═╦╒פחות או יותר, לפי הגובה הנדרש מהצמחים / עציצים. כך תקבל 'חללים' שיאפשרו זרימה יותר חופשית של המים וכן 'מערות מסתור' לדגים הקטנים

2. החומר השחור בקרקעית, משמש (ברור !) לאיטום תחתית ודפנות של אדניות לצמחים. לא נתקלתי במקרים של 'הפרעה' או 'הרעלה' כלשהי. אין צורך בשום יריעה. רק לוודא שיש אטימה מלאה (זוכר שדיברת על 'דליפה' כלשהי..).

3. ל'מסנן' שלי אני יותר מתייחס כ'מסנן ביולוגי', לצורך פרוק המרחפים השונים שבבריכה, להבדיל מהמסנן בסגנון שבנה נוגן, שהוא הקלאסי לעניין. בתוך הצינור שלי 'משתוללות' 12 'ליפות פלסטיק' שעולות ויורדות לכל אורכו של עמוד המים, על פי מצבן. חומר אורגני / צמחי נתפס בהן והן שוקעות לתחתית ואח"כ כשהוא מתפרק, הן צפות - עולות ויורדות. המים בבריכה צלולים לחלוטין, אבל כמובן שמצטברת כמות מינורית של משקעים בתחתית וזה ממש לא מפריע לי, להיפך, אני כמעט 'מטפח' את זה, כדי שהבריכה תהיה 'טבעית' ככל האפשר
לענייות דעתי, כל סוג של 'סנן', עדיף שיימצא בפתח היציאה של המים (אחרי המשאבה), לאגן זה או אחר. סנן או 'רשת' כלשהי, בפתח הכניסה למשאבה, רק מסיבה אחת - למניעת שאיבת דגים ו/או ענפים ועלים שנקלעו לבריכה
* זה מזכיר לי, לגבי התמונה (תמונה ראשונה) בה אתה מראה את צינור יציאת המים האפורים מהבית לבריכה. שם, צריך מיכל מחורר המלא ב'פרלון'. על פי הצעתו של שלומי, זה מה שעשיתי (אם אתה זוכר..) בפתח הכניסה של המים האפורים תקעתי סלסלת פלסטיק עמוקה מלאה ב'פרלון' והאפקט הטיהורי, נפלא וכמובן שהוא משפר את איכות המים האפורים, ע"י סינון מיני ג'יפה.

4. הערה אחת לגבי ה'אובר פלואו' - ניאגרות ופרזוסטאט, על הכייפאק. 'השקייה' באוברפלואו, לא כל כך נראית לי, מבחינת אפשרות של השקיית יתר והצפה מוגזמת של ערוגות וצלחות עצים. אלא אם כן, יש שליטה מסויימת על האוברפלואו ע"י 'קבל' כלשהו - מיכל.

[תמיר אילן]

1. 'לא' לשכבת טוף ! אין בה כל 'ערך מוסף' מבחינת טיהור או כל בחינה אחרת. נהפוך הוא! שכבת הטוף תמנע תנוע חופשית של המים באגן - זרימה וסחרור. בתחתית האגן תמיד תיווצר שכבת משקעים אנרירובית והטוף רק 'יקבע' אותה. ככל שקרקעית הבריכה תהיה 'חלקה' יותר, קל יהיה לתת לה 'טיפול תקופתי', ע"י ריקון המים ושטיפה בלחץ של הקרקעית ו/או קירצוף עם מטאטא / מברשת. את האבנים השטוחות כ'מעמדים' לעציצים, יש לסדר בצורת ╦═╦═╦╒פחות או יותר, לפי הגובה הנדרש מהצמחים / עציצים. כך תקבל 'חללים' שיאפשרו זרימה יותר חופשית של המים וכן 'מערות מסתור' לדגים הקטנים

מקובל עלי. לגבי סידור אבנים, זה מה שחשבתי. אולי באחת או בשתי הבריכות נעשה אי קטן לצורכי מפל ונקודת שתיה לציפורים... או משטח חניה לצפרדעים ולצבי מים אם אמצא כאלה (זה רלוונטי בכלל? יש צבי מים קטנים לא מוגנים? בארה"ב אפשר היה למצוא אותם לרוב בנחלים...)

2. החומר השחור בקרקעית, משמש (ברור !) לאיטום תחתית ודפנות של אדניות לצמחים. לא נתקלתי במקרים של 'הפרעה' או 'הרעלה' כלשהי. אין צורך בשום יריעה. רק לוודא שיש אטימה מלאה (זוכר שדיברת על 'דליפה' כלשהי..).

יש דליפה מסביב לצינור ניקוז שבתחתית הבריכה הנמוכה. אנסה לאטום מבחוץ ואם אכשל (בגלל הרטיבות) אצטרך לרוקן, ליבש, ולאטום מבפנים ומבחוץ (משהו מכיר חומר איטום שאפשר להשתמש בלי להוריד מים?) מישהו שראה את ה"שחור" הזה אמר לי שזה לא טוב לדגים... לכן שאלתי אם משהו יודע על זה (ממש לא מתאים לי להתחיל לקרצף את זה

3. ל'מסנן' שלי אני יותר מתייחס כ'מסנן ביולוגי', לצורך פרוק המרחפים השונים שבבריכה, להבדיל מהמסנן בסגנון שבנה נוגן, שהוא הקלאסי לעניין. בתוך הצינור שלי 'משתוללות' 12 'ליפות פלסטיק' שעולות ויורדות לכל אורכו של עמוד המים, על פי מצבן. חומר אורגני / צמחי נתפס בהן והן שוקעות לתחתית ואח"כ כשהוא מתפרק, הן צפות - עולות ויורדות. המים בבריכה צלולים לחלוטין, אבל כמובן שמצטברת כמות מינורית של משקעים בתחתית וזה ממש לא מפריע לי, להיפך, אני כמעט 'מטפח' את זה, כדי שהבריכה תהיה 'טבעית' ככל האפשר
לענייות דעתי, כל סוג של 'סנן', עדיף שיימצא בפתח היציאה של המים (אחרי המשאבה), לאגן זה או אחר. סנן או 'רשת' כלשהי, בפתח הכניסה למשאבה, רק מסיבה אחת - למניעת שאיבת דגים ו/או ענפים ועלים שנקלעו לבריכה
* זה מזכיר לי, לגבי התמונה (תמונה ראשונה) בה אתה מראה את צינור יציאת המים האפורים מהבית לבריכה. שם, צריך מיכל מחורר המלא ב'פרלון'. על פי הצעתו של שלומי, זה מה שעשיתי (אם אתה זוכר..) בפתח הכניסה של המים האפורים תקעתי סלסלת פלסטיק עמוקה מלאה ב'פרלון' והאפקט הטיהורי, נפלא וכמובן שהוא משפר את איכות המים האפורים, ע"י סינון מיני ג'יפה.

ברור שאשים לפני מפריד השומנים סל פלסטיק מחורר (כבר קיבלתי משלומי נותר להשיג פרלין ) השאלה היא האם את המים שאשאב מהבריכה התחתונה לסחרר לאותו סל (מה שיגרום לזרימה מתמדת דרך מפריד השומנים) או לפזר ישר על פני הטוף של האגן הלח? והאם להוסיף גם פילטר בשיטה שלך (יש לי כבר 2 מילויי פילטר שקיבלתי... משלומי ה ) לפני שהמים חוזרים לאגן הלח. אגב לא ברור הראציונל של פילטר אחרי המשאבה; יותר הגיוני לשים הפילטר לפני המשאבה (אם יש אפשרות חיבור) כדי למנוע סתימת כניסת המשאבה שלה יש שטח פנים קטן יותר מאשר לפילטר. אשמח להבהרות.

4. הערה אחת לגבי ה'אובר פלואו' - ניאגרות ופרזוסטאט, על הכייפאק. 'השקייה' באוברפלואו, לא כל כך נראית לי, מבחינת אפשרות של השקיית יתר והצפה מוגזמת של ערוגות וצלחות עצים. אלא אם כן, יש שליטה מסויימת על האוברפלואו ע"י 'קבל' כלשהו - מיכל.

השאלה עלתה כי רציתי "לחסוך" עוד מיכל - לא רק בגלל מקום (זה פתיר - על הגג או מאחורי קיר הנקיון) אלא כי עוד מיכל מצריך עוד טיפול (סיחרור/איוורור/אוברפלו/ניקוז). ברור שעדיך מיכל קוביה שמאפשר להפנות כמויות משתנות לאזורים שונים, אבל אם ניתן להפנות את האוברפלו לאזורים שונים, כל יומיים נניח, באמצעות סוללת ברזים זה עדיין לא מספיק גמיש?

[ראובן אורן]

'אי' באמצע, מעולה. וכן קערת שיכשוך / שתייה לציפורים
'צבי מים / ביצה', נמכרים קטנטנים וחמודים בחנויות בעלי החיים. אבל.. מי יראה אותם? ו.. הם קארניבורים - אוכלי גמבוזיות ודומיהן..

אם אתה יודע בודאות מהיכן הדליפה, הרי שיש חומרים מתאימים לעבודה ב'רטוב'. לא זוכר את השם הטכני.. גם 2 חומרים ('בסיס' ו'מקשה') לשים ואוטמים - סוג של חומר אפוקסי גמיש. בטח שלומי מכיר..
( QC אלמנטרי של בעל מיקצוע נורמאלי - סתימת הניקוז והצפה של האדנית... )

כל פילטר, לפני המשאבה, רק יוכל לגרום לעומס עליה, במידה ומצטבר ליכלוך בפילטר (כמובן ששלומי 'פוסק הלכה' טוב ממני בנושא). רשת מינימליסטית בכניסה, למניעת חדירת דגים, צפרדעים וחלקי צמחים. כל השאר, עובר ב'מעיים' של המשאבה כ'חומרים מרחפים' שיאספו בקלות רבה בפתח היציאה - סלסלה + פרלון.
החלק היחיד שמפריע לי ברעיון שלי, הוא העובדה שזרם המים היוצא מהמשאבה, לא 'יוטח' בעוז לבריכה המקבלת, בגלל הפילטר ! ואני מעדיף 'שפריץ' נועז, כחלק מפעולת החימצון והסיחרו של המים, באגן זה או אחר.
שלא תחשוב.. אני עדיין לא מרוצה ממה שיש לי בבריכה שלי, עדיין חושב על שיפצורים, אבל.. אני פרפקצוניסט סובלני - לאט לאט נותן לכל דבר להתבשל ולא נלחץ אם המערכת לא עובדת לשביעות רצוני המלאה - טוב, ראש של גנן - "להתחבר לקצב של הצמחים' וכו'. כל הזמן משתנים דברים..

אבל אם ניתן להפנות את האוברפלו לאזורים שונים, כל יומיים נניח, באמצעות סוללת ברזים זה עדיין לא מספיק גמיש?

כן, קלאסי ! או הצפת הצלחות בבגרותם, או טיפטוף איטי וארוך בצעירותם.
לכן אני מקפיד מאוד על 'גמישות' מאכסימאלית של כל מערכת. חיבורים מהירים.. שמא ארצה לשנות דברים או לחבר 'מפצל' וכו'

[שלומי קאפח]

תמיר בוקר טוב.
לגבי התקנת מסנן לפני המשאבה ,אני תומך בדעתו של ראובן שעדיף מסנן ביציאת המים של המשאבה(באגן הלח או מפריד השומנים)
וזו מהסיבה שברגע מעבר הכניסה של המשאבה פתוח היא מצליחה להעביר חלקקים קטנים דרכה ומוציאה אותם אל מחוץ לבריכה.
במצב זה עדיין יניקת המשאבה חזקה וספיקת המים לא פוחתת (מה שלכאורה טוב לסינון טיהור המים וזמן מגע של המים עם החמצן).

באם המסנן יותקן בכניסה ברגע שהמסנן יסתם מעט ,היניקה תפחת ,הספיקה תרד וחלק ניכר של החלקקים והלכלוך העדין לא יגיע אל המשאבה עקב יניקה חלשה.
דרך אגב היום יש משאבות אקווריום עם מעטפת מגן מפלסטיק מחוררת גדול יחסית.
אחת כזו קניתי לצברי נוגן. משהו בקוטר 10 סמ ועומק 10 סמ .
כך ששטח הפנים הגדול נותן למשאבה מרווח עבודה גדול והיא לא נסתמת מהר.
אם צברי נוגן יוכל הוא יצלם לך את רשת הכניסה של המשאבה.

תמיד צריך לזכור שהמסנן צריך להיות טוב וקל ונוח לתפעול.
ואני שניסיתי מסנני חול ,מסנני קרטדרידג',מסנני בזלת וטוף גיליתי שמסנן הפרלון הוא הקל ונוח לתפעול.
דקה מתחת למי ברז והמסנן נקי.

לגבי איטום הצינור בבריכה התחתונה.
למרות שיש חומרים שאוטמים גם כשיש רטיבות,אני ממליץ לרוקן את המים לקוביה ולאטום את סביב הצינור גם מבפנים וגם מבחוץ.
אנו משתמשים בעבודה עם חומר איטום של סיקה (פלקס או טופ 7)כמו צמנט.
אם תצטרך אוכל להביא לך כמות שתספיק לך לאטום את סביבות הצינור.

מקווה שעזרתי שלומי

[תמיר אילן]

תמיר בוקר טוב.
לגבי התקנת מסנן לפני המשאבה ,אני תומך בדעתו של ראובן שעדיף מסנן ביציאת המים של המשאבה(באגן הלח או מפריד השומנים)
דרך אגב היום יש משאבות אקווריום עם מעטפת מגן מפלסטיק מחוררת גדול יחסית. אחת כזו קניתי לצברי נוגן. משהו בקוטר 10 סמ ועומק 10 סמ .
כך ששטח הפנים הגדול נותן למשאבה מרווח עבודה גדול והיא לא נסתמת מהר. אם צברי נוגן יוכל הוא יצלם לך את רשת הכניסה של המשאבה.

תמיד צריך לזכור שהמסנן צריך להיות טוב וקל ונוח לתפעול. ואני שניסיתי מסנני חול ,מסנני קרטדרידג',מסנני בזלת וטוף גיליתי שמסנן הפרלון הוא הקל ונוח לתפעול.
דקה מתחת למי ברז והמסנן נקי.

לגבי איטום הצינור בבריכה התחתונה. למרות שיש חומרים שאוטמים גם כשיש רטיבות,אני ממליץ לרוקן את המים לקוביה ולאטום את סביב הצינור גם מבפנים וגם מבחוץ.
אנו משתמשים בעבודה עם חומר איטום של סיקה (פלקס או טופ 7)כמו צמנט. אם תצטרך אוכל להביא לך כמות שתספיק לך לאטום את סביבות הצינור.
מקווה שעזרתי שלומי

מקבל ההצעה של ראובן ושלך להקדים משאבה למסנן. אני צריך לקנות משאבה כמו זו שקנית לנוגן (מה שקנית לי היה משאבת אויר); כמה וואט וכמה היא עולה?
זה מוביל לעוד התלבטות: אפשר לקנות משאבה עם הספק נמוך (חסכונית) שתעבוד 24/7 (נניח שהיא מסחררת את כל המים בבריכה כל כמה שעות) אבל הזרימה לא חזקה ועלולים להיווצר אזורים של מים עומדים, או שקונים משאבה עם ספיקה והספק גדולים שתעבוד לסרוגין כמה פעמים ביום, תזיז טוב-טוב את המים בבריכה אבל עלולה להינזק בגלל סגירה והפעלה תכופה (נאמר בפורום שהפעלה וכיבוי תדירים של משאבת אקואריום מזיקה לחיבור הציר לפרופלר, ולכן הפעלה עם שעון שבת לא כל כך רצויה). מה דעתכם? במקרה שלי, אני צריך משאבה שמסוגלת להרים בערך ל- 1.5 מטר עם זרימה סבירה לאגן של כ-2 קוב.

בקשר לסוג הסנן, האם אתה מציע לוותר לגמרי על פילטר כמו זה שעזרת לראובן לבנות, ולהשתמש רק בפרלון או שכדאי לשים שכבת פרלון (ברשת פלסטיק שנתת לי) ביציאת המים אפורים מהבית ובנוסף לבנות סנן כמו של ראובן אחרי המשאבה שיוצאת מהבריכה ולפני הכניסה חזרה למפריד שומנים? אגב, מאיפה אתה משיג פרלון? אם זה נמכר באותו מקום של המשאבות אשמח לקנות שם חתיכה.

לגבי חומר איטום, כנראה שאצטרך לרוקן הבריכות ממילא כדי לסדר את הצנרת עם כניסות ויציאות בגבהים שישלטו בגובה המים בבריכות. יש לי "סופר7" שזה דומה ל"סיקה"; זה אמור לסגור את הדליפה, נכון?

[ראובן אורן]

פרלון?! הרי זה כה פשוט..

בקרוב, יכנסו עקרות הבית ל'אטרף' של 'טרום פסח'
הרבה שמיכות וכרייות יושלכו
כרית אחת תספיק לך לכל המסננים

[שלומי קאפח]

מקבל ההצעה של ראובן ושלך להקדים משאבה למסנן. אני צריך לקנות משאבה כמו זו שקנית לנוגן (מה שקנית לי היה משאבת אויר); כמה וואט וכמה היא עולה?
זה מוביל לעוד התלבטות: אפשר לקנות משאבה עם הספק נמוך (חסכונית) שתעבוד 24/7 (נניח שהיא מסחררת את כל המים בבריכה כל כמה שעות) אבל הזרימה לא חזקה ועלולים להיווצר אזורים של מים עומדים, או שקונים משאבה עם ספיקה והספק גדולים שתעבוד לסרוגין כמה פעמים ביום, תזיז טוב-טוב את המים בבריכה אבל עלולה להינזק בגלל סגירה והפעלה תכופה (נאמר בפורום שהפעלה וכיבוי תדירים של משאבת אקואריום מזיקה לחיבור הציר לפרופלר, ולכן הפעלה עם שעון שבת לא כל כך רצויה). מה דעתכם? במקרה שלי, אני צריך משאבה שמסוגלת להרים בערך ל- 1.5 מטר עם זרימה סבירה לאגן של כ-2 קוב.

תמיר נתוני המשאבה שקניתי לנוגן
הספק 35 וואט
רשת סינון מקדים למשאבה גדול
ספיקה 2000 ליטר
גובה הרמה מקסימלי 2.5 מטר
אורך כבל חשמל 10 מטר
מחיר 210 שח

משאבה נוספת
הספק 45 וואט
רשת סינון רגילה (תריס נפתח )
ספיקה 2000 ליטר
גובה הרמה מקסימלי 3 מטר
אורך כבל 1.5 מטר
מחיר 130 שח (בערך)

תמיר במשאבות אילו לא מומלץ לתת להן לעבוד בהפסקות
כמו שנאמר לעיל הציר והשגם נשחקים די מהר

שלומי

[שלומי קאפח]

תמיר שכחתי להתייחס לסופר 7.
יש עליו המלצות מאוד טובות כחומר איטום.
מומלץ ביותר ,כמה חברים סיפרו לי על איטומים שביצעו בסופר 7 בהצלחה רבה.

שלומי

[שלומי קאפח]

תמיר בוקר טוב.
לגבי התקנת מסנן לפני המשאבה ,אני תומך בדעתו של ראובן שעדיף מסנן ביציאת המים של המשאבה(באגן הלח או מפריד השומנים)
דרך אגב היום יש משאבות אקווריום עם מעטפת מגן מפלסטיק מחוררת גדול יחסית. אחת כזו קניתי לצברי נוגן. משהו בקוטר 10 סמ ועומק 10 סמ .
כך ששטח הפנים הגדול נותן למשאבה מרווח עבודה גדול והיא לא נסתמת מהר. אם צברי נוגן יוכל הוא יצלם לך את רשת הכניסה של המשאבה.

מקבל ההצעה של ראובן ושלך להקדים משאבה למסנן. אני צריך לקנות משאבה כמו זו שקנית לנוגן (מה שקנית לי היה משאבת אויר); כמה וואט וכמה היא עולה?
זה מוביל לעוד התלבטות: אפשר לקנות משאבה עם הספק נמוך (חסכונית) שתעבוד 24/7 (נניח שהיא מסחררת את כל המים בבריכה כל כמה שעות) אבל הזרימה לא חזקה ועלולים להיווצר אזורים של מים עומדים, או שקונים משאבה עם ספיקה והספק גדולים שתעבוד לסרוגין כמה פעמים ביום, תזיז טוב-טוב את המים בבריכה אבל עלולה להינזק בגלל סגירה והפעלה תכופה (נאמר בפורום שהפעלה וכיבוי תדירים של משאבת אקואריום מזיקה לחיבור הציר לפרופלר, ולכן הפעלה עם שעון שבת לא כל כך רצויה). מה דעתכם? במקרה שלי, אני צריך משאבה שמסוגלת להרים בערך ל- 1.5 מטר עם זרימה סבירה לאגן של כ-2 קוב.

quote]

תמיר הנה המחשה של המשאבה.

מעטפת הסינון המקדים .רואים כמה היא גדולה.

המשאבה עם המעטפת המחוררת

לפי נתוני היצרן בגובה 1.5 מטר הספיקה היא 1000 ליטר שעה.(הייתי מוריד 20% הם תמיד מגזימים כלפי מעלה)
תמיר יש את עקומת הגובה והספיקה על גבי האריזה.
סינון וטיהור קל ונעים.

שלומי

[תמיר אילן]

לפי נתוני היצרן בגובה 1.5 מטר הספיקה היא 1000 ליטר שעה.(הייתי מוריד 20% הם תמיד מגזימים כלפי מעלה)
תמיר יש את עקומת הגובה והספיקה על גבי האריזה.
סינון וטיהור קל ונעים.
שלומי

נראית יופי של משאבה. מאסיבית ויציבה והפתח המרושת אכן גדול. שולח לך בפרטי שאלה לגבי הרכישה.

[תמיר אילן]

1. לגבי המשאבה ששלומי קנה עבורי, היא עובדת יפה ולא נסתמת!

2. נתקלתי באתר:
http://www.dtox.co.il/2011/07
שעוסק במים אפורים. כשלוחצים "המשך" מגיעים לבקשה של חוקרים לציבור המטהרים הביתיים ליצור קשר כדי ללמוד מנסיוננו הפרטי, כשניתן גם לקבל מהם בדיקת איכות המים שלנו (למי שסקרן).
אם לוחצים על שם החוקרים מקבלים כתובת דואר אלקט'.
amgross@bgu.ac.il עמית גרוס מבן גוריון
eranf@tx.technion.ac.il ערן פרידלר מהטכניון

וכאן מאמר על כמה מערכות ביתיות שנבדקו:
http://gwri-ic.technion.ac.il/pdf/wcom/ ... 2005-7.pdf

חשבתי שחברים כמו ראובן, שלומי, ועוד הרבה עם נסיון ביתי יהיו מעונינים בקשר כזה - גם כדי לחלוק נסיון רב עם החוקרים ואולי ללמוד משהו מהם...
אני מתכנן ליצור קשר אחרי פסח.

[ראובן אורן]

שיזמינו אותנו, את הטריאומוויראט (תמיר, שלומי, ראובן ), להרצאה על הנושא
נשמח ללמד אותם
(רצוי בתשלום !)
אצלי כבר ביקרו 2 הידרולוגים שהיו מבסוטים עד הגג !!

[תמיר אילן]

לגבי הקישור השני:
המאמר די מבלבל. מרוב עצים לא רואים את היער. בגלל השוני הגדול בין המערכות הביתיות שנבחנו התקבלו תוצאות מאד שונות. העובדה שהמים האפורים לפני טיפול שונים מאד מבית לבית מקשה עוד יותר על הסקת מסקנות. אם הבנתי נכון, המאמר טוען שברוב המקרים מים אפורים מטופלים לא מגיעים לרמת איכות של מי קולחין (שפכים מטוהרים במכוני טיהור). עוד מראה המאמר שמים אפורים לא מטופלים כלל גורמים לפגיעה בקרקע - דבר שהם מדדו ע"י בדיקת יכולת הנימיות של האדמה. ככל שריכוז החומרים פעילי שטח אניוניים (חומרים מקציפים בסבון, שמפו ובאבקת כביסה לדוגמה) היה גבוה יותר כן ירדה יכולת הקפילריות של החול - במילים אחרות, האדמה הופכת לדוחת מים (מה שחברים בפורום מגלים לפעמים על האדמה בחצר שלהם).