אפשר גם חבית כלשהי. אם מדובר בחבית פלסטיק, קל מאוד להתקין בתחתיתה ברז למזיגת הנוזל (בפורום מופיעה כתבה עם תמונות לגבי איסוף מי גשם לחבית שכזו)
ניתן גם, כפי שרואים בתמונה המצורפת, להשתמש במיכל/בקבוק גדול, גם מבלי להתקין בו ברז, אלא ע"י הכנסת צינור גמיש כלשהו, לתוך המיכל. מוזגים מהצינור את התמיסה ובסיום, תולים את פיית הצינור על שפת הבקבוק.
חשוב שהמכסה לא יהיה אטום לאויר, אך עם רשת כלשהי, למניעת קינון ודגירה של יתושות, המחבבות כל מקוה מים עומדים.
מה מכניסים פנימה, לבקבוק/מיכל/חבית ?!
סוג העלים הראשוני והמומלץ ביותר, הוא עלי סרפד
בהמשך, עלים מכל צמח בעל עלים גדולים - עדיפות ראשונה, צמחי בר. בהמשך, עלים ירוקים מהגינה שלך - כמו שארייות מירקות - עלי סלק, עלי בזיליקום, עלי עגבנייה וכדומה
מדוע עדיפות ראשונה, צמחי בר ?
את צמחי הבר, מאפיין 'שורש יתדי' עמוק, העובר את השכבה העליונה (כ 30 עד 40 ס"מ) ומגיע לשכבות העמוקות המכילות מינרלים, ולמעשה, משמש כ"מעלית מינרלים" ע"י כך שהוא שואב אותם מהעומק, מעלה אותם מעל לקרקע, לעלים שלו, וכאשר הצמח נרקב, החומרים נשארים מעל הקרקע ומעשירים את השכבה העליונה. השימוש בצמחי בר מהגינה שלך, הפיכתם ל'תה קומפובט' והשקיית הגינה בחומר זה, תגרום ל'איזון אורגני' של האדמה ו..הפלא ופלא..!!! כמות צמחי הבר תלך ותמעט ולא תמצאו אותם יותר בגינה (על אף שממשיכים להגיע זרעים עם הרוח, ציפורים וכו') .
צמחי הבר משמשים כ'מצביעים' על איכותה האורגנית של האדמה ועל עושרה המינרלי - בשכבה העליונה.
ממלאים את המיכל בעלים ומשלימים במים.
לגבי מים, רצוי, וכך אני נוהג, להשתמש ב'מי גשם' או ב'מי מזגן' שאינם מכילים מלחים, כמו 'מי ברז'.
החומר הצמחי מתחיל להתפרק במיכל ומתחיל תהליך של 'תסיסה' ופרוק של החומר הירוק שבפנים. השלב הראשון הוא די 'ריחני'. בקיץ ההתפרקות יותר מהירה ואחרי שבוע, החומר מוכן לשימוש וריחו הולך ויורד. בחורף כשקר, התהליך יותר איטי ונמשך כשבועיים.
מה עושים עם זה ?
במשך הזמן תוכלו ללמוד ולהחליט לבד על ריכוז החומר שאצלכם וכמה למהול אותו במים לפני ההשקייה. בכל מקרה, החומר אינו מסוכן לאדמה או לצמחים כמו 'דשן' אחר ולא יכול "להרעיל" צמחים עקב 'מינון גבוה'.
העדיפות הראשונה היא להשקייה של עציצים, אדנייות וכל מיכל המנותק מהקרקע.
עדיפות שנייה לצמחים / שתילים צעירים.
השקייה בחומר הזה, גורמת לאדמה להתכסות במעטה ירקרק החודר גם לתוך האדמה ומזרז היווצרות של 'סביבה אורגנית' אופטימלית. בין שורשי הצמחים מתפתחת תופעה הנקראת 'מיִקוֹרִיזָה' - שהיא למעשה, סימביוזה מיוחדת בין קורי פטרייה החיה בקרקע, לבין שורשי הצמח. צורת חיים זו הדומה ל'פטריית עובש' נראית כמו 'קורים לבנים' המתרכזים סביב לשורשים. ב'מיקוריזה', קורי הפטריה יודעים לקשור חנקן מסביבת האדמה ולהפכו לתרכובת זמינה לשורשים. מחקרים גילו כי שורשי הצמחים יודעים גם לספוג את קורי ה'מיקוריזה' עצמה.
בקיצור, הסביבה האופטימלית לכל צמח ועץ.
הכנתי תה סירפדים בלי יותר
