לאלו שלא מכירים אותי, שמי עמרי ואני חובב פלפלים חריפים מושבע. לא מאמינים? פתחתי אתר במיוחד לכבודם -> פפרז (http://peppers.co.il).
היום נרכז קטעי טקסט ותמונות (מאתרי הצנוע) להנאתכם הרבה.
נתחיל בשאלה הבסיסית - מהו חריף?
תחושת החריפות בפלפלים החריפים (צ'ילי) נגרמת על ידי חומר בשם קפסאיצין הנמצא בהם. רמת החריפות מתורגמת ישירות לריכוז הקפסאיצין בפלפל. פלפלים מסוימים נוטים לריכוז גבוה יותר ולכן הם חריפים יותר. שלא להתבלבל עם חלק מהחומרים האחרים המעוררים תחושה דומה, אין קפסאיצין בשום, פלפל שחור או חזרת. זה מתחיל בגמבה הפשוטה (ודומיה) שעקב פרט טכני (גנטי) לא מיצרת קפסאיצין בכלל, חסרת חריפות ועד לאותם פלפלים אקזוטים שיגרמו גם לגבר שגברים לבכות (ולא מעט). את החריפות כמו כל דבר אחר אפשר למדוד (אז שלא יעבדו עליכם ב"מבחני טעימה"). את החריפות מודדים ביחידות סקוביל (Scoville Heat Units – SHU), ובפשטות ככל שהפלפל מדורג ביותר סקוביל, הוא חריף יותר. לדוגמה רוטב הטבסקו של חברת מקילני (אותו בקבוק קטן שאפשר למצוא בכל פיצריה) מדורג לטענת החברה באיזור ה-2,500-5,000 סקוביל. להמחשה, קפסאיצין בצורתו הטהורה מדורג מעל ל-15,000,000 סקוביל. כמובן שיש דרגות ביניים ולא מדובר בפער עצום כל כך. פלפלי הבנרו (Habanero) מסוימים למשל דורגו ב-450,000 סקוביל. למי שלא הבין, מדובר בפלפלים *ממש* חריפים. רק כדי לסדר את הדברים בצורה ויזואלית, הנה טבלה עם פלפלים יחסית מוכרים מול דירוג הסקוביל שלהם:
עובדה משעשעת על קפסאיצין. מכוון ובמקור הפלפלים התפתחו כך שיאכלו על ידי ציפורים בלבד (זנים לא מבויתים לרוב נראים כמו כדור קטן הנכנס בקלות לתוך המקור), הקפסאיצין אינו משפיע עליהם. במקום זאת, הוא משפיע על יונקים (וזאת במטרה להרחיק טורפים לא רצויים).
עובדה נוספת היא שקפסאיצין הוא חומר שומני מטבעו. זה שלילי במובן שמים רק מפזרים את הקפסאיצין בפה ולא באמת מרגיעים את תחושת החריפות, אבל חיובי במובן שאפשר לטפל בקפסאיצין כמו בכל חומר שומני אחר. בסיסים (גם אם עדינים) כמו חלב יהיו יותר יעילים בהסרת הקפסאיצין.
מהם כל הפלפלים השונים?
פלפלים הם כל הכלול בסוג (לועזית: גנוס) Capsicum. בתוך הסוג ישנם מינים רבים ומגוונים, כאשר חלקם מבוית וחלקם לא. מקורו של הסוג נאמר מיבשות אמריקה מהדרום ועד למרכז. הפלפלים אשר אנו מכירים ואוכלים כיום הם מינים אשר עברו ביות לאורך ההיסטוריה. מינים מבויתים כוללים את המין Capsicum annuum var. annuum המכיל בתוכו את החלפיניו, פלפלת ("גמבה"), מיני הפפריקה הנפוצים ולמעשה אלפי על גבי אלפי זני פלפלים שונים נוספים, Capsicum frutescens המכיל בתוכו את פלפלי הציפור למינם (African Birdseye – "סודניה"), Capsicum chinense המכיל את הפלפלים החריפים בעולם כמו ה-Trinidad Scorpion Butch T (מחזיק שיא גינס הנוכחי) ה-Bhut Jolokia (מחזיק שיא גינס 2006-2010), הבנרו (Habanero) ה-Red Savina™ (מחזיק שיא גינס 1994-2006) וכו'. מינים לא מבויתים לרוב מתאפיינים בפירות דמויי גרגרים קטנים אשר מטרתם להאכל על ידי ציפורים וכך למעשה להפיץ את הזרעים למרחקים. למרות שכל המינים המבויתים וחלק מאותם מינים אשר נחשבים כאלו שלא עברו ביות מכילים סט של 24 כרומוזומים, נאמר שהמינים הראשונים הכילו 26 כרומוזומים. אכן ישנה תת-קבוצת מינים לא מבויתים אשר מכילים סט של 26 כרומוזומים. נאמר שאלו אשר גם הם מפיקים פירות דמויי גרגרים, לא נועדו להאכל על ידי ציפורים, אלא על ידי עטלפים באיזורי הצמחיה אשר בהם גדלים. לכן חלקם מפיקים קפסאיצין בכמויות מזעריות אם בכלל. חלק מהמינים מופרדים בהבדלים הדקים ביותר, וישנם כאלו הנראים כצמח שונה לחלוטין.
מכוון וקיים מספר רב במיוחד של זנים נפרדים וכמעט כל יום זן חדש מפותח, יש קושי ממשי לתעד את כולם.
לרשימת המינים המלאה -> http://peppers.co.il/pepper-guide/
למאגר הזנים הגדול בעולם -> http://www.thechileman.org/search.php
מה צריך לדעת לפני שמתחילים לגדל?
בין אם למאכל, נוי או סתם בשביל הכיף, פלפלים הם צמחים שפשוט כדאי לגדל.
צמחי הפלפלים מגיעים במגוון צורות, גדלים וצבעים. ביחד עם העובדה שמדובר בצמחים יחסית קלים לגידול והפירות אכילים (לרוב אפילו טעימים), לא מפתיע שהפכו לגידול מועדף על ידי קהל רחב במיוחד. עיקרון הגידול פשוט מאד וזהה תמיד לא משנה מהי הצורה ותנאי הגידול.
הנבטה
מתחילים עם זרע אשר מגיע מפרי הפלפל, כאשר אותו זרע נובט לשתיל קטן, ומשם לצמח בוגר, פורח ונושא פרי. כדי שאותו זרע יגדל לשתיל ומשם לצמח בוגר, ראשית הוא זקוק לתנאים המתאימים כדי שיוכל לנבוט. בפשטות הזרע זקוק לטמפרטורה של 25 עד 28 מעלות צלזיוס (הזרעים אכן ינבטו בטמפרטורות נמוכות וגבוהות יותר, אך זה הטווח המומלץ ביותר) ולחות (לא רטיבות). הנבטה יכולה להתבצע במגוון דרכים כמו ישירות במצע (לדוגמה אדמה), שיטת השקית (הזרעים על מטלית חד-פעמית רטובה בתוך שקית אטומה – לאחר ההנבטה מועברים הנבטים למצע הנבחר) ודרכים יצירתיות אחרות.
תנאי גידול
מיד לאחר הנביטה הצמח מפתח צורך לאור. נבט אשר לא יקבל את כמות האור הנחוצה יציג גדילה מאורכת, שברירית ומואטת (מה שלא כדאי), לכן יש לדאוג לספק לנבטים חשיפה לאור מיד לאחר הנביטה. הזרעים מכילים בהם כמות ראשונית של מזון לצמח. אותם מזינים מספיקים רק לשלב ההתפתחות הראשונית, במהרה יפתח הצמח את הצורך במזינים ממקור חיצוני. לשם כך יש להשתמש בדשנים. במידה והזרע לא נבט בתוך עציץ בגודל מלא או בגינה (וזה לא מומלץ), יש צורך להעביר את הצמח במשך הזמן כך שיהיה מקום לצמח להמשיך בהשרשה שכן קצב הגדילה קשור ישירות לקצב ההשרשה.
דרכי גידול
דרכי הגידול הן רבות ומגוונות. אפשרי לשתול את צמח הפלפל בגינה או בעציץ עם אדמה. בנוסף מכוון ולאדמה יש תכונות טעונות שיפור, ישנן תערובות גידול נטולות אדמה. היתרונות של אותן תערובות הן יכולת ספיחה, ניקוז, אחיזה, אחוזי חמצן ומחסור במזינים, משמע למגדל יש שליטה מלאה על אילו מזינים הצמח מקבל.
חשוב לדעת
צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, לכן גם במצב ומזג האויר גורם להפסקת הפריחה ולעיתים לנשירת העלים, הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו. מכוון וצמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, ניתן ואפילו מומלץ לגדל את הצמחים גם אחרי סוף העונה. הצמחים ימשיכו לגדול, להשריש ויהפכו פוריים יותר.
תמונות של פלפלים נבחרים (טוב נו, האמת שאלו פשוט תמונות שכבר צילמתי בעבר. נצלם עוד בקרוב!
):Capsicum chinense (זן 'Caribbean Red Habanero')
Capsicum chinense (זן 'Peruvian White Habanero')
Capsicum chinense (זן 'Pimenta De Neyde')
Capsicum chinense (זן 'Raja Mirch')
בכל מקרה, עמרי, שלחתי שאלה בנוגע לפלפלים בשירשור השני, כי היה נראה לי שהתגובות כאן יוקדשו רק ל"וואו"ים..
