כאן נעים

ראובן אורן כתב:

בעז1 כתב:דיני עציץ שאינו נקוב שבתוך הבית, ידוע לכם?

מדוע שעציץ לא יהיה נקוב? מה אפשר לגדל בו? דגים?

שקלתי למלא 1/3 עציץ גדול בחתיכות עץ, ולהוסיף עליו אדמה עם אחוז גבוה של קומפוסט (מצע כמו של המנבטה), ושם לשתול איזה נענע.
כמובן שההשקייה היא במים מזוקקים.

לצורך גידול בשמיטה?!
למיטב ידיעתי, 'נקוב' הוא חור בקוטר של 2 או 2 וחצי ס"מ.. ולעציץ מספיק חור הרבה יותר קטן.

אבל.., מאחר ו'הידור' זה יפה וחביב ומאחר ונענע חובבת מים והרבה, הרי ששיטתך תעבוד יפה גם בעציץ שאינו נקוב.

מאחר ויש כאן ממש הידור מצווה, מציע שתציב העציץ במקום בולט בבית (כמובן ליד חלון) שיראה היטב ע"י אורחים / ילדים ועליו שלט קטן - 'עציץ של שביעית - אינו נקוב', או משהו כזה..

ממש 'פרסומא דניסא', להבדיל

ידידנו 'שחיין' שקופץ מדי פעם לכאן והוא תלמיד חכם, סיפר לי שבעת לימודיו בי-ם, עסק בגננות ורבו הנחה אותו ואת חבריו, להשקות נכון בשנת השמיטה את השיחים שבגינות שעבדו בהן, כדי להפגין בפני הקהילה החרדית מסביב שגם בשמיטה משקים..., במידה, אבל משקים. וכמובן שעברו לידו 'כל מיני' שגערו בו - 'שמיטע.. שמיטע'

ראובן אורן כתב:לצורך גידול בשמיטה?!
למיטב ידיעתי, 'נקוב' הוא חור בקוטר של 2 או 2 וחצי ס"מ.. ולעציץ מספיק חור הרבה יותר קטן.

אבל.., מאחר ו'הידור' זה יפה וחביב ומאחר ונענע חובבת מים והרבה, הרי ששיטתך תעבוד יפה גם בעציץ שאינו נקוב.

מאחר ויש כאן ממש הידור מצווה, מציע שתציב העציץ במקום בולט בבית (כמובן ליד חלון) שיראה היטב ע"י אורחים / ילדים ועליו שלט קטן - 'עציץ של שביעית - אינו נקוב', או משהו כזה..

ממש 'פרסומא דניסא', להבדיל

ידידנו 'שחיין' שקופץ מדי פעם לכאן והוא תלמיד חכם, סיפר לי שבעת לימודיו בי-ם, עסק בגננות ורבו הנחה אותו ואת חבריו, להשקות נכון בשנת השמיטה את השיחים שבגינות שעבדו בהן, כדי להפגין בפני הקהילה החרדית מסביב שגם בשמיטה משקים..., במידה, אבל משקים. וכמובן שעברו לידו 'כל מיני' שגערו בו - 'שמיטע.. שמיטע'

אחרי בירור, ראיתי שמדובר על נקב שדרכו עובר "שורש קטן" (כמה הוא שעורו של נקב, כדי שיצא בו שרש קטן-עוקצין ב', י')
אבל אני צריך לברר מה דיני עציץ שאינו נקוב לעניין שמיטה..
לעניין תרו"מ הבנתי שמדרבנן חייבים, ידוע לך עוד משהו בעניין?
אני לא מצליח למצוא אדם שבקיא בהלכות כאלה..

בעז1 כתב:

ראובן אורן כתב:לצורך גידול בשמיטה?!
למיטב ידיעתי, 'נקוב' הוא חור בקוטר של 2 או 2 וחצי ס"מ.. ולעציץ מספיק חור הרבה יותר קטן.

אבל.., מאחר ו'הידור' זה יפה וחביב ומאחר ונענע חובבת מים והרבה, הרי ששיטתך תעבוד יפה גם בעציץ שאינו נקוב.

מאחר ויש כאן ממש הידור מצווה, מציע שתציב העציץ במקום בולט בבית (כמובן ליד חלון) שיראה היטב ע"י אורחים / ילדים ועליו שלט קטן - 'עציץ של שביעית - אינו נקוב', או משהו כזה..

ממש 'פרסומא דניסא', להבדיל

ידידנו 'שחיין' שקופץ מדי פעם לכאן והוא תלמיד חכם, סיפר לי שבעת לימודיו בי-ם, עסק בגננות ורבו הנחה אותו ואת חבריו, להשקות נכון בשנת השמיטה את השיחים שבגינות שעבדו בהן, כדי להפגין בפני הקהילה החרדית מסביב שגם בשמיטה משקים..., במידה, אבל משקים. וכמובן שעברו לידו 'כל מיני' שגערו בו - 'שמיטע.. שמיטע'

אחרי בירור, ראיתי שמדובר על נקב שדרכו עובר "שורש קטן" (כמה הוא שעורו של נקב, כדי שיצא בו שרש קטן-עוקצין ב', י')
אבל אני צריך לברר מה דיני עציץ שאינו נקוב לעניין שמיטה..
לעניין תרו"מ הבנתי שמדרבנן חייבים, ידוע לך עוד משהו בעניין?
אני לא מצליח למצוא אדם שבקיא בהלכות כאלה..

בחוברת אליה ניתן קישור בתחילת שירשור זה,
תוכל למצוא את כל הכללים לשאלתך, בפרק ו'
המתחיל בעמ' 31.

ראובן אורן כתב:
לא אוכל 'לפסוק' בנושא פיזור קומפוסט' אם יש בזה עניין של 'השבחה' (ואז כמובן אסור) או שיש כאן עניין של 'כמנהגי תמיד' ושמירה על הקיים - החזרת הכל לאדמה. יחליט כ"א לעצמו ויעשה 'שאלת רב' בעצמו.

אם יש למישהו הערות והארות לגבי מה שכתבתי, הרי שהוא מוזמן להעיר ולהאיר בכבוד ווברכה.
ש"ש

לאיזו מלאכה מהמלאכות האסורות בשביעית, היית משייך את פיזור הקומפסט ?

פיזור הקומפוסט.., כמובן שהכיוון הכי מתאים הוא 'השבחת האדמה' או 'דישון' שלא מוזכר במלאכות האסורות, אך מוזכר בסעיף ג' 1. כדי להימנע עד כמה שאפשר מדישון בשביעית.. יש להקדים וכו'

ראובן אורן כתב:פיזור הקומפוסט.., כמובן שהכיוון הכי מתאים הוא 'השבחת האדמה' או 'דישון' שלא מוזכר במלאכות האסורות, אך מוזכר בסעיף ג' 1. כדי להימנע עד כמה שאפשר מדישון בשביעית.. יש להקדים וכו'

אכן, תולדה של חרישה.
וכך כתוב בתלמוד הירושלמי [הגמרא של ארץ ישראל!] מסכת שביעית [פ"ז ה"ב]:

לכל דבר שהוא להניית קרקע חייב משום חורש;
החופר החורץ הנועץ המדייר המעדר המזבל המכבד המרבץ
המפעפע גושים המברה בחרשים המצית את האור בחישת קנים ובאג' תמרים [....]
המסקל הבונ' מדריגו' הממלא את הנקעים שתחת הזתים והעושה עוגיות לגפנים
וכל דבר שהוא להניי' קרקע חייב משום חורש.

הרי לך רשימה ארוכה ומפורטת של מלאכות חקלאיות שהיו נוהגות בחקלאות הא"י הקדומה,
וכולן מזוהות ע"י חכמינו כמלאכות שמטרתן הוא טיוב הקרקע ולא הצמח!

חרישה אסורה כמובן כחלק ממלאכות הקרקע אך ישנם דיונים מה המקור לכך ומה רמת האיסור.
הזיבול מוגדר על כל פנים כתולדה של מלאכה זו
והרי זה מתלבש ככפפה ליד עם כל התפיסה שקומפוסט מטייב את הקרקע ולא מזין את הצמח!

שחיין כתב:

בעז1 כתב:

ראובן אורן כתב:לצורך גידול בשמיטה?!
למיטב ידיעתי, 'נקוב' הוא חור בקוטר של 2 או 2 וחצי ס"מ.. ולעציץ מספיק חור הרבה יותר קטן.

אבל.., מאחר ו'הידור' זה יפה וחביב ומאחר ונענע חובבת מים והרבה, הרי ששיטתך תעבוד יפה גם בעציץ שאינו נקוב.

מאחר ויש כאן ממש הידור מצווה, מציע שתציב העציץ במקום בולט בבית (כמובן ליד חלון) שיראה היטב ע"י אורחים / ילדים ועליו שלט קטן - 'עציץ של שביעית - אינו נקוב', או משהו כזה..

ממש 'פרסומא דניסא', להבדיל

ידידנו 'שחיין' שקופץ מדי פעם לכאן והוא תלמיד חכם, סיפר לי שבעת לימודיו בי-ם, עסק בגננות ורבו הנחה אותו ואת חבריו, להשקות נכון בשנת השמיטה את השיחים שבגינות שעבדו בהן, כדי להפגין בפני הקהילה החרדית מסביב שגם בשמיטה משקים..., במידה, אבל משקים. וכמובן שעברו לידו 'כל מיני' שגערו בו - 'שמיטע.. שמיטע'

אחרי בירור, ראיתי שמדובר על נקב שדרכו עובר "שורש קטן" (כמה הוא שעורו של נקב, כדי שיצא בו שרש קטן-עוקצין ב', י')
אבל אני צריך לברר מה דיני עציץ שאינו נקוב לעניין שמיטה..
לעניין תרו"מ הבנתי שמדרבנן חייבים, ידוע לך עוד משהו בעניין?
אני לא מצליח למצוא אדם שבקיא בהלכות כאלה..

בחוברת אליה ניתן קישור בתחילת שירשור זה,
תוכל למצוא את כל הכללים לשאלתך, בפרק ו'
המתחיל בעמ' 31.

תודה רבה
רק כדי לוודא, אם אני לוקח אז מיכל בלי נקב (או בקומה גבוהה), בנפח שקטן מ330 ל׳, בתוך הבית, שעשוי מפלסטיק- הוא לא מחוייב בדיני שביעית?
ובדיני תרו״מ, הוא פטור מדאורייתא, וחייב מדרבנן, נכון?

אם הוא עומד ב4 הכללים הרשומים שם
אז הוא פטור מדיני שביעית.

כדאי לרשום את זה לידו. כך גם ילמדו!

לא רוצה להתייחס לדיני תרו"מ בלי לבדוק.
בכל מקרה תרו"מ היום מדרבנן.
השאלה אם בכלל חייב. צריך בדיקה.
דברים המשמשים רק לתה ולא אוכלים אותם, פטורים מתרו"מ.
יש החולקים על נענע בשל העובדה שהיא נאכלת [בסלטים מסויימים].

שחיין כתב:אם הוא עומד ב4 הכללים הרשומים שם
אז הוא פטור מדיני שביעית.

כדאי לרשום את זה לידו. כך גם ילמדו!

לא רוצה להתייחס לדיני תרו"מ בלי לבדוק.
בכל מקרה תרו"מ היום מדרבנן.
השאלה אם בכלל חייב. צריך בדיקה.
דברים המשמשים רק לתה ולא אוכלים אותם, פטורים מתרו"מ.
יש החולקים על נענע בשל העובדה שהיא נאכלת [בסלטים מסויימים].

חידשת לי, בלואיזה ובנענע חייבים בתרו״מ? (לדעת הרמב"ם/תימנים)
תודה רבה על העזרה, אני פשוט לא מצליח למצוא אף אדם שבקיא בהלכות האלה, אני שומע כמה דעות מנוגדות/לא ברורות בכל עניין..

בעז1 כתב:תודה רבה על העזרה, אני פשוט לא מצליח למצוא אף אדם שבקיא בהלכות האלה, אני שומע כמה דעות מנוגדות/לא ברורות בכל עניין..

1. באחד השירשורים כאן, צוברי העלה או נתן קישור לשיעור ארוך על כל נושא תרו"מ.
מעביר אותו רב תימני.
אני מניח שתוכל דרך זה לקבל תשובה באשר לשאלתך.

2. דעות מנוגדות?
נו ברור.
זו היהדות !!!
לך לגמרא ותראה שהכל מחלוקות ודעות מנוגדות. הפלורליזם הרוחני במיטבו!
אתה אכן צודק שב"הלכה למעשה" היינו מצפים לראות תוצאה אחידה, אך זה ממש לא כך.

עשה לך רב!

שחיין כתב:

בעז1 כתב:תודה רבה על העזרה, אני פשוט לא מצליח למצוא אף אדם שבקיא בהלכות האלה, אני שומע כמה דעות מנוגדות/לא ברורות בכל עניין..

1. באחד השירשורים כאן, צוברי העלה או נתן קישור לשיעור ארוך על כל נושא תרו"מ.
מעביר אותו רב תימני.
אני מניח שתוכל דרך זה לקבל תשובה באשר לשאלתך.

2. דעות מנוגדות?
נו ברור.
זו היהדות !!!
לך לגמרא ותראה שהכל מחלוקות ודעות מנוגדות. הפלורליזם הרוחני במיטבו!
אתה אכן צודק שב"הלכה למעשה" היינו מצפים לראות תוצאה אחידה, אך זה ממש לא כך.

עשה לך רב!

1. תודה רבה, אני אחפש את זה..
2. קודם כל אני מעדיף לחפש לבד, ורק לאחר מכן לברר אצל אנשים, אבל רק מצאתי תשובות של הלכה למעשה לאשכנזים, ולא פירוט של המחלוקת והחולקים..

בעז1 כתב:
1. תודה רבה, אני אחפש את זה..
2. קודם כל אני מעדיף לחפש לבד, ורק לאחר מכן לברר אצל אנשים, אבל רק מצאתי תשובות של הלכה למעשה לאשכנזים, ולא פירוט של המחלוקת והחולקים..

בוודאי שעדיף קודם לחפש וללמוד את הנושא ממקורותיו ולגבש דעה עצמית.
כך גם אני משתדל לעשות.
התוצר הוא שאלת חכם - חצי תשובה.


לגבי הלכות לפי התימנים, תוכל לנסות אצל הרב ערוסי: http://goo.gl/u46Rc6
כמוכן, אפשר לפנות לרב עטרי שהעביר את השיעור המוקלט שצוברי הפנה אליו. אמנם הוא לא עונה דרך הרשת אבל מן הסתם אפשר ליצור איתו קשר טלפוני, אם תמצא שהוא המתאים. [ייתכן שאוכל לעזור בזה.]

קראתי כעת תגובה של אורנה ונזכרתי..

כדאי שכל מי שיש לו ידיעה והבנה בנושא, שיקדיש מעט זמן וישכיל החברים והחברות כאן
באפשרויות גידול ירקות בשנת השמיטה

ואני מתכוון לוואריאציות של 'גידול מנותק' וכל שיטה אחרת..

למעט גידול הידרופוני! זה, לא כאן

ראובן צריך לתת את הדעת גם על עניין של ספיחים,
ולמושג 'זמן ביעור'
מקווה שיהיה לי זמן בקרוב שיגמרו המבחנים ואארגן משהו מאורגן,
אם מישהו רוצה להקדים אותי הוא מוזמן

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat ... m_id=20067

לכל המעוניין הרצאה בנושא השמיטה ביום ראשון הקרוב

מצורף קובץ בנושא הרצאה
אני אהיה שם בעזרת ה' מוזמנים להצטרף

יש לי שאלה בנוגע לשמיטה:
בקיץ הבא, אם ארצה לגדל חצילים אצטרך להנביט אותם לפני ראש השנה?
ועוד אחת..
מי 'שומר' שנת השמיטה? אני 'מנחש' שלא כולם כיוון שאם כן כולם היו שומרים, אז מה היו עושים החקלאים?

תודה.\



נ.ב

אני מצטער אם זה נראה מטופש אבל לא בדיוק הבנתי מהי שנת שמיטה? מראש השנה אסור לזרוע דברים חדשים? מותר לגדל? ומה עם ייחור? שוב שהשאלה הראשונה- אם ארצה לגדל בקיץ הבא גידולי קיץ, אצטרך להנביט אותם לפני שמתחילה שנת השמיטה כלומר לפני ראש השנה?

נתחיל עם זה שאם אתה רוצה לגדל כל דבר מראש השנה והילך
הדרך היחידה היא בחממה שהמצע שלה מנותק מהקרקע!!!
ללא זה אסור לשתול שום דבר או לזרוע או לעבוד את האדמה בכל צורה שהיא.

מי שומר שמיטה? יש היום הרבה התרים הלכתיים לעבודת האדמה בשנת השמיטה (מה שנקרא 'היתר מכירה'),
התר זה מקובל על ידי חלק מהציבור ועל חלק אחר ממש לא (יש רבנים שאפילו אוסרים בכל תוקף לרכוש
סחורה של היתר מכירה ואם בלית ברירה צורכים סחור כזו יש לנהוג בה את כל דיני קדושת שביעית).
לעומת אלו הסומכים על 'היתר מכירה' יש את אלו שלא סומכים על ההיתר הזה ובשנת השמיטה שובתים
במשך שנה שלמה.
משנה לשנה יותר ויותר חקלאים (גם דתיים וגם חליוניים) מתחילים לשמור את שנת השמיטה והם מעידים
שזה עוזר לאדמה וכמו שכתוב בתורה
וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?:
וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים:
וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ, תֹּאכְלוּ יָשָׁן.

היום ניתן לרכוש יבול נוכרי או גידולי ערבה שמבחינת המיקום שלהם הם נחשבים מחוץ לגבולת הארץ המובטחת
ולכן לא קדושים בקדושת שביעית ויש גם חקלאים שמגדלים במצעים מנותקים.

מי שרוצה לרכוש את הירקות והפירות שלכל הדעות לא קדושים בקדושת שביעית צריך ללכת למרכזי קניות של
הריכוזים החרדיים ושם בדרך כלל כל הסחורה היא מחו"ל או מהערבה.

לשנת השמיטה ישנם כמה הסברים
ההסבר הראשון הוא לתת לאדמה לנוח, אנחנו מעבדים אותה שש שנים וכמה קומפוסט או דשנים אחרים
נכניס אליה היא עדין מתרוקנת לאט לאט, בשנת השמיטה שלא מעבדים את האדמה, היא מתמלאת מחדש
בכל טוב וכמו שכתבתי למעלה חקלאים מעידים שזה עושה רק טוב לגידולים של השנה השמינית.
הסבר שני הוא הסבר חברתי, בשנה זו כל הפירות (עם ירקות כמעט ואין כי כמעט ואין ירקות שגדלים בתקופת
ראש השנה וממשיכים כל השנה ולכן ברגע שהירק או הפרי לא נמצא יותר בשטח יש להשמידו גם מהבית.
(זאת אומרת שעגבניה או מלפפון שתקופת גידולם הטבעית היא בקיץ אסור לנו להחזיק אותם בבית בחורף
וחסה או כרוב שתקופת גידולם זה חורף אסור לנו להחזיק אותם בקיץ - כל זה במידה והם גודלו בארץ
בשנת השמיטה) הם הפקר גמור ולכן כל אחד יכול להיכנס לשדה או לכל חצר/גינה שהוא רוצה ולקטוף
מכל הבא ליד (גם לבעל הבית מותר לקטוף אבל רק לתצרוכת ביתית - אסור לאגור - )
ישנה גם שמיטת כספים בא משמיטים (מוחקים) את כל החובות שהיו לפני שנת השמיטה ולא נפרעו עד
שנת השמיטה.

חוץ מזה הנושא רחב מאוד ויש עליו מלא מידע ברשת.

מקווה שעזרתי ולו במעט להבין מה זאת שמיטה

תודה רבה
זה קצת יותר ברור לי עכשיו,תודה

עדין לא מבין בקצרה מהי שנת שמיטה? נגיד' שנה שבה אסור לגדל כלום חוץ מצמחים שחיו לפני תחילת שנת השמיטה? הכוונה אסור 'להחיות' שום צומח בשנת שמיטה אלא רק מה שכבר צמח?

אם הבנתי נכון את המשפט הראשון שלך אז אם אני ארצה לגדל צמחי עגבניה, מלפפון, וחציל בקיץ הבא שנכלל בשנת השמיטה, עלי להנביט אותם לפני השמיטה, לשמור אותם באיזה מקום שירדו בו את החורף ואז בקיץ להעביר לאדמה, זה מותר?

לצערי לא מבין עדין כמה דברים- כשאתה אומר שזה עוזר לאדמה, והרבה חקלאים מתחילים לשמור ומעידים על כך שזה עושה טוב לאדמה...הם לא מגדלים כלום בכלל? ממה הם מתפרנסים? מה הם עושים עם שטח של 100 דונם+?

שאלה-
כשאמרת שאפשר לגדל בשנת השמיטה אך ורק בחממה ומנותק מהאדמה, אפשר לגדל בעציצים שלא מחוברים לקרקע?




תודה רבה