התחשבות בטבע

[עמרי]

תגידו לי מה דעתכם...
כאשר אני רוצה לשתול איזה תבלין במקום צמח אחר (לא עשבים שותים) אני תמיד עוקר אותו ומוצא לו מקום אחר בגינה.
כאשר חופר בור לשתילה אני תמיד מוודא שאני לא פוגע בתולעת, לדוגמא, ומוצא אותן אחת אחת כאשר אני רואה אותן ןלפעמים אף חופר באדמה קשה עם הידיים. אני יודע שאם הן נחתכות, יש סבירות גדולה שימשיכו לחיות, אבל עדיין...

האם הייתם עושים את אותו הדבר?
האם יש לכם גם הרגלים דומים כנ"ל?

[ראובן אורן]

אכן, יש לנהוג בכבוד עם האדמה ועם מכלול יצוריה המהווים "ישות" אחת - חיה ונושמת.

תופעת ההתחדשות של שלשול ש'נחצה' היא אכן תופעה אמיתית..

מדובר בתופעה מוכרת וידועה הנקראת 'רגנרציה' - התחדשות של תאים

כך בלטאות ה"משירות" את זנבן כדי שלטורף יהיה עם מה להתעסק בזמן שהן נמלטות ובהמשך מגדלות זנב חדש

כך גם בסלמנדרות המסוגלות גם לגדל רגל חדשה

מאוד מעניית העובדה שלכאורה, כמה שהיצור יותר "פרימיטיבי", הוא נושא תכונות מאוד מיוחדות ומפתיעות...
גם לגבי ה'רגנרציה', וגם לגבי ה"מיניות" שלהם..
שלשולים ותולעים שונות, כמו שבלולים וחלזונות, הם 'דו-מיניים' ובעת מפגש בין 2 פרטים, "נערך דיון מקדים" ומתקבלת החלטה, מי מהשניים יהיה הזכר ומי הנקבה ולפי "החלטה" זו, ממשיך האקט של ההפריה. ה"זכר" מעביר" את הזרע ל"נקבה" (בחלזונות, התהליך מקסים ביופיו..!) והנקבה מגדלת את הביצים עד להטלתן.

[עמרי]

וואוו, לא ידעתי עד כמה זה מרהיב.
באמת מצחיק העניין של העליונות שלנו על-אף יתרונות הזנים הפרימיטיביים.
יש לי מאות חלזונות בגינה, אנסה למצוא את החלזונות בעת תהליכם האינטימי ואצלם אז זז, בייחוד שהם יוצאים עכשיו המון בחסות הגשם.