"וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

תת-פורום זה מכיל שירשורים חשובים, מידע לפי נושאים, סרטונים מיוחדים ועוד..
כל הנוןשאים הנמצאים כאן 'נעולים'!
לצורך שאילת שאלות הבהרה, יש להיכנס ל'פורןם גינון' ולשאול את השאלות שם.
רצוי לצרף לינק למאמר המדובר ולהודעה הספציפית.

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 25 דצמבר 2014,14:04

כן, ברור ! על אף שלא הדגשתי את זה.., רק משום כך ('שולחנות'), שייכתי זאת לשרשור 'שמיטה'.

גם אין חשש שמא השק מנוקב בתחתית.. וגם רחוק מחלזונות חובבי תותים

אפשר להתגמש מאוד עם שקים כאלו..., להניח אותם על גדר רחבה (כמו זו שלפני ה'צוק' שלך) או על ערסל שנשאר ניותם החורף או על 'חוטי כביסה' וכו' וכו'
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 29680
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי אסף בשן » 06 ינואר 2015,14:04

מספר שאלות:
אני לכשלעצמי נוטה להזדהות עם מה שרן פאוקר כתב כאן בהתחלה ולהתייחס לשמיטה כאל עניין אקולוגי של שמירה על הקרקע.
אני שואל שקבוצה שומרת מוסרת ביקשה ממני להעביר סדנת ייחורים ולברר האם ניתן לעשות זאת בשנת שמיטה -
- האם ניתן להטמין ייחורים במצע מנותק במיכל קטן, במבנה סגור (רצפה וגג) לצרכי לימוד?
- האם ניתן לשתול ייחורים מושרשים אלו לאחר סוף שנת השמיטה?
תודה וחורף נעים
אסף בשן
מיקצוען
 
הודעות: 88
הצטרף: 16 יולי 2012,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 06 ינואר 2015,14:04

כן, לשתי השאלות

ולגבי "..ולהתייחס לשמיטה כאל עניין אקולוגי של שמירה על הקרקע".., זה יפה, אך רק חלק קטן מהמכלול השלם
החוק מלמד אותנו לעצור ב'אדום'. יש כאלו ש...לא עוצרים.., רק 'מאטים'.
אנחנו קודם עוצרים ואח"כ מתחילים ללמוד ןלנסות להבין את מכלול התובנות הללו הכלולות בשמיטה.
6 ימים אנחנו עובדים וביום השביעי נחים
האדמה עם הקצב האיטי שלה עושה את זה 6 שנים ובשנה השביעית, נחה.
'שמיטה' זה לא רק 'אקולוגיה ואורגנייות', שומטים גם חובות! ואני זכיתי לכך בשמיטה הקודמת.
הפירות שצמחו על העצים במשך השנה השביעית, מקבלים כבוד מיוחד ומתייחסים אליהם בנימה של 'קדושת שביעית', כולל התייחסות מכובדת לשארייות של פירות אלו !

וכמובן שיש כאן את האפקט הסוציאלי התנהגותי, אמוני ועוד ועוד

מתאים מאוד לכל מי ש'נוגע' באדמה ומתייחס אליה בכבוד ^_^
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 29680
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי אלקנה » 07 ינואר 2015,14:04

:y:
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי אסף בשן » 10 ינואר 2015,14:04

תודה ראובן.
אשמח לשוחח בהזדמנות על הנושא פנים מול פנים יש לי הרבה תובנות בנושא.
בכל מקרה, לכל מי שמתעניין בנושא ובהשלכותיו, אני ממליץ לקפוץ לסטף ולראות את חלקות הירק - בהם לא מטפלים השנה (למי שלא מתפרנס מזה יש את הפריבילגיה לתת לאדמה לנוח) ולהסתובב בכרם הזיתים אותו לא נחרוש ונגזום השנה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות על השטח (לדוגמא התפתחות של מחלת "עין הטווס" זית הסורי כאשר לא גוזמים אותו) וזה מעורר מחשבה על הימים בהם (לתפיסתי) נכתבו חוקי השמיטה, והאם קיימו אותם בצורה בה אנו תופסים אותם כיום...שבוע טוב
אסף בשן
מיקצוען
 
הודעות: 88
הצטרף: 16 יולי 2012,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 10 ינואר 2015,14:04

אסף רק אדגיש נקודה אחת שגם מי שמתפרנס מחקלאות באופן בלעדי יכול לשמור את השמיטה
באופן מלא, וברוך ה' אני יודע ומכיר אישית מספר חקלאים כאלו ומשנה לשנה מספרם רק עולה.
לא סתם חז"ל כינו את אותם שומרי השמיטה 'גיבורי כוח' הם יותר גיבורים מאנשי המלחמה,
אני יודע איזה קושי יש בלצאת לגינה הקטנה שלי ולראות איזה עשב 'שוטה' או ענף שלא מוצא חן
בעיני ולדעת שאתה כבול ולא יכול לעשות כלום, על אחת כמה וכמה חקלאי שיש לו מטע, פרדס או
שדה שהוא צריך להפקירו שנה שלמה.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי אסף בשן » 11 ינואר 2015,14:04

אהלן נוגן. אין ויכוח על כך. אני אפילו יכול לשער כי בעת העתיקה כאשר היה קצת קשה לעשות הסבת מקצוע או להסתמך על רווחי השנה שעברה או שאר סידורים שאנשים בימינו יכולים לעשות, אפילו אז - אדם יכל לשבות למשך שנה שלמה. על זה אין ויכוח. אך האם אכן זה קרה בכל הארץ באותו הזמן? את זה קצת קשה לי לדמיין, אלא אם היה שלטון ריכוזי חזק שהחזיק כלכלית את כל ציבור החקלאים בשנה הזאת. לכן בעיניי ניתן להעמיד היום דרישה אמיתית לשמיטה, בדרכים שונות ומגוונות, מכל בעל עסק (כמו ש"מכריחים" אותך לקחת שנת שבתון - בתשלום), אחת לכמה זמן (בהתאם לאופי העסק) בתזמון שלא ייפגע בו אלא להיפך. היום נוצר מצב ביניים שברוב המקומות הוא לא לכאן ולא לכאן. לא תורם לאדמה ולא לבני האדם (לא לרובם לפחות..). אני מכיר לא מעט אנשים מהערבה שבחרו השנה "לשמוט" למרות שהם אינם מחויבים, בגלל כל הסיבות היפות שציינתם. מקווה שבתור בעל עסק חדש, גם לי תהיה ה"גדולה" הזו כפי שכתבת יפה.
וחשוב לזכור, כי בתרבות שנוצרה היום, המנוחה שלך היא עבודה כפולה של מישהו אחר, ולא תמיד זה לטובה.
שבוע טוב.
אסף בשן
מיקצוען
 
הודעות: 88
הצטרף: 16 יולי 2012,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 12 ינואר 2015,14:04

דווקא הפוך, לדעתי בתקופה הקדומה בה כמעט כל האוכלוסייה האזרחית הייתה חקלאית
אבל צריך לזכור איזו חקלאות (הגידולים הנפוצים בעת העתיקה היו בעיקר
1.דגן (חמשת מיני דגן-חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמת ושיפון)
2.תירוש (ענבים בעיקר ליין אך גם למאכל)
3.יצהר (זיתים בעיקר לשמן אך גם למאכל ולשימושים נוספים)
4.קטניות שונות
לא גידלו באופן מובהק גידולים אחרים כמו שהיום מגדלים ועל זה יש סימוכים היסטוריים וארכאולוגיים,
כמעט ולא היו בעלי מטעים של עצים מסוגים אחרים וכמובן שלא גידלו ירקות בהיקף נרחב כמו היום,
מקסימום לתצרוכת הביתית (בל נשכח שרוב הירקות ומיני העצים בארץ מקורם בעשרות או במאות השנים האחרונות
ואת המעט שהגיעו עוד קודם גידלו כבודדים בדרך כלל בקרבת הבית).
את כל הגידולים שציינתי לעיל ניתן לשמור ולאגור למשך שנים רבות, בספר בראשית קראנו על שנות הרעב במצרים
שם איחסנו בעיקר דגנים וקטניות למשך שבע שנות הרעב (ואם נחשב שהתחילו לאגור עוד בתחילת שנות השובע יוצא לנו
שחלק מהתבואה נשמרה 14 שנה! )
במצדה מצאו זרעים חיוניים של חיטים וקטניות מלפני למעלה מ-1900 שנה!!
לכן לומר שאי אפשר לעבור את השמיטה בתקופה שלהם דווקא הייתי אומר שהפוך, אצלנו יותר קשה מכיוון
שעגבניות/מלפפונים/פלפלים ועוד שאר ירקות יותר מסובך לשמור (למרות שכחמוצים אפשר לשמור כמעט כל ירק שאתה רוצה).
כתבת שקשה לך לדמיין שבכל הארץ שומרים באותה צורה אז אתה צודק, אין דין הבקעה כדין ההר ואין דין השפלה כדין העמק
ובכל זאת כולם מתחילים את שנת השמיטה בראש השנה ומסיימים אותה בראש השנה הבא.
כמו שהיום אי אפשר להכריח בן אדם לשמור כל מצווה שהיא ובין היתר את השמיטה גם בדורות של אבותינו אף אחד לא הצליח
לאכוף את כל החוקים, בסופו של דבר זה מצווה של בן אדם למקום- רק הקב"ה יכול לדעת אם אני שומר שמיטה כהלכתה או לא.
אחת הסיבות שחז"ל אסרו את הספיחין היא מהסיבה הזאת שרבו עוברי עבירה ואנשים זרעו בשמיטה ולא הייתה אפשרות לאכוף את
ההלכה אז הם גזרו שכל הספיחין אסורים, כך לעוברי העבירה אין אינטרס לזרוע בשמיטה.
צריך גם לזכור שהקב"ה הבטיח כמו שראובן כתב כבר באחד התגובות
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים: וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ, תֹּאכְלוּ יָשָׁן"
ועל זה אני קראתי עדויות של חקלאים (חלקם חילונים למהדרין) שאומרים במפורש שמהרגע שהם החלו לשמור את השמיטה הם
רואים ברכה במעשי ידיהם והצלחה גדולה יותר בגידולים.
וכמו שידוע שהיום שומרי השמיטה מכינים לעצמם קרן לשנת השמיטה וכך הם מבטיחים לעצמם ביטחון כלכלי בשנת השמיטה.
ובנוגע לשורה האחרונה, אם כולם ישמרו שמיטה לא יהיה אף אחד שצריך לעשות עבודה כפולה (חוץ מהגוי שיצטרך לספק תצרוכת לכל המדינה
אלה אם כן יגדילו את הייבוא).

בכל אופן אני מקווה שנגיע למצב בו נשמור שמיטה כהלכתה כעם ולא כבודד וכך נזכה לראות את כל ההבטחות שהקב"ה הבטיח לנו.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי תמיר אילן » 09 פברואר 2015,14:04

לא ראיתי תשובה לשאלתי:
האם רשת מש 50 (מאד צפופה) נחשבת מבחינה הלכתית ל"גג" עבור חממה בה אוכל לגדל בקיץ ירקות במיכלים מנותקי קרקע?
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4338
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי ראובן אורן » 09 פברואר 2015,14:04

לענייות דעתי, כן!
זה מתקיים בהרבה חממות הנתונות תחת 'השגחת שביעית'
אבל.. 'עשה לך רב' ושאל רב המקובל עליך ומשפחתך... הכי טוב 8)
החשיבות הגדולה יותר, לענייות דעתי.., היא ה'מנותק' ואת זה אתה עושה - ללא מגע עם האדמה
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 29680
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי שחיין » 10 פברואר 2015,14:04

צברי נוגן כתב:דווקא הפוך, לדעתי בתקופה הקדומה בה כמעט כל האוכלוסייה האזרחית הייתה חקלאית
[....]
כמעט ולא היו בעלי מטעים של עצים מסוגים אחרים [.....]
את כל הגידולים שציינתי לעיל ניתן לשמור ולאגור למשך שנים רבות, בספר בראשית קראנו על שנות הרעב במצרים
שם איחסנו בעיקר דגנים וקטניות למשך שבע שנות הרעב (ואם נחשב שהתחילו לאגור עוד בתחילת שנות השובע יוצא לנו
שחלק מהתבואה נשמרה 14 שנה! )
במצדה מצאו זרעים חיוניים של חיטים וקטניות מלפני למעלה מ-1900 שנה!!


1. הבעיה אינה רק באיסוף ושימור היבול למשך תקופה ארוכה, אלא גם יציבותו הכלכלית של החקלאי ושמירה על השוק הזירה הבינלאומית.
2. לא הבנתי מה הראיה מהזרעים שמצאו במצדה. הרי לא מדובר בחיוניות של הזרע אלא ביכולת לשמר אותו לאוכלו לאחר זמן ולזה אין כל קשר אם הוא יכול לנבוט או לא.



צברי נוגן כתב:לכן לומר שאי אפשר לעבור את השמיטה בתקופה שלהם דווקא הייתי אומר שהפוך, אצלנו יותר קשה מכיוון
שעגבניות/מלפפונים/פלפלים ועוד שאר ירקות יותר מסובך לשמור


אבל בתקופתנו ישנה אפשרות למצע מנותק למשל, המאפשר להמשיך לספק יבול גם בשביעית וגם החקלאי ממשיך לקבל את קיומו.




צברי נוגן כתב:אחת הסיבות שחז"ל אסרו את הספיחין היא מהסיבה הזאת שרבו עוברי עבירה ואנשים זרעו בשמיטה ולא הייתה אפשרות לאכוף את
ההלכה אז הם גזרו שכל הספיחין אסורים, כך לעוברי העבירה אין אינטרס לזרוע בשמיטה.


ומדוע לדעתך היו עוברי עבירה שזרעו בשביעית (אם היה קל לשמור אותה)??
או שמא באמת היה כמעט בילתי אפשרי להתקיים ללא פרנסה וללא יבול מזין?? ולכן, נזרעו זרעים ע"י חקלאים כה רבים עד כי חז"ל נאלצו לגזור גזירה חדשה כדי לשמר את מצוות השמיטה!

אני מבקש גם להזכיר את תקופת העלייה "השנייה" בה התנסו החקלאים בניסיונות קשים ביותר
ולא סתם עמד הרב קוק כחומה בצורה מול כל רבני ירושלים ודרש את קיומו של היתר המכירה [למרות שהוא עצמו היה "מחמיר על" - כולל בכל הלכות שמיטה]. היה ברור לו שללא היתר זה, כל המפעל התיישבותי היהודי יקרוס לחלוטין.
צברי נוגן כתב:בכל אופן אני מקווה שנגיע למצב בו נשמור שמיטה כהלכתה כעם ולא כבודד וכך נזכה לראות את כל ההבטחות שהקב"ה הבטיח לנו.

מצטרף לתפילתך!!
שחיין
גנן עם עתיד
 
הודעות: 272
הצטרף: 28 אוגוסט 2008,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 11 פברואר 2015,14:04

שחיין ברוכים השבים :)
1. מניסיון של חקלאים שומרי שמיטה, הם לא נפגעו בזירה הבינלאומית, להפך המותג שלהם (במידה והוא מוצלח)
קיבל ביקוש רב יותר אחרי השמיטה.
2. זרעים יכולים להישמר שנים רבות ולשמור על פוריות, הצליחו להנביט לא מעט צמחים
מזרעים שנמצאו באתרי עתיקות שונים, על אחת כמה וכמה אם מדובר על זרע בן שנה, שנתיים או שלוש.
3. אמנם בתקופתנו ישנה אפשרות של מצעים מנותקים, אך זאת הוצאה גדולה שלא משתלמת לכל חקלאי להשקיע
בה בשביל שנה אחת, חוץ מזה שהיא לא מתאימה לכל גידול (דגניים וקטניות קשה לגדל בצורה כזאת).
4. היו עוברי עבירה כמו בכל דבר בעולם, איפה שלא רואים יותר נופלים-זה קורה גם היום לצערנו בלא מעט מקרים!
אם חז"ל היו חושבים שזה קשה מידי הם היו חושבים על התרים כאלו ואחרים בשביל למנוע את זה (עיין פרוזבול של הלל)
אם לא תיקנו כנראה שזה היה אפשרי.
5. כיום בכל מקרה השמיטה היא דרבנן ולא דאורייתא כי לא רוב ישראל יושבים בארצם, על אחת כמה וכמה בתקופת העלייות
השונות שהיו בארץ אחוזים בודדים מכלל עם ישראל. אני לא בטוח שאם הרב קוק היה חי היום הוא היה ממשיך להמליץ על היתר
מכירה.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי שחיין » 11 פברואר 2015,14:04

צברי נוגן כתב:שחיין ברוכים השבים :)
1. מניסיון של חקלאים שומרי שמיטה, הם לא נפגעו בזירה הבינלאומית, להפך המותג שלהם (במידה והוא מוצלח)
קיבל ביקוש רב יותר אחרי השמיטה.


יש שווקים שהופסדו בשל כך.
אנשים מעוניינים באספקה סדירה בלי "משחקים".
בנוסף, אם חקלאי בירדן הכשיר חלקת קרקע והחל לשווק מלפפון לישראל, הוא ימשיך בכך גם אחרי השמיטה וייצור תחרות קשה מול החקלאי היהודי.

צברי נוגן כתב:2. זרעים יכולים להישמר שנים רבות ולשמור על פוריות, הצליחו להנביט לא מעט צמחים
מזרעים שנמצאו באתרי עתיקות שונים, על אחת כמה וכמה אם מדובר על זרע בן שנה, שנתיים או שלוש.


לא על זה עלתה השאלה!
אין חולק על כך שזרעים יכולים לשמור על חיונויותם למשך שנים רבות.
השאלה מה זה קשור לנושא השמיטה ושימור המזון. וכי אכפת לי אם החיטה יכולה לנבוט או שהיא כבר עברה תהליך של קלייה?

צברי נוגן כתב:3. אמנם בתקופתנו ישנה אפשרות של מצעים מנותקים, אך זאת הוצאה גדולה שלא משתלמת לכל חקלאי להשקיע
בה בשביל שנה אחת, חוץ מזה שהיא לא מתאימה לכל גידול (דגניים וקטניות קשה לגדל בצורה כזאת).


דיברנו על עגבנייה ומלפפון ודומיהן.
הכל לפי ההקשר.

צברי נוגן כתב:4. היו עוברי עבירה כמו בכל דבר בעולם, איפה שלא רואים יותר נופלים-זה קורה גם היום לצערנו בלא מעט מקרים!
אם חז"ל היו חושבים שזה קשה מידי הם היו חושבים על התרים כאלו ואחרים בשביל למנוע את זה (עיין פרוזבול של הלל)
אם לא תיקנו כנראה שזה היה אפשרי.


התירו גם לחרוש ולזרוע מפני ארנונה [= מיסים של צבאות שעברו בארץ ודרשו אספקה].

צברי נוגן כתב:5. כיום בכל מקרה השמיטה היא דרבנן ולא דאורייתא כי לא רוב ישראל יושבים בארצם, על אחת כמה וכמה בתקופת העלייות
השונות שהיו בארץ אחוזים בודדים מכלל עם ישראל. אני לא בטוח שאם הרב קוק היה חי היום הוא היה ממשיך להמליץ על היתר
מכירה.


אין ספק שהנתונים השתנו.
גם היכולות הטכניות למצוא ולארגן דרכים אלטרנטיביות.

אבל עדיין קיים צורך.
האם אתה מודע להפסדים העצומים שהיו לאוצר בית דין של תנובה לפני שתי שמיטות?
למה?
כי הציבור לא קנה את היבול!

ומה לדעתך ניתן לעשות עם מטע התמרים של קיבוץ טירת צבי למשל?
האם ניתן להפוך את כולו לאוצר בית דין? מי יקנה את כל היבול הזה? החרדים? לא! הם יעדיפו לקנות מערבי או מערב הסעודית
ולא לתמוך בחקלאי היהודי.
זאת ועוד; רוב הציבור הינו מסורתי/חילוני והוא בהחלט לא ישמור על קדושת השביעית הנדרשת ביחס לפירות.
איזה פיתרון יש לך עבור כל הציבור הזה?????
שחיין
גנן עם עתיד
 
הודעות: 272
הצטרף: 28 אוגוסט 2008,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 11 פברואר 2015,14:04

[quote="שחיין"]
יש שווקים שהופסדו בשל כך.
אנשים מעוניינים באספקה סדירה בלי "משחקים".
בנוסף, אם חקלאי בירדן הכשיר חלקת קרקע והחל לשווק מלפפון לישראל, הוא ימשיך בכך גם אחרי השמיטה וייצור תחרות קשה מול החקלאי היהודי.[quote="שחיין"]

אתה מדבר על שווקים בדור שלנו?

[quote="שחיין"]לא על זה עלתה השאלה!
אין חולק על כך שזרעים יכולים לשמור על חיונויותם למשך שנים רבות.
השאלה מה זה קשור לנושא השמיטה ושימור המזון. וכי אכפת לי אם החיטה יכולה לנבוט או שהיא כבר עברה תהליך של קלייה?[quote="שחיין"]

במידה וניתן לשמר מזון אז אין שום סיבה לגדל בשנת שמיטה.

[quote="שחיין"]
התירו גם לחרוש ולזרוע מפני ארנונה [= מיסים של צבאות שעברו בארץ ודרשו אספקה].[quote="שחיין"]

ברור, היתר זה תואם אחד לאחד להיתר מכירה של הרב קוק, הכל תלוי סיטואציה.

[quote="שחיין"]
אין ספק שהנתונים השתנו.
גם היכולות הטכניות למצוא ולארגן דרכים אלטרנטיביות.

אבל עדיין קיים צורך.
האם אתה מודע להפסדים העצומים שהיו לאוצר בית דין של תנובה לפני שתי שמיטות?
למה?
כי הציבור לא קנה את היבול!

ומה לדעתך ניתן לעשות עם מטע התמרים של קיבוץ טירת צבי למשל?
האם ניתן להפוך את כולו לאוצר בית דין? מי יקנה את כל היבול הזה? החרדים? לא! הם יעדיפו לקנות מערבי או מערב הסעודית
ולא לתמוך בחקלאי היהודי.
זאת ועוד; רוב הציבור הינו מסורתי/חילוני והוא בהחלט לא ישמור על קדושת השביעית הנדרשת ביחס לפירות.
איזה פיתרון יש לך עבור כל הציבור הזה?????[quote="שחיין"]


......................==

ישנה בעיה הלכתית עם אוצר בית דין/הארץ (לפחות לחלק מהשיטות) בכל הנוגע לירקות.
בנוגע לפירות העניין פשוט יותר-אך ברגע שאותר בית דין מוכר את הפירות במחיר גבוה
ממחיר גידולם אתה נכנס לאיסור של סחירה בפירות שביעית-לכן החרדים לא סומכים על זה
(ואני איתם) ומעדיפים לצאת ידי חובת כל הדעות ולרכוש יבול נוכרי/חו"ל.
בנוגע לציבור מסורתי/חילוני זאת אחת הסיבות שרבנים רבים מתירים כיום את היתר המכירה
(בעיקר מקרב הכיפות הסרוגות למרות שראיתי גם סרטון של הרב עובדיה יוסף זצ"ל שמתיר)
וזאת בשביל למנוע מציבור שלם לעבור על איסורי שביעית בשוגג.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי שחיין » 11 פברואר 2015,14:04

צברי נוגן כתב:......................==

ישנה בעיה הלכתית עם אוצר בית דין/הארץ (לפחות לחלק מהשיטות) בכל הנוגע לירקות.
בנוגע לפירות העניין פשוט יותר-אך ברגע שאותר בית דין מוכר את הפירות במחיר גבוה
ממחיר גידולם אתה נכנס לאיסור של סחירה בפירות שביעית-לכן החרדים לא סומכים על זה
(ואני איתם) ומעדיפים לצאת ידי חובת כל הדעות ולרכוש יבול נוכרי/חו"ל.
בנוגע לציבור מסורתי/חילוני זאת אחת הסיבות שרבנים רבים מתירים כיום את היתר המכירה
(בעיקר מקרב הכיפות הסרוגות למרות שראיתי גם סרטון של הרב עובדיה יוסף זצ"ל שמתיר)
וזאת בשביל למנוע מציבור שלם לעבור על איסורי שביעית בשוגג.



1. כמדומני שהבעיה יכולה להיות רק לפי הרמב"ם וכבר אמרנו שלא פסקו כמוהו.
אז אולי חלק מהתימנים לא יוכלו לאכול אוצר בית דין אבל רוב החרדים [אשכנזים כספרדים] יוכלו.

2. בנוגע לפירות, עליך לדעת שגידול הפירות לפי כללי הלכות שמיטה הוא מסובך הרבה יותר מגידול רגיל ולכן גם המחיר גבוה יותר. [שמעתי הרצאה מרב המנהל אוצר בית דין, מה הם הקשיים בגידול כרם יין לפי הלכות שמיטה. עבודה קשה עשרות מונים!! והחקלאי מקבל ממילא את מה שסוכם עליו מראש כך שמי שיכול להפסיד זה רק בית הדין, כפי שקרה לתנובה עם עשרות טונות של גזר קדוש בקדושת שביעית שלא היו לו קונים.]
לבית הדין המפעיל את האוצר יש יותר הוצאות וסיכונים - ולכן המחיר גבוהה יותר.

לגבי יינות [כגון היינות המובחרים של יקבי גולן] - משלמים שם על המומחיות שלייצור היין ולא על מחיר הענבים. [עלות הענבים לבקבוק היא משהו באיזור 2-3 שקלים בסה"כ.]

3. לרב עובדיה יש קונטרס שלם בו הוא מתיר את היתר המכירה.
שחיין
גנן עם עתיד
 
הודעות: 272
הצטרף: 28 אוגוסט 2008,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 11 פברואר 2015,14:04

שחיין כתב:

1. כמדומני שהבעיה יכולה להיות רק לפי הרמב"ם וכבר אמרנו שלא פסקו כמוהו.
אז אולי חלק מהתימנים לא יוכלו לאכול אוצר בית דין אבל רוב החרדים [אשכנזים כספרדים] יוכלו.

2. בנוגע לפירות, עליך לדעת שגידול הפירות לפי כללי הלכות שמיטה הוא מסובך הרבה יותר מגידול רגיל ולכן גם המחיר גבוה יותר. [שמעתי הרצאה מרב המנהל אוצר בית דין, מה הם הקשיים בגידול כרם יין לפי הלכות שמיטה. עבודה קשה עשרות מונים!! והחקלאי מקבל ממילא את מה שסוכם עליו מראש כך שמי שיכול להפסיד זה רק בית הדין, כפי שקרה לתנובה עם עשרות טונות של גזר קדוש בקדושת שביעית שלא היו לו קונים.]
לבית הדין המפעיל את האוצר יש יותר הוצאות וסיכונים - ולכן המחיר גבוהה יותר.

לגבי יינות [כגון היינות המובחרים של יקבי גולן] - משלמים שם על המומחיות שלייצור היין ולא על מחיר הענבים. [עלות הענבים לבקבוק היא משהו באיזור 2-3 שקלים בסה"כ.]

3. לרב עובדיה יש קונטרס שלם בו הוא מתיר את היתר המכירה.


1. בוא נלך על הדעה שמתירה ירקות שגודלו לפני השמיטה ונקטפו בשמיטה, אוצר בית דין יוכל להתקיים רק עד אמצע החורף, רוב הירקות (אני לא מדבר על עליים שלהם כבר
מזמן יש פתרון של מצעים מנותקים עם חממות נגד חרקים) הם קייצים ובחורף בגידול רגיל בשדה רובם ימותו מהקור.
מאיפה יגיעו שאר הירקות של אותם הסומכים על אוצר בית דין? חוץ מהיתר מכירה (שעל היתר זה החרדים - בעיקר האשכנזים אבל לא רק- לא סומכים)
שוב עם אוצר בית דין של ימינו יש הרבה בעיות ובלי קשר אחת הסיבות שהוא נוחל הפסדים ברוב הפעמים זה מכיוון שאין מודעות לציבור בעניין
ובגלל היתר המכירה שהיום רוב הסחורה בשוק היא מהיתר מכירה.
היום עם כל התחרות בשוק לחקלאי כבר עדיף ללכת לאחד משתי הקצוות או לעשות היתר מכירה או לקחת שנת שבתון ולא לעבוד.

2. היום יש לנו בעיה בגידול המטעים/פרדסים/כרמים שהוא הרבה יותר תעשייתי ושונה ממה שהיה בעבר.
חקלאים היום כמעט תמיד מפסידים, גם אם הם סיכמו על מחירים מראש!
היום אנחנו מחפשים שכל פרי יהיה מיליון דולר, אני לא מודע ומעולם לא התעניינתי מה ההפרש במחיר בין שנה רגילה לשנת שמיטה.
אך מידע פשוט נראה לי שדווקא בשנת שמיטה הגידול אמור להיות יותר זול מכיוון שמשקים,מדשנים,מזבלים,חורשים,גוזמים פחות
וכך יש צורך פחות בכוח אדם (למעט בעונת הקטיף).
בנוגע ליינות הסיפור מורכב אבל כידוע לך ולי ולכל אחד אחר, אמנם ענף הגפן תופס מקום מכובד בחקלאות אבל שאר הענפים (פרדסנות, נשירים, סוב טרופיים ועוד)
תופסים נתח הרבה יותר גדול.

3. אני מכיר את הקונטרס של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך מכיוון שכמו שציינת לעייל אני הולך לפי שיטתו של הרמב"ם אני לא יכול
לסמוך על היתר מכירה וקונה יבול נוכרי/חו"ל (למרות שרואים את ההבדל באיכות :/).
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי שחיין » 11 פברואר 2015,14:04

צברי נוגן כתב:
שחיין כתב:

1. כמדומני שהבעיה יכולה להיות רק לפי הרמב"ם וכבר אמרנו שלא פסקו כמוהו.
אז אולי חלק מהתימנים לא יוכלו לאכול אוצר בית דין אבל רוב החרדים [אשכנזים כספרדים] יוכלו.

2. בנוגע לפירות, עליך לדעת שגידול הפירות לפי כללי הלכות שמיטה הוא מסובך הרבה יותר מגידול רגיל ולכן גם המחיר גבוה יותר. [שמעתי הרצאה מרב המנהל אוצר בית דין, מה הם הקשיים בגידול כרם יין לפי הלכות שמיטה. עבודה קשה עשרות מונים!! והחקלאי מקבל ממילא את מה שסוכם עליו מראש כך שמי שיכול להפסיד זה רק בית הדין, כפי שקרה לתנובה עם עשרות טונות של גזר קדוש בקדושת שביעית שלא היו לו קונים.]
לבית הדין המפעיל את האוצר יש יותר הוצאות וסיכונים - ולכן המחיר גבוהה יותר.

לגבי יינות [כגון היינות המובחרים של יקבי גולן] - משלמים שם על המומחיות שלייצור היין ולא על מחיר הענבים. [עלות הענבים לבקבוק היא משהו באיזור 2-3 שקלים בסה"כ.]

3. לרב עובדיה יש קונטרס שלם בו הוא מתיר את היתר המכירה.






1. בוא נלך על הדעה שמתירה ירקות שגודלו לפני השמיטה ונקטפו בשמיטה, אוצר בית דין יוכל להתקיים רק עד אמצע החורף, רוב הירקות (אני לא מדבר על עליים שלהם כבר
מזמן יש פתרון של מצעים מנותקים עם חממות נגד חרקים) הם קייצים ובחורף בגידול רגיל בשדה רובם ימותו מהקור.
מאיפה יגיעו שאר הירקות של אותם הסומכים על אוצר בית דין? חוץ מהיתר מכירה (שעל היתר זה החרדים - בעיקר האשכנזים אבל לא רק- לא סומכים)
שוב עם אוצר בית דין של ימינו יש הרבה בעיות ובלי קשר אחת הסיבות שהוא נוחל הפסדים ברוב הפעמים זה מכיוון שאין מודעות לציבור בעניין
ובגלל היתר המכירה שהיום רוב הסחורה בשוק היא מהיתר מכירה.
היום עם כל התחרות בשוק לחקלאי כבר עדיף ללכת לאחד משתי הקצוות או לעשות היתר מכירה או לקחת שנת שבתון ולא לעבוד.

2. היום יש לנו בעיה בגידול המטעים/פרדסים/כרמים שהוא הרבה יותר תעשייתי ושונה ממה שהיה בעבר.
חקלאים היום כמעט תמיד מפסידים, גם אם הם סיכמו על מחירים מראש!
היום אנחנו מחפשים שכל פרי יהיה מיליון דולר, אני לא מודע ומעולם לא התעניינתי מה ההפרש במחיר בין שנה רגילה לשנת שמיטה.
אך מידע פשוט נראה לי שדווקא בשנת שמיטה הגידול אמור להיות יותר זול מכיוון שמשקים,מדשנים,מזבלים,חורשים,גוזמים פחות
וכך יש צורך פחות בכוח אדם (למעט בעונת הקטיף).
בנוגע ליינות הסיפור מורכב אבל כידוע לך ולי ולכל אחד אחר, אמנם ענף הגפן תופס מקום מכובד בחקלאות אבל שאר הענפים (פרדסנות, נשירים, סוב טרופיים ועוד)
תופסים נתח הרבה יותר גדול.

3. אני מכיר את הקונטרס של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך מכיוון שכמו שציינת לעייל אני הולך לפי שיטתו של הרמב"ם אני לא יכול
לסמוך על היתר מכירה וקונה יבול נוכרי/חו"ל (למרות שרואים את ההבדל באיכות :/).


1. אתה מעלה כאן טיעון אחר ממה שטענת קודם. נושא אחר.

עגבניות יכולות להחזיק מעמד בחממה, בעיקר בדרום הארץ. מדלים אותן עולה ויורד ומושכים את הגידול למשך חודשים. איני יודע כמה.
על כל פנים, עכשיו כבר חורף ויש עגבניות ומלפפונים בקדושת שביעית.

אוצר בית דין לא מפסיד בגלל שיש היתר מכירה אלא בגלל שציבור שיכול להשתמש בו [ולקיים את מצוות השמיטה - רק כך מקיימים אותה!!] לא נענה לאתגר שבחיזוק המצווה והולך על פתרונות נוחים יותר שאין בהם שום כלום ממצוות השמיטה [יבול נוכרי].
אני לא מצפה ממסורתי או חילוני לדעת איך להתנהג עם ירקות בקדושת שביעית. אני כן מצפה מאדם שטוען שהוא חרד לדבר ה', להיות באמת חרד לדברו ולתמוך בקיום מצוות השמיטה באופן המהודר ביותר, גם אם זה אומר טירכה מסויימת בהכנת המזון וכו'. אנו עושים דברים קשים יותר בשביל קיום מצוות ופתאום פה; קשה, לא נח, אפשר להיכשל ושאר טענות היצר הרע.

2. בגידול דרך אוצר בית דין שמשמעותו טיפול בעץ כדי לספק לבית הדין יבול למען הציבור, יש יותר טירחה.
אמנם לנו נראה שלא, אבל כשמדברים עם אדם המכיר את התחום מקרוב מבינים עד כמה זה מורכב יותר ומסובך יותר וקשה יותר.
אין לי אפשרות לפרט זאת כרגע.

3. ציינתי את הקונטרס, כניגוד למה שכתבת שראית סירטון בנושא.......
שחיין
גנן עם עתיד
 
הודעות: 272
הצטרף: 28 אוגוסט 2008,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 12 פברואר 2015,14:04

שחיין כתב:1. אתה מעלה כאן טיעון אחר ממה שטענת קודם. נושא אחר.

עגבניות יכולות להחזיק מעמד בחממה, בעיקר בדרום הארץ. מדלים אותן עולה ויורד ומושכים את הגידול למשך חודשים. איני יודע כמה.
על כל פנים, עכשיו כבר חורף ויש עגבניות ומלפפונים בקדושת שביעית.

אוצר בית דין לא מפסיד בגלל שיש היתר מכירה אלא בגלל שציבור שיכול להשתמש בו [ולקיים את מצוות השמיטה - רק כך מקיימים אותה!!] לא נענה לאתגר שבחיזוק המצווה והולך על פתרונות נוחים יותר שאין בהם שום כלום ממצוות השמיטה [יבול נוכרי].
אני לא מצפה ממסורתי או חילוני לדעת איך להתנהג עם ירקות בקדושת שביעית. אני כן מצפה מאדם שטוען שהוא חרד לדבר ה', להיות באמת חרד לדברו ולתמוך בקיום מצוות השמיטה באופן המהודר ביותר, גם אם זה אומר טירכה מסויימת בהכנת המזון וכו'. אנו עושים דברים קשים יותר בשביל קיום מצוות ופתאום פה; קשה, לא נח, אפשר להיכשל ושאר טענות היצר הרע.

2. בגידול דרך אוצר בית דין שמשמעותו טיפול בעץ כדי לספק לבית הדין יבול למען הציבור, יש יותר טירחה.
אמנם לנו נראה שלא, אבל כשמדברים עם אדם המכיר את התחום מקרוב מבינים עד כמה זה מורכב יותר ומסובך יותר וקשה יותר.
אין לי אפשרות לפרט זאת כרגע.

3. ציינתי את הקונטרס, כניגוד למה שכתבת שראית סירטון בנושא.......


1.ציינתי טיעון אחר לדעת הפוסקים האחרים מכיוון שציינת שלמעט חלק מהתימנים שהולכים לפי שיטת הרמב"ם
לשאר אין בעיה עם אוצר בית דין,
ככל הידוע לי, לא משתלם לחקלאי לגדל ירקות (מכל הסוגים-פלפלים, עגבניות, דלעויים, חצילים) יותר מעונת גידול אחת.
אני ראיתי ביום ראשון שדה חצילים ליד העיר רחובות שאחרי שסיימו לאסוף את החצילים השאירו אותו ולא טיפלו בו כי
אין בחצילים שיצאו אחר כך ערך כלכלי, לכן אתה חייב לשתול עוד מחזור גידול בשנת השמיטה כדי לספק את הסחורה
לשוק.
רוב הירקות (לא עליים) שקיימים עכשיו בשוק מגיעים משתי מקורות, היתר מכירה או יבול נוכרי/חו"ל
אין הרבה אנשים (גם בקרב הכיפות הסרוגות-שנחשבים לתומכים הגדולים באוצר בית דין) שצורכים אוצר בית דין
וזה מהסיבות שכבר מנינו.
ירקות קיץ מגדלים בחממות רק בחורף, בקיץ רובם ככולם מגודלים בשדה הפתוח.
ממידע שאני שמעתי מאדם שמתעסק שנים בכל נושא הכשרויות במדינה אני הבנתי שרוב המלפפונים בכל מקרה מגיעים
מיבול נוכרי בארץ, רוב הפלפלים מגיעים מהערבה (שאין בה דיני שביעית) ונשאר לנו בעיה רק עם העגבניות והחצילים.
חוץ מזה כמו שכבר כתבתי, יש לא מעט בעיות עם אוצר בית דין, אני לא יודע מי מפקח על זה אך אני בטוח שלא סתם המגזר
החרדי לא סומך על אוצר זה. כמו בעוד הרבה דברים שקשורים לכשרות בארץ, לצערנו קשה לפקח על זה.
2. תלוי באיזה גידולים, למעט הגפן שיש לה הרבה דינים ייחודיים לה, לא ידוע לי על דינים ייחודיים לשאר מיני האילנות.

ועוד דבר קטן, אם אני לא טועה הרמב"ם הוא הפוסק היחיד מבין הראשונים שכתב את הלכות השמיטה, וכיום ברוב המקרים
פוסקים לפיו.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי שחיין » 12 פברואר 2015,14:04

אענה תשובה כללית.

החרדים מתחלקים לקבוצות שונות ומגוונות. חלקן אכן אינם מקבלים את הפיתרון של אוצר בית דין, אבל הרקע לזה אינו דווקא הלכתי טהור אלא נובע [כמו כל פסיקה] מה'אידאולוגיה שעומדת מאחרי'.
הם לא מקבלים את היתר המכירה [כי אין להם אחריות לאומית] והם לא מקבלים את אוצר בית דין [כי.... יש הרבה סיבות, אבל ביסוד, הם לא רואים עצמם אחראיים על עם ישראל כולו(!). לדעתי זה היה שורש המחלוקת בין הרב קוק לרבני ירושלים בדורו. הוא היה אחראי על קיומם של המושבות. קיום בפועל ממש! להם לא היה אכפת ולכן יכלו לצאת ולשלול את ההיתר].

גם אלו שהולכים לכאורה לאורו של החזון אי"ש [והם כן מקבלים עקרונית אוצר בית דין] למעשה אינם הולכים לאורו כלל וכלל. לחזו"א היה חשוב מאוד שהיישובים החקלאיים ימשיכו וישרדו [הזכרתי קודם את האידאולוגיה שמאחרי הפסיקה]. לכן, הוא חתר למצוא פיתרונות וקולות שיאפשרו את קיום המשק החקלאי גם בשנת השמיטה. לשם כך הוא יצר [ואף המציא!!!!] הקלות הלכתיות בדיני שמיטה (הרב קוק לא יכל לקבל הקלות אלו כי הוא היה מחמיר מאוד בפסיקתו!). יורשיו של החזו"א אינם מתעניינים כלל במצבם של החקלאים. זה פשוט לא קיים אצלם בתודעה ובשיקול ההלכתי ולכן הם לא ממשיכים את דרכו. איך אמר לי אחד מהם; "צריך לקיים את המצווה כי ככה ה' ציווה". האם כך פעל ופסק החזו"א?? ממש לא!!
למעשה יש לומר שאין להם כל קשר לקיום מצוות שמיטה כי לקנות מערבים זה לא שמיטה....



לאור האמור, אתה למד שאי התפתחות אוצר בית דין קשורה לאידאולוגיה חרדית מתפתחת מחד והיצמדות להיתר המכירה מצד שני.
זה לא שא"א לספק סחורה למשך תקופה ארוכה מאוצר בית דין.
אגב, עדיין יש תפו"א שישית!
גזר, עגבניה, מלפפון, גמבות ובננות - כל אלו מסופקים מאוצר בית דין לכל המעוניין. ואם יהיה יותר ביקוש תהיה גם יותר אספקה ותתרחב קיומה של מצוות שמיטה!!! [ואני שב ומדגיש שלקנות מגוי זה לא שמיטה !!!! אין כל קשר בין זה למצווה !! ולכן, זו טעות הלכתית חמורה וביזוי של התורה וההלכה לקרוא לצעד זה "שמיטה לחומרה".]

כמובן שבשלב כל שהוא יצטרכו גם באוצר הארץ ליבא חלק מהסחורה
אבל עד אז אפשר לקבל סחורה מיהודים המגדלים בארץ.

איני מקבל את הקביעה הלכתית שבערבה אין דיני שביעית [אך זה נושא אחר שלא כאן מקומו].

לגבי הקשיים בעצי פרי.
זה לא עניין של דינים יחודיים אלא של דרכי הגידול [גיזום, דילול פרי וכו'].
עץ אפרסק למשל, מוציא המון פירות ואם לא מתבצע דילול הרי שהפרי המתקבל הוא קטן כמו עינב בודד. אתה תקנה את זה?? אתה רוצה פרי גדול ובשרני כמו כל שנה.
אני לא מכיר מקרוב את תחום רק משתף במה שקראתי.

אמת שהרמב"ם הוא היחידי שכתב את כל הלכות שמיטה ולמעשה כל החיבורים הראשוניים כמו פאת השולחן ושבת הארץ הם למעשה הערות על הרמב"ם, אך לא בכל דבר פוסקים כמוהו וספיחין הוא דוגמא לכך.

לסיום
קיומה של מצוות השמיטה כהלכתה ע"י החקלאים, תלוי במידה רבה בנכונותם של העירונים לקנות את היבול הייחודי מאותם חקלאים שומרי שמיטה. הרבנים שדוחפים לאי עבודה גמורה והתבססות על יבול ערבי, אינם כוללים בתפיסתם ההלכתית את האחריות לקיום היהודי המתמיד בארץ ישראל ועל כן משנתם ופסיקתם פסולה בעיני.[לא סתם החרדים אינם מעוניינים לקבל את השילטון במדינה והם אומרים זאת במפורש!! על כן זו תפיסה חלקית שאינה תואמת את התורה כפי מה אני מבין אותה].
שחיין
גנן עם עתיד
 
הודעות: 272
הצטרף: 28 אוגוסט 2008,14:04

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהעל ידי צברי נוגן » 12 פברואר 2015,14:04

שחיין כתב:אענה תשובה כללית.

לאור האמור, אתה למד שאי התפתחות אוצר בית דין קשורה לאידאולוגיה חרדית מתפתחת מחד והיצמדות להיתר המכירה מצד שני.
זה לא שא"א לספק סחורה למשך תקופה ארוכה מאוצר בית דין.
אגב, עדיין יש תפו"א שישית!
גזר, עגבניה, מלפפון, גמבות ובננות - כל אלו מסופקים מאוצר בית דין לכל המעוניין. ואם יהיה יותר ביקוש תהיה גם יותר אספקה ותתרחב קיומה של מצוות שמיטה!!! [ואני שב ומדגיש שלקנות מגוי זה לא שמיטה !!!! אין כל קשר בין זה למצווה !! ולכן, זו טעות הלכתית חמורה וביזוי של התורה וההלכה לקרוא לצעד זה "שמיטה לחומרה".]

כמובן שבשלב כל שהוא יצטרכו גם באוצר הארץ ליבא חלק מהסחורה
אבל עד אז אפשר לקבל סחורה מיהודים המגדלים בארץ.



הרמב"ם כתב את דברי המשנה "מחזקין ידי גויים בשביעית"
למי שהולך לפי שיטת הרמב"ם בעניין ספיחין (כמוני) אכן לרכוש יבול נוכרי/חו"ל זה שמיטה למהדרין,
לכן כמו שכתבת מכיוון שרוב רובם של החרדים לא פוסקים לפיו, אז מבחינתם יש מקום להסתמך על הדעות האחרות.
מבחינתי וזה גם מה שהרב שלי שאיתו אני מתייעץ, המליץ לי
יש עדיפות לסחורה לפי המקום ממנה היא באה-
1. יבול שישית (עוד פחות מחודש כבר לא יהיה במדפים, אם תסתכל על התפוחי אדמה שהם יבול שישית תראה שהם כבר מתחילים לשנות צורה)
2. מצעים מנותקים (כל החקלאים יהודיים ולכן זה מתאים לכל האדיאולוגיות ולכל הפוסקים)
3. יבול ערבה (לא ראיתי פוסק אחד שכתב שבערבה הדרומית - מאזור עין יהב ודרומה - מתקיימים דיני שביעית, גם לדעת המחמירים ביותר)
4. יבול חו"ל (מבחינה אידאולוגית אנחנו נעדיף לפרנס גויים שחיים בחו"ל ולא את הגויים שחיים בארץ ומנסים לכלות אותנו, חוץ מזה שכיום
יש הרבה חקלאים יהודים שהקימו חממות בירדן בשביל שנת השמיטה).
5. יבול נוכרי מחקלאים ערבים בא"י (נכון מבחינה אידיאולוגית זה קצת קשה אבל מבחינתי שאני הולך לפי הרמב"ם אין לי משהו אחר).
6. היתר מכירה (כמו שכתבת אחריות לכלל עם ישראל).
7. אוצר בית דין/הארץ אך ורק בפירות- לא בירקות.

שחיין כתב:איני מקבל את הקביעה הלכתית שבערבה אין דיני שביעית [אך זה נושא אחר שלא כאן מקומו].



יש משנה מפורשת, "כל שלא כבשו עולי בבל אין בו קדושת שביעית"
http://www.daat.ac.il/daat/shmita/horaa/gvulot.htm
קישור שמסביר את כל הגבולות

שחיין כתב:לגבי הקשיים בעצי פרי.
זה לא עניין של דינים יחודיים אלא של דרכי הגידול [גיזום, דילול פרי וכו'].
עץ אפרסק למשל, מוציא המון פירות ואם לא מתבצע דילול הרי שהפרי המתקבל הוא קטן כמו עינב בודד. אתה תקנה את זה?? אתה רוצה פרי גדול ובשרני כמו כל שנה.
אני לא מכיר מקרוב את תחום רק משתף במה שקראתי.



זאת עוד אחת מהבעיות שלנו היום שאנחנו רוצים רק את הפרי הגדול, היפה, והעסיסי. אולי אם לא ידללו נוכל לרכוש יותר פירות (אמנם יותר קטנים) באותו סכום (מבחינת משקל)
אם שנה אחת לא ידללו את העץ אני לא בטוח שיקרא לו משהו, החשש היחיד שאני חושב עליו זה קריסת הענפים שבשביל זה החקלאים מקדימים תרופה למכה וקושרים
עם רצועות את כל הענפים.

שחיין כתב:אמת שהרמב"ם הוא היחידי שכתב את כל הלכות שמיטה ולמעשה כל החיבורים הראשוניים כמו פאת השולחן ושבת הארץ הם למעשה הערות על הרמב"ם, אך לא בכל דבר פוסקים כמוהו וספיחין הוא דוגמא לכך.



אולי כשיגיע משיח יפסקו כמותו בכל מקום :P
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1676
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

הקודםהבא

חזור אל ארכיב גינון

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד