עמוד 5 מתוך 9

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 01 אוקטובר 2014,14:04
על ידי אבי אלימלך
שגיא כתב:לדישון?
יש עוד שימושים לספירולינה?


זה מזון סופר-בריאות לבני אדם.
אבל צריך להשקיע בזה וגם לשמור על סטריליות,מה שאני לא עושה.
אני משקה עם זה את העצים והירקות.

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 01 אוקטובר 2014,14:04
על ידי שגיא
כל הכבוד :clap:

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 אוקטובר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
משרד החקלאות: חקלאי ישראל, הגיעו להסכם עם צה"ל בנושא שנת השמיטה


הצבא, ירכוש במהלך שנת השמיטה פירות וירקות רק מחקלאי ישראל מבלי לרכוש ירקות ופירות מיישובי הערבה הדרומית.
הבהרות אלה הן על בסיס העקרונות שסוכמו בין משרד החקלאות לבין הרבנות הצבאית הראשית ◄ מזכ"ל תנועת המושבים
ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור; אנו מברכים ומודים לשר החקלאות וכן את שר הביטחון, ולרמטכ"ל ולרב הצבאי
הראשי שסייעו לנו להגיע להבנות".

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=20622&cid=261

Re: שנת שמיטה- שתילה בעציצים

הודעהפורסם: 07 אוקטובר 2014,14:04
על ידי שחיין
יחיאל כתב:האם בשנת שמיטה מותר לשתול בעציצים? למשל תבלינים, תותים וכו?


שאלת העציצים בשמיטה מקבלת התייחסות בחוברת של מכון התורה והארץ עמ' 32-33. [יש קישור בפורום היכן שהוא. בילתי אפשרי להוסיף קישור באופן נורמאלי אז לא קישרתי].

להלן המסקנות למעשה
בהם תראה שנדרשים 4 תנאים להתיר
ואף אז מומלץ שלא לשתול ממש.

[טוב, אני לא יכול לשבת כל היום לנסות להעלות תמונה פשוטה.
אז חפש שם בעמודים הנ"ל ותראה את ההנחיות.

למעשה אפשר רק בתוך מבנה (אחד התנאים)
ואני לא רואה אותך מגדל היום תות ותבלינים בתוך הבית].

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 12 אוקטובר 2014,14:04
על ידי אלקנה
ראובן, כתבת פעם שבשמיטה אחרת עשית קומפוסט על טהרת פירות השביעית הוספת חומר יב או שאשכרה רק שאריות של פירות, קליפות וכו׳?

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 12 אוקטובר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
לא נראה לי שכתבתי דברים בדיוק כאלה... :oops:
אבל..
לגבי 'שביעית', יש כמובן לנהוג בהם 'קדושת שביעית' ועל כן, לאחר שבררתי ('שאלת רב'), את השארייות מפירות וירקות שביעית, היינו מרכזים בשקית ניילון סגורה שתליתי צמוד לערימה ולאחר כשבוע +, לאחר ש'איבדו צלם פרי' ולא היו ראואיים למאכל לחיה כלשהי (למעט מיקראורגניזמים), הם מצאו מקומם בערימה המתמשכת - 'ערימת חורף' היא בד"כ 'ערימה מתמשכת' כי הפעילות בה יותר איטית מאשר בקיץ ותמיד בסוך החורף, מתקבלת ערימת קומפוסט ענקית שהבשילה לאט וכבר היו לי נאגלות של 300 וגם 400 ליטר!

לגבי ערימה פעילה, בלי חומר יבש - כן, מאחר ומדובר בערימה מתמשכת, הרי שחלק ממנה כבר עם קומפוסט מוכן וחלק עם קומפוסט בשלב 'הבשלה' וחלק בשלב תרמופילי וחלק בשלב מזופילי וכו' וכו' (וערימה כזו, דורשת השגחה יפה מבחינת ערבוב והפיכה)
אז.., את החומר החדש - חומר אורגני טרי, מהגינה או מהמטבח, מרכזים בשקע שעושים בראש הערימה ואז גורפים עליה, מהצדדים ולמעלה 'חומר יבש' מהערימה - חומר שכבר מתקדם בקומפוסטציה. וזה עובד מהר מאוד כי הכל שוקק שם חיים ופעילות. החום הרב מאפשר לכל האורגניסמים להשתולל שם ללא חשש מהחורף.
וחוזר חלילה.., כל 'משלוח' חדש, למרכז ולגרוף מהצדדים למעלה

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 21 אוקטובר 2014,14:04
על ידי תמיר אילן
לא הבנתי: מעבר להחזקת הפרי/ירק בשקית שבוע לפני הוספה לערימת הקומפוסט, יש עוד דברים שצריך לעשות שונה עם הערימה בשנת שמיטה?
נשמע מדבריך שאין להוסיף חומר יבש לערימה אלא רק להשתמש בחומר הישן לכסות... :?
הערימות אצלי בד"כ נמשכות כחודשיים-שלושה - קיץ או חורף - עד שמגיעות לגודל מסוים. אני גם עושה גומה באמצע הערימה, מוסיף חומר חדש וגורף מהצדדים לאמצע כדי לכסות (מעניין ממי למדתי :wink: ) אבל אני גם מוסיף חומר יבש למעלה כדי שהיריעה איתה אני מכסה את הערימה לא תידבק ושתהיה צירקולציה של אויר. יש בעייה עם זה בשמיטה?

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 21 אוקטובר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
לא, אין כל בעייה
מדובר ב 2 פסקאות נפרדות.
האחת לגבי 'קדושת שביעית' - כמובן שפעולת 'איבוד הצלם' של השארייות בשקית, מיועדת לפירות שביעית ושמירה על קדושתם ועל זה דיון שלם אילו הם פירות שביעית וכו'

השנייה לגבי ערימה סתם.., כשאין חומר יבש.. מה עושים - שאלתו של אלקנה.

כן, אתה תלמיד משובח. כך גם אני נוהג (נהגתי.. :P ) גורף מהצדדים למרכז ולמעלה ואם יש חומר יבש (בחורף יש הרבה שלכת !), כמובן שמוסיף.

כן, מעבר לאפשרות הטכנית המוכחת של 'ערימה מוכנה תוך חודש', כמובן שגם אני לא הייתי ממהר, כי אצלנו הערימה מתמשכת ומקבלת עוטד ועוד.
בד"כ, בחורף, הערימה הייתה נמשכת לכל אורכו..אוקטובר עד.. פברואר מרץ ! לא קל להפוך ולערבב את זה, אבל לקראת האביב יש כבר ערימה של 300-400 ליטר ! גמורה ובשלה.
הוספת הרבה חומר יבש (פועלי המועצה, אוספים את השלכת לשקים ולי יש 'מנוי' על 2 שקים כאלו בכל מבצע שלהם), מאפשרת להשאיר הערימה פתוחה וחשופה לגשם, והתהליך קלאסי, כמו בתחתית היער ואכן, ערימת הקומפוסט המהבילה, היא המקום העדיף על החתולים לשינה

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 22 אוקטובר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
והנה ידיעה על התארגנות עירונית בנושא 'פירות שביעית'.




חידוש בקנה- מידה ארצי לשנת השמיטה מופעל ע"י עירית בני ברק- התקנת 100 פחי שמיטה, בשלב ראשון, בלמעלה ממאה מוקדים ברחובות שונים ברחבי העיר, עם תוספת קרובה במוקדים רבים נוספים.

המדובר ביזמה של הרב חנוך זייברט, ראש העיר ושל הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע וראש אגף התברואה שביקשו למצוא הסדר נוח לתושבים, המבוסס עפ"י הנחיות הלכתיות של גדולי הפוסקים , למציאת [b]פיתרון הולם לשיירי פירות שיש בהם קדושת שביעית ואסורה השלכתם עם הפסולת הרגילה.


בימים אלו הותקנו, כאמור, בשלב ראשון, למעלה מ-100 פחי שמיטה ברחבי העיר בצבע חום מיוחד שהוזמן לכך, כשהם נמצאים במתקן מיוחד מברזל שהוזמן עבור זה, ועליהם מדבקות מיוחדות המדגישות את החובה להשליך בפחים אלו רק פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית.

ציבור התושבים התבקש לשמור על קדושת הפירות ולהקפיד שלא להשליך פירות וירקות שכבר הרקיבו או כל פסולת אחרת לתוך פחי השמיטה המפונים בהקפדה. העירייה רכשה שרשראות עם מנעול מיוחד שמחזיק אותם אדם אחד בעירייה, ושום משאית פסולת אינה יכולה להוציא את הפחים בשום צורה שהיא, רק כאשר אותו גורם אחראי הולך בצמוד ופותח את פחי האשפה, כדי שיהיה אפשר לפנותם. לפני הפינוי שוטפת העירייה משאית פסולת ומפנה את פחי השמיטה רק לאחר השטיפה המדוקדקת של המשאית.

הקפדה נוספת נעשית במשאית כאשר בפינוי רגיל דופן המשאית עומדת קרוב לדחסן כדי שהדחס ישפיע על הפסולת, וכאשר המשאית מתחילה להתמלא הדופן זז לפי כמות האשפה, וכך הדחס משפיע ודוחס את הפסולת. לעומת זאת, בפינוי פחי השמיטה מקפידים באגף התברואה להרחיק את הדופן מתחילה למקום הרחוק ביותר וכך הדחסן רק מרכז את הפירות במשאית ולא דוחס אותם לדופן.

לאחר פגישה מיוחדת עם מר דורון ספיר, מ"מ ראש עירית תל אביב ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה, יחד עם הרב מנחם שפירא, סגן ראש עיריית בני ברק; הרב נתנאל נחום מנהל אגף התברואה והרב אליהו ארנד, מנהל לשכת הרב שפירא, הוסדר מתחם מיוחד בחירייה, שם יעמדו שיירי הפירות בכל פינוי במכולה גדולה נפרדת עד שירקיבו, ומשאית מיוחדת הנשטפת בקפידה לפני הפינוי תפנה את הפחים. החל מהתקנת הפחים ועד השבוע האחרון פונו כ10 טון ירקות הקדושים בקדושת שביעית.

עד כה, כל תושב שהיו לו פירות שביעית שנותרו בביתו ולא נאכלו, הכניסם לתוך שקית, והשליך אותם לפח הרגיל. על היזמה החדשה מסר הרב חנוך זייברט, ראש העיר בישיבת המועצה האחרונה, שם גם האריך בדבריו על ההערכות של אגף התברואה לחגים בראשות הרב מנחם שפירא ועל מסירותו של הרב נתנאל נחום, מנהל האגף למען טיפוח וניקיון העיר בחגי תשרי, כאשר העירייה, מצידה, העמיד לכך תקציב מיוחד, ביזמת הרב חנוך זייברט, ראש העיר.[/b]

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 22 אוקטובר 2014,14:04
על ידי אלקנה
מעניין. מה מקור הידיעה?
שאלה: אם אינני טועה החרדים באופן כללי מעדיפים פירות ללא קדושת שביעית (יבול נכרי או חו"ל). אם כן איך הגיעו לעשר טונות של פירות שביעית?
עוד שאלה: מה עושים בפסולת הזאת? קומפוסט? (קשה לי להאמין)

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 22 אוקטובר 2014,14:04
על ידי צברי נוגן
אלקנה לפי הרמב"ם כל ירק/פרי שגדל בשנת השמיטה בארץ ישראל קדוש בקדושת שביעית
ולא משנה מי גידל אותו, זה שנוכרי גידל אותו לא מפקיע ממנו את קדושתו.
יכול להיות שהם הולכים לחומרה בנושא הזה.
כבדרך אגב ראיתי סרטון של הרב עובדיה יוסף זצ"ל שאומר במפורש שהיתר מכירה עדיף
על "אוצר בית דין" אז ישנם הרבה חרדים בעיקר ספרדים שכן אוכלים היתר מכירה ואז
כן יש קדושה בפירות

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 24 אוקטובר 2014,14:04
על ידי צברי נוגן
חווה ישראלית בירדן תספק סחורה מוזלת בשמיטה

חברת "אגרו טבע" הוקמה על מנת לנצל את התנאים החקלאיים המשופרים בירדן, לצורך גידול תוצרת חקלאית לשנת השמיטה במחיר מוזל ותוך כדי מקדמת את השלום והירידה באבטלה בשכנה ממזרח


החווה כבר מייצרת - במלוא הקצב - ירקות מסוגים שונים ומזה חודש משווקת אותם ברשתות השיווק ובחנויות הגלאט כשר תחת המותג "ירקרק (בלי תולעים)". הכול גדל ומיוצר שם ללא חזקת תולעים על פי שיטת הגידול הידועה והמוכרת בישראל והכל על גבי הקרקע עצמה וע"י חקלאים ישראליים ללא חשש שביעית, היות שמדובר בשטחי חו"ל שמבחינת דיני שמיטה הינם המועדפים ביותר .
"בדרך כלל מחירי ירקות בשנת שמיטה מתייקרים פי 2 ויותר. אצלנו – ישלמו מקסימום 30-40 אחוז יותר מאשר לפני שנת השמיטה. המחיר הזול נובע מכך שאנו מגדלים את כל הגידולים בעצמנו. אין 15 ספסרים באמצע. אין פערי תיווך. אנו משווקים רק דרך חברות הפצה קבועות. הלקוחות שלנו עובדים איתנו באופן קבוע".
המנהל, חקלאי מזה 30 שנה בדרום הארץ, לשעבר מפקד בצנחנים, קיבל, לראשונה, מממלכת ירדן אישור להפעלת חברה בבעלות ישראלית מלאה וללא שותף ירדני. בדרך כלל חברות ישראליות שנרשמות ופועלות בירדן חייבות לצרף אליהן שותף ירדני אך במקרה הזה, אישרו השלטונות הקמת חברה ירדנית עצמאית בבעלות מלאה של יהודי ישראלי. לאחר בדיקות רבות של היזמים, יכולותיהם ומטרותיהם ולאחר דיונים ארוכים ומייגעים כולל ביקור בישראל של נציגים ירדניים, קיבלה הקבוצה הישראלית את האישור המיוחל לפעול בממלכת ירדן כגורם חקלאי עצמאי.
חברת "אגרו טבע" שהקימו היזמים הישראליים, בראשות אבנר ביתאן , הוקמה לפני כשנה וחצי במטרה לשלב בין הצורך של ציבור ישראלי גדול בתוצרת כשרה למהדרין בשנת השמיטה תשע"ה לבין תנאי הגידול המשופרים בירדן. היזמים איתרו וחכרו שטחים חקלאיים מתאימים בהיקף של למעלה מ – 1000 דונם באזור הבדואי ההאשמי, במרחק של פחות משעת נסיעה ממעבר הגבול "רבין " שליד אילת. המיקום - בגובה של למעלה מ – 900 מטר מעל פני הים מאפשר, מבחינת תנאי האקלים וטיב האדמה, לבצע עיבוד אינטנסיבי ומחזורי של תוצרת חקלאית במשך כל עונות השנה.
כל הגידול נעשה תוך שמירה על הקריטריונים ורמות האיכות הקפדניות של מדינת ישראל, על מנת שהתוצרת תהיה לא רק כשרה אלא גם ראויה ובריאה למאכל לציבור הישראלי . במיזם גם הוקמו מבני מגורים משופרים עם מטבח כשר לצוות הישראלי המונה, לפי שעה, 10 אנשים – כולם בעלי ידע וניסיון עתיר שנים בחקלאות. צוות הניהול מגיע כל יום ראשון ועוזב בחמישי. בשבתות המיזם מושבת למעט השקיה אוטומטית המותרת לביצוע, על פי ההלכה היהודית.
להקמת החווה החקלאית בירדן ערך מוסף הנובע משיתוף הפעולה עם הרשויות הירדניות והתושבים המקומיים, אומר ביתאן, המעסיק בחווה למעלה מ-100 עובדים ירדניים מהיישוב הבדווי הסמוך. "הפכנו להיות מיזם תעסוקתי במקום מוכה אבטלה והשלטונות הירדנים מאד מרוצים מהעניין ותומכים בו. המיזם הזה הפיח רוח חיים באזור. וזו הזדמנות מיוחדת במינה לירדנים – לפקידי הממשל, לצבא ולמשטרה להכיר את הישראלים. המעשה הקטן שווה יותר מהמילה הגדולה , כשהעובדים רואים את מידת היושר שלנו. שהמילה שלנו היא מילה. שאנו שומרים על כבודם. זהו השגריר הטוב ביותר למען השלום. אין יותר טוב מפרנסה מכובדת עבור קידום השלום".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/636/ ... =1&cat=402

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 30 נובמבר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
שאלה שאלתית העולה מפעם לפעם, לגבי שמיטה כמובן

האם במהלך שנת השמיטה, לדוגמא כעת, או.. בטביב.., האם מותר לזרוע / לשתול פרחים או ירקות..? כמובן במצע מנותק, לא באדמה

הנה השאלה שעלתה שוב viewtopic.php?f=9&t=5184&view=unread&sid=0d391dde91c481d76731ca860393f4f6#p89573

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 דצמבר 2014,14:04
על ידי אלקנה
למיטב ידיעתי, עניין המצע המנותק מצריך גם קירות בגובה מסוים ותקרה מעל, וכן שכבה אטומה מתחת למצע שבו מגדלים.
שאלה שלי:
הפלפלים האדומים (מתוקים) ממשיכים להניב, אם כי פירות קטנים למדי.
הם יכולים לשרוד את החורף ולהניב שוב בקיץ?
אם כן, מבחינת השמיטה זה יהיה בסדר?

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 דצמבר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
כן, גם פלפלים וגם חצילים יכולים לשרוד החורף בשלום ובאביב להתפרץ ביתר כוח ועם יותר הרבה תוצרת.

רק צריך לשמור עליהם ולעזור להם לעבור את החורף בשלום.
לחשוב שהם זקוקים לאנרגייה כדי לשרוד את הקור, אז לפנק אותם במזון משובח - הומוס.. ולהשקיע ברצינות בחיפוי עבה עבה.


*אצלי,יש במצע מנותק מלפני ראש השנה - צמח עגבנייה מקסים ומלפפונים - שניהם כעת עם פרחים כאילו שקיץ.

חצילים ופלפלים חריפים, מלאי פרחים כעת - כן, חורף! אז מה?! :wink:

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 דצמבר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
כמה מילים, באופן כללי, לגבי 'שמיטה' ו'שביעית'

כללית, דיני שביעית הן מירקם עדין ואינטימי של התנהגות אישית של כל אדם ל'מקום'.
ועל כן, דעתי היא שכמו 'עשה לך רב', כך גם ההחלטה האישת, של כל אחד ואחד - כמה 'להחמיר' עם עצמו, עד כמה להקפיד.
(יצא לי לאחרונה, להחליף דברים בנושא, עם 2 'תלמידי חכמים' ומצאנו שאנו חושבים ביחד, בכיוון מקביל)

למעשה ניתן להמשיך ולגדל. לזרוע ולשתול, כמעט 'חופשי' בכל שנת השמיטה, על 'מצעים מנותקים' וכל הואריאציות, התוספות והסייגים האחרים..

אבל, השאלה היא - האם כך צריכה להיראות 'שביעית'? שנת שמיטה ??


כי הרעיון הכללי אינו רק עניין גשמי של 'לנוח מהעבודה הקשה הזו, עם הטורייה' או רק העניין האורגני של 'לתת לאדמה לנוח'.. יש כאן עניין עמוק יותר הקשור באמונה ובציווי האלוקי ועל כך לא ארחיב מילים, כי קטונתי, ויעשה כל אחד את ה'חשבונות' שלו.

ואם לא הובנתי.., אז ביאור קטן. שנה שביעית, שנת שמיטה - חופש! לא נוגעים באדמה, לא זורעים, לא שותלים.., כלום! נחים שנה - 'שנת שבתון' זה לא רק למורים או לאקדמאים.. גם לאדמה !
פשוט כך. לא עושים כלום הקשור לגידולים חדשים. מה שנשתל לפני, יופי. כל השאר, מנוחה.



* אז אתמול גזמתי כמה ענפים מהלימון.., כי יכלו 'להוציא עין' למישהו.. מסוכן, אז גזמתי
וגם הבאתי נער חמד שיעבוד אצלי בגינה בניקוי וסידור. אז הוא גם תלש 'עשבים' בהוראה שלי - כל מיני 'ספיחין' שנבטו לאחרונה מזרעים שנפלו, ואותם עקרתי...

- ראית שהולכים לבנות שכונה חדשה ולהרוס את כל הפקעות הטבעייות.., יאללה, להציל ! לחפור, להוציא ולשתול בגינה שלך במבצע הצלה.

צריך עוד דוגמאות ?!

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 דצמבר 2014,14:04
על ידי צברי נוגן
ראובן אורן כתב:
- ראית שהולכים לבנות שכונה חדשה ולהרוס את כל הפקעות הטבעייות.., יאללה, להציל ! לחפור, להוציא ולשתול בגינה שלך במבצע הצלה.

צריך עוד דוגמאות ?!


ראובן הערה קטנה

יש להדגיש כי גם במבצעי הצלה אין לטמון את הפקעות בגינה, יש לשתול אותם במצע מנותק שהוכן מראש
בלית ברירה לרכוש מצעים או לקחת אדמה ממקום שכבר עבדו בו ולמלא בכלים המיועדים לפקעות.

כל שתילה בגינה (ולא משנה מה הסיבה) נחשבת לאי שמירת השמיטה.

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 03 דצמבר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
אכן, הערה אלמנטרית :y: :bow:

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 24 דצמבר 2014,14:04
על ידי ראובן אורן
סרטון על גידול תותים בחממות ביפן..
רעיון פשוט, יפה ויעיל ו..הכי הכי חשוב.. מתאים גם ל'שביעית' - גידול במצע מנותק מהאדמה
החלק החשוב במיוחד כאן, הוא למצוא 'תערובת אדמת מצע' איכותית ואורגנית
משכיבים השקים על 'שולחנות' ובכל שק יוצרים 6-8 חורים לצורך שתילת / הכנסת השתילים.
טפטפות?! אחת או שתיים לחור קטן במרכז השק השוכב. עודפי המים, אם יהיו, ישארו בתחתית השק השוכב ולא יבוזבזו אלא ישמרו על לחות המצע.


Watch on youtube.com

Re: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"

הודעהפורסם: 25 דצמבר 2014,14:04
על ידי תמיר אילן
נראה שהתותים גדלים על שולחנות גבוהים.
אם זה כך (ולא סתם טריק צילומי) זה מאפשר גידוליםנוספים ב"קומת הקרקע".
וגם אם זה לא גבוה אצלם אפשר אצלנו לשים אותם גבוה כדי לאפשר קומת קרקע...