כדי שלא יישמע מסובך, אנסה לפשט ( לא 'לבאר' או 'לחדש' חס וחלילה.., קטונתי)
- עצי פרי - אין מינון אחיד להשקייה. מה שנכתב לעיל (לפי סוג האדמה, המיקום האקלימי וכו') מתאים לניסיון שלכם בקריאת שפת הגוף של העץ. המשיכו במינון הנכון שאליו הגעתם ובלי להוסיף, לא מים ולא דשן. כדי לשמר את העץ במצב נורמאלי בלי להשביחו בשנה הזו.
- שיחים - אם הם בני שנה שנתיים, הרי שהם כבר התבססו באדמה ועל כן אין כל צורך להמשיך ולפנקם בהשקייה קבועה, כל יום או יומיים. רובם בגדר 'בר קיימא' ועל כן ניתן להוריד מינון ההשקייה לפעם בשבוע ויותר עם לקיחה בחשבון של ימי שרב קיצוניים וכדומה.
- מדשאות - כמובן שאין צורך לייבש, חס וחלילה. השקיית מדשאה, כפי שכתבתי הרבה פעמים כאן, יכולה להיעשות פעם ב 3 שבועות ויותר. אבל מאחר ומי ששומע על כך בפעם הראשונה ו'נבהל', מאחר והוא "פותח ממטרות כל יומיים למשך שעה", אז כן! דשא בן שנתיים שלוש ומעלה, הוא בעל שורשים מאוד עמוקים שנמצאים בשכבת אדמה לחה, גם אם האדמה למעלה נראית יבשה. אז שנת השמיטה היא הזדמנות טובה בשבילכם לאמץ את התנהגות ההשקייה הנכונה והפחות בזבזנית לדשא. אם השקיתם מספר פעמים בשבוע.., עברו להשקייה אחת בשבוע. אם השקיתם פעם בשבוע.., עברו להשקייה של פעם בשבועיים ותראו את ה'פלא' - הדשא נשאר בריא ואפילו יותר בריא וחזק ממקודם, דורש פחות כיסוח ו.. הכל יופי.
ולגבי כיסוח / קצירת דשא, גם בזה אין כל איסור בשנת שמיטה. יש להמשיך לקוצרו לצורך שמירה על חיותו ויופיו, בלא כל כוונה של השבחה מיוחדת. מציע לכם, בשנת השמיטה, לאמץ עוד הצעה שלי ולהרים את גובה סכיני מקצרת הדשא בשלב אחד, כדי לקבל דשא קצור בגובה כ 6 ס"מ. גם נעים ונוח יותר לדריכה ושכיבה וגם בריא יותר לדשא, אם זוכרים שהעלים שלו הם קולטני שמש לפוטוסינטזה. ככל שיותר פוטוסינטזה, בית השורשים ילך ויתחזק. וכמובן שיש כאן ייחוד לשנת השמיטה, אין השבחה ע"י 'כיסוח נמוך' ואופי הדשא שונה.
- והנקודה האחרונה - 'ערימת הקומפוסט' - מה מותר להכניס לערימה? הרי פירות העצים מותרים כמובן לאכילה, אבל יש בהם 'קדושת שביעית', אנו מחוייבים לנהוג בהם בכבוד. על כן, כל שארית פרי שנראית עדיין כמו פרי או מזכירה את הפרי, להכניס לשקית ליד ערימת הקומפוסט ולאחר שהשארייות יאבדו 'צלם פרי', אפשר להטמינם, בכל הכבוד בערימת הקומפוסט.
לא אוכל 'לפסוק' בנושא פיזור קומפוסט' אם יש בזה עניין של 'השבחה' (ואז כמובן אסור) או שיש כאן עניין של 'כמנהגי תמיד' ושמירה על הקיים - החזרת הכל לאדמה. יחליט כ"א לעצמו ויעשה 'שאלת רב' בעצמו.
אם יש למישהו הערות והארות לגבי מה שכתבתי, הרי שהוא מוזמן להעיר ולהאיר בכבוד ווברכה.ש"ש