ראובן אורן כתב:מה המשמעות של 'רוויה' ? לא מחלחלת? או מחלחלת לאט?
אני מבין שהחלק הדרומי ('חציבות' וכו') הוא סלע לא מחלחל ההולך ומעמיק צפונה.. האומנם כן?
האם ירד אצלך מפלס האדמה לאחר המשקעים שירדו?
מי הנגר נאגרים באזור הצפוני? קרוב לאדניות האגירה?
'רוויה' במשמעות של מחלחלת לאט. ההבנה שלך נכונה: הסלע הקציף גבוה בפינה הדרומית והולך ומעמיק צפונה כלומר המים שיורדים בגינה (ו75% ממה שיורד על הגג) מחלחל בשכבת החמרה והאדמה החרסיתית שמתחתיה וכשפוגש בסלע מתנקז (לאט!) צפונה. הבית מהווה מעין אי שהזרימה מקיפה אותו. הפלג המערבי יוצר את האגם המערבי (באזור שתילת ההדרים שלי , שביום שישי עמלתי להגביה סוללות סביב כל עץ למנוע מים עומדים סביב הגזע). בסערה הקודמת שיחררתי את האגם המערבי לזרום לאורך קיר התמך שלאורך הכביש והמים ירדו בטרסות שעמלתי לבנותם (ראו תמונות בשירשור חציבת הבורות) ועשו בהם שמות (עם קמץ). הפעם החלטתי לא לשחרר את המים ולהעמיק את האגם תוך שאני מגביה סוללות סביב העצים כדי להכיל את מי הסערה.
האגם המזרחי נוצר כי המים שזורמים בשיפוע מגיעים לאין מוצא - כלואים בין קיר תמך אל השכנים שמתחתי, קיר התמך של בריכת החניה, והבית. שתולים שם 2 רימונים ושסק. 2 הרימונים במוצאי הסערה האחרונה בקושי היו מעל המים. השסק עשה חיקוי של צוללת (נקווה שהוא עמיד).
בסערה הקודמת היה גרוע יותר וגם הרימונים הוצפו. הבריכה המזרחית היתה אז כל כך גדולה ששתי חביות שלומי לבנות צפו בהן, קופסת הנבטה גדולה מקלקר מכוסה עם כיסוי פלסטיק הפכה לחממה ניידת בסגנון תיבת נוח, נעקרה ממקומה ושטה עם הזרם עד שנחתה על הר אררט ( ערימת אבנים בין השסק לאחד הרימונים, שנותרה מכריית הבורות לעצים).
כמה ימים ללא גשם והבריכות נספגות (אם כי הבורות שבסלע נשארים מלאים מים לזמן ממושך - לא התייבשו לגמרי מאז תחילת הגשמים...)
אין ספק שצריך להשקיע בניקוז מתוחכם - העברת מי המרזבים לאגירה או לרחוב אם התמלאו המאגרים ותיכנון תעלות ניקוז ופתחי "overflow" בקירות התמך של שתי הבריכות המדוברות, לפתיחת חירום של הסכרים
אגב, בריכות הבטון המלאות מאוד מרשימות אך גם קצת מדאיגות: הפתיחות שלהן מדאיגה מסיבה בטיחותית (ילד קטן יכול לטפס וליפול פנימה; עומק המים כ-70 ס"מ) ועם ההתחממות יבואו היתושים...