כאן נעים

טוב,
קיבלתי את עצת ראובן ופתחתי הודעה נפרדת בנוגע לגינה שלי,
בה ארכז שאלות, תמונות וכו', הנוגעות לגינתי.
אתחיל דווקא עם הכוורת שהופיעה בחצרי בתוך האדמה.
מישהו יודע אם יש לכוורת בכלל סיכוי לשרוד את החורף?
מחד, זה טוב שיש דבורים באיזור אבל מאידך זה גם מטרד...
בכל מקרה כרגע זה לא מפריע לי כיוון שזה בחצר האחורית
אבל בעתיד מן הסתם זה יפריע לי מאוד
ולכן אני שואל אם כדאי לי לעשות משהו בנידון או להניח לכוורת להיעלם עם בוא הגשם.

לגבי הדבורים - לא יודע באילו דבורים מדובר.. אולי בכלל.. צרעות מסוג מסויים...

לגבי הפסיפלורה - אם אתה רוצה שהיא 'תרוץ' על הקיר ההוא - תמתח שם חוטי 'שתי וערב' על הקיר והיא תרוץ לאן שתכוון אותה

לגבי הרימון - הגיע הזמן לטפל בו. כך הוא נראה כמו שיח מבולגן. עדי שיראה כמו 'עץ'.
קח מזמרה ליד ותתחיל להוריד את הענפים הרבים שעולים מהאדמה - עליך 'לגלח' את רוב העץ, להסיר ענפים שעולים כמו גזעים ולבחור באחד מרכזי שיהיה הגזע הראשי של הרימון.
הגזע יהיה נקי מכל ענפי משנה לגובה של כ 80 ס"מ ומשם יצאו ענפי המשנה של העץ.

תודה ראובן על העצות.
בנוגע לדבורים,
אלו לא צרעות, אחרת הייתי מזהה אותן ככאלה.
(אולי אצלם בווידאו ואעלה את זה ליוטיוב אם אצליח)
השאלה אם הגשם יציף את החור וימית אותן או שיש להן קומבינות כיצד לשרוד אותו

בנוגע לפסיפלורה,
כבר מתחתי שני חוטים ואני מתעתד למתוח עוד חוט לגברת.
לגבי הרימון,
התלבטתי לגבי זה אם אני רוצה את העץ יותר כמו שיח או לא.
בגלל שהוא קרוב לכניסה לבית חשבתי אולי להשאיר את זה כך בכוונה שיסגור לי את הפינה,
אבל אני צריך עוד לחשוב על כך.

אני מצרף תמונות הנוגעות לצלחות העצים.
גיליתי שערמות הקומפוסט הכי טובות אצלי נמצאות בצלחות העצים.
מדי פעם אני מוסיף זבל אורגני לצלחות של העצים בתורנות ואני מגלה
מתחת לשכבה העליונה והיבשה קומפוסט שחור בד"כ שהתפרק
והכל תוך זמן קצר יחסית של חודש חודשיים לא יותר.

ראובן אורן כתב:לגבי הדבורים - לא יודע באילו דבורים מדובר.. אולי בכלל.. צרעות מסוג מסויים...

לגבי הפסיפלורה - אם אתה רוצה שהיא 'תרוץ' על הקיר ההוא - תמתח שם חוטי 'שתי וערב' על הקיר והיא תרוץ לאן שתכוון אותה

לגבי הרימון - הגיע הזמן לטפל בו. כך הוא נראה כמו שיח מבולגן. עדי שיראה כמו 'עץ'.
קח מזמרה ליד ותתחיל להוריד את הענפים הרבים שעולים מהאדמה - עליך 'לגלח' את רוב העץ, להסיר ענפים שעולים כמו גזעים ולבחור באחד מרכזי שיהיה הגזע הראשי של הרימון.
הגזע יהיה נקי מכל ענפי משנה לגובה של כ 80 ס"מ ומשם יצאו ענפי המשנה של העץ.

ראובן,
עלתה בדעתי האפשרות, לגבי רימון שגדל כמה שנים כשיח, לא "לזרוק" את כל שנות הגידול לפח (סליחה, לקומפוסט ) אלא לקחת נניח את שלוש או ארבע הענפים העבים ביותר ולהצמיד זה לזה עם כמה אזיקונים. לגלח את כל השאר וגם כל ענפי משנה עד גובה מטר (+/-) ולראות אם 4-3 הענפים הצמודים יגדלו לגזע אחד עם הזמן? זה יתן גזע עבה יותר ויאפשר לשמור על יותר מהנוף העליון שכבר קיים.
יכול להצליח?
תמיר

נ.ב. גולן: מאיפה אתה בארץ? אזור הררי רואים. כתבת אדמה גירנית... תוסיף בפרטים שלך יישוב או לפחות חבל ארץ. יעזור בהמשך בייעוץ

ברור שזה אפשרי
הרימון מאוד גמיש לעיצוב
יש התתמונה שאני מביא מדי פעם של הרימונים המשוקקים שצילמתי ב'אמירים'. מעבר לשקייות הבד המדוגמות עם השרוכים, העץ הענק מעוצב בצורה שטוחה ומשתרע לאורך כל הקיר הקדמי של הבית.
רגע, אמצא אותה...
הנה..





אתה אומר 'אזיקונים' ?! באחת החצרות של הקהילה הגרמנית שבזכרון יעקב, יש כמה עצים/שיחים שגידלו אותם בצורה מסויימת - נתנו ל 4 או 6 ענפים / גזעים לגדול ללא ענפי משנה ואת הענפים הארוכים הללו, קלעו כמו חלה. יש גם היביסקוס כזה..
ויש כמה עצים כאלו, ואולי גם רימון, אם אני זוכר טוב. אנסה בימים הקרובים לצלם כמה עצים מיוחדים כאלה.

ויותר מזה.., יש וראיתי כבר ואריאציות של גיזום והכוונה לאורך שנים לצורה של 'שמשייה'. גזע מרכזי מכמה גזעים ושמירה על ענפים שיוצאים מהמרכז החוצה במדוייק - למיטב זכרוני, זה היה שיח / עץ רימון

עץ הגודגדן הצעיר שלי שנשתל אחרי פסח, לא הראה סימני חיוניות מי יודע מה.
אז בעקבות תובנות שהגעתי אליהן כאן לאחרונה,
הבנתי, שכנראה הסיבות לכך הן בין השאר:
1. לעץ שנשתל גבוה בכוונה, לא עשיתי צלחת גבוהה בהתאם.
2. מלאתי את הצלחת בין השאר בזבל אורגני שהשפעתו אולי לא עשתה טוב לצמח
בעיקר בגלל שלא מיליתי אדמה בגובה השתילה.

אז החלטתי היום, לעשות לעץ טיפול יסודי. להגביה את הצלחת בצורה רצינית,
ולשים בצלחת רק "חומר" יבש...
הנה התמונות:

יפה יפה
רואים שהשקעת שם לא מעט..
צבע האדמה הבסיסי, נראה יפה - אדמה טובה
הגשם שירד בקרוב, יעשה אות ליותר טובה - יעיר אותה

הצלחות מצויינות - כל שנה, תוכל להגדיל את קוטרן בכ 10 ס"מ ויהיה יופי

תודה ראובן.
אכן עבדתי קשה אתמול לפנות הצהריים, ואצטרך לעשות זאת
עם עוד עץ אחד או שניים, אבל שמה ההגבהה פחות רצינית ולכן זה היה פחות דחוף.
בכל מקרה, אין לי כ"כ אדמה מיותרת בינתיים ואני אדחה זאת קצת.
אגב, לא צילמתי, אבל לפני שטיפלתי בצלחת העץ, הוצאתי את רוב רובו של הנענע
שהיה סביב הצלחת. ייסדתי לי עבורו מקום אחר שלא יפריע לצמחים אחרים.
האזור בין 2 העצים שאפשר לראות בתמונות שהעליתי קודם מיועד לירקות.

עכשיו לשאלה:
באזור מתחת ללואיזה שלי, שתלתי שנה שעברה בצל ירוק (מבצל יבש שהצמיח עלים ירוקים).
אפשר לראות בתמונות שאצרף שהשארתי את הפקעות על הגבעול היבש שלהם.
השאלה שלי היא:
מה יקרה אם אשאיר את זה כך? האם יצמח לי שוב בצל ירוק, או שמה שיקרה זה
שהפקעות ימשיכו לגדול ויהפכו בעצם לבצל יבש גדול יותר? או שאולי הן רק יירקבו...
אני פשוט מתלבט אם להוציא הכל ולזרוע בצל ירוק, (או משהו אחר), או להשאיר את זה ככה,
אולי לקצץ רק את הגבעולים היבשים. יש סיכוי שיהיה לי בצל יבש גדול ממה ששתלתי בזמנו...
יש למישהו ניסיון עם זה?

א. נענע לא לשתול באדמה! רק בעציץ גדול או אדנית גדול. הצמח מאוד שתלטן ויחנוק לך את כל הגינה.

ב. לואיזה - תתחיל לגזום אותה ולהגיע לאט לאט למצב של גזע אחד כדי שתהייה יותר גבוהה ולא תתפוס הרבה נפח ושטח של אדמה. לאחר כל גיזום, תפנק אותה ב'תה קומפוסט'.

ג. את הבצלים תעקור - הבצל שימש כ'מחסן אנרגייה' לעמודי הפריחה שכנראה קיצצת. כעת באדמה יש בצלים מרוקנים ואולי תמצא סביבם 'בנות' - בצלצולים קטנים להטמנה. אם מצאת, הוצא אותם ותן להם להתייבש שבוע, לפני שאתה מטמין אותם באדמה ואז יהיה לך 'בצל ירוק'.

ראובן אורן כתב:א. נענע לא לשתול באדמה! רק בעציץ גדול או אדנית גדול. הצמח מאוד שתלטן ויחנוק לך את כל הגינה.
ג. את הבצלים תעקור - הבצל שימש כ'מחסן אנרגייה' לעמודי הפריחה שכנראה קיצצת. כעת באדמה יש בצלים מרוקנים ואולי תמצא סביבם 'בנות' - בצלצולים קטנים להטמנה. אם מצאת, הוצא אותם ותן להם להתייבש שבוע, לפני שאתה מטמין אותם באדמה ואז יהיה לך 'בצל ירוק'.

תודה רבה!

לגבי הנענע,
אני יודע, קראתי שכתבת על זה בעבר.
פשוט רציתי הרבה נענע ובשטח שם לא השתמשתי בהתחלה.
לאור התנסותי, אני אעקור את כל מה שנשאר.
המקום בו שתלתי לפני כחודשיים נענע הוא קרוב לכניסה לבית, (לא רחוק מהמקום הנוכחי) ואני לא הולך
בינתיים לשתול שם כלום כי לא החלטתי מה אני רוצה לעשות שם.
בכל מקרה ירק לא יהיה שם אז לא איכפת לי שתהיה שם נענע עד להודעה חדשה.
לא רוצה בינתיים להשתמש באדנית כשיש לי אדמה שאינה בשימוש נכון לעכשיו.
חשבתי לשתול אולי לימונית לא רחוק מהנענע ששתלתי אבל המקום רוב היום מוצל
ואני לא בטוח שזה יהיה אידאלי בשבילו...
עד כמה שאני יודע, צמחי תבלין זקוקים להרבה שמש.
לגבי הבצל, אעשה כהמלצתך.

גם לי יש אדמה, אבל נענע אני מגדל באדנית גדולה והורג אותה כשהעלים מתחילים להיות קטנים ושותל מחדש.
באדמה, היא תשתלט על כל השטח ותפריע לצמחים אחרים

אין צמח כזה 'לימונית' - או לואיזה, או 'עשב הלימון'- 'למון גראס' / ציטרונלה, או מליסה..

אני מעלה כמה תמונות של השום שגידלתי בחורף שעבר (שורה שלמה).
כיוון שהיה לי שום קנוי אז זה נשאר באדמה עד היום.
שבוע שעבר הוצאתי ראש של שום בגודל בינוני.
את השאר אוציא היום או מחר לפני שהגשם יבוא וירקיב לי את הכל

קצת תמונות:

התמונה קצת רחוקה אבל נראה לי שכמו שראובן אמר מדובר כנראה בצרעה הגרמנית או צרעת הפלך, תקרא עליהן קצת ותחליט.

שלום,

כפי שאפשר לראות בתמונה, אני בהליכים של בניית בריכת נוי.
למדתי את העניין לעומק לפני שהתחלתי, גם מהפורום וגם ממקומות אחרים
אבל עדיין נשארתי עם התלבטויות כי בחשמל אני לא מבין:

1. לגבי המשאבה, האם משאבה פשוטה כמו זו:
http://www.hydrosystems.co.il/site/deta ... id=3073518
תעשה את העבודה?
מדובר על משאבת מים 1000 ל/ש של Jebao דגם AP399.
מישהו מכיר או יודע?

2 העץ הצעיר הסמוך לבריכה הוא שזיף. האם השורשים שלו מסוכנים לבריכה? מישהו מכיר את העץ הזה?
בכל מקרה, אני מתכוון להטמין שני בלוקים שיחצצו בין ההיקף של הבריכה לבין צלחת העץ בתקווה שזה יעזור
וזאת בנוסף, ליריעה הגיאוטכנית ושמיכה ישנה שאני הולך להטמין מתחת באזור שפונה לעץ.
(אני לא רוצה לוותר על העץ וזו הפינה היחידה שיש לי בשביל הבריכה בחצר).

3. לגבי מסנן- ראיתי את התרשים של ראובן עם צינור אבל נראה לי שאני אעדיף להשתמש,
בדלי של 18 ליטר כמסנן. אני בטח אצטרך בהמשך הכוונה לעניין, אני לא סגור לגבי כמה דברים

4. לגבי השיח של השכנה שנמצא צמוד לגדר אצטרך למצוא פתרון
כיוון שמצד אחד הוא מצל על הבריכה, אבל יותר מדי ...(הבריכה כמעט ולא מקבלת שמש במהלך היום)
ומצד שני השיח ישיר עלים. כנראה אצטרך לפרוס מעל הגדר , רשת צפופה שתחסום את השיח...
יש למישהו ניסיון בזה? אני לא רוצה רשת מעל הבריכה.
נראה לי מכוער וגם מסוכן לציפורים (גם לא שקופה כמו שראיתי בפורום פה)

ועכשיו לנתונים:
הבריכה בתמונה, היא 1.6*1.8 מטר אבל אני הולך מעט לתקן אותה קצת ולהפוך אותה ל-1.8*1.8
שתהיה יותר סימטרית ויפה, (לא שמתי לב לכך בהתחלה)
עומק- נראה כמה נוכל לחפור...מינימום חצי מטר ובשאיפה למטר.
היריעה בע"ה תכסה את האבנים המשתלבות בהיקף ואת הבלוקים שאיפסתי לאותו גובה,
ומעל זה אני אשים אבנים משתלבות אחרות שחציים יהיה במים וזאת בכדי להסתיר את היריעה.
זהו לעת עתה.
(הצמח הסמוך לבריכה אגב הוא תותים)

טוב
1. המשאבה, אשאיר זאת למי שמבין יותר ממני..

2. אין 'שורשים מסוכנים' לשום עץ !! אפילו לא פיקוס !!! הכל תלוי בצורת ההשקייה = השקייה נכונה. תשקה ב 3 שנים הראשונות בטיפטוף לצלחת וכל שנה תגדיל את הצלחת. השקייה - פעמיים בשבוע, לא יותר ! סה"כ כ 30 ליטר בשבוע.

3. מסנן - ככל שה'מיכל' המשמש כמסנן, גבוה יותר ( המים מהבריכה נכנסים מלמטה ויוצאים מלמעלה), איכות הסינון טובה יותר ויעילה יותר. ואני מדבר כעת מניסיון של כ6 שנים, עם ה"צינור" הזה שעושה עבודה מצויינת.

4. השיח של השכנה - ממוקם מצויין מבחינתך. לא יעשה חושך אלא צל נעים וכייפי. גזום את כל הענפים שנכנסים אליך, מדי פעם וזהו !!

עומק הבריכה - ממש לא צריך מטר עומק. 50-60 ס"מ זה די והותר לבריכה זו שהיא לא גדולה.

* זכור שהמשאבה אמורה להיות ממוקמת בחלק הכי נמוך של הבריכה והיציאה של המים הנקיים ("מפל") בצד השני, הרדוד יותר.

ראובן תודה על התשובות.

לגבי הסנן,
חשבתי להכניס לשם בנוסף לליפות הסינטטיות שהצעת
גם אולי אבני טוף וכו' שהסנן יתפקד גם כמטהר קצת (כמו במים אפורים)
בנוסף,
כתבת באחד השירשורים שאתה משתמש בצינור,
יש לי צינור חום שאפשר לראות בתמונה מצד שמאל,
האם אתה מתכוון לכזה? (לא מבין ברוחב על פי צאל-ים)

לגבי העץ אני מקווה שלא ישלח שורשים לכיוון הבריכה.
אגב, יש לי כיור בחוץ לשטיפת ידיים, והמים מגיעים לעץ הזה,
דרך צנרת שבניתי עד אליו, (עם פתח קל גם לשיח התות שרואים בתמונה שחוגג על המים )
אני מקווה שזה לא יעודד את העץ לשלוח שורשים לכיוונים לא רצויים...

אני השתמשתי במקרה בצינור לבן מחומר עמיד יותר.., לא זוכר מאיפה הגיע אלי.. אולי מ'המלאך הנוודד', אבל הוא בקוטר של צינור השקייה והוא מתחבר ב'חיבור מהיר' לסנן.., אותו חיבור כמו לברז או לאקדח התזה. חשוב שהמערכת תהייה גמישה ונוחה הלתפעול, לצרכי ניקוי ותחזוקה וכו'

לא צריך טוף ! מספיקות ה'ליפות'.. ותכניס שם כמב שיותר.., כמה שתוכל לדחוס.
מדוע?! (והכל מניסיון מצטבא ש.. כדאי לך להסתמך עליו! אני לא מבקש על זה כסף )
כי טוף קשה לנקות! מסובך מדי !! הליפות יעשו את העבודה הגסה והחלקים הקטנים ייבלעו ע"י שורשי הצמחים שמבצעים עבודת סינות מעולה, לא פחות מהמסנן ה'מכני' חשמלי.

הבריכה אצלי הייתה, כחודשיים, ללא משאבה!! והמים נותרו צלולים, בזכות הצמחים.

אם העץ יקבל מים, מהכיור או מכל דבר אחר, מים בצורה לא נכונה.., חבל על הזמן ! אני לא אחראי להתנהגותו !!

תשקה את התותים, כמה שאתה רוצה. אבל עץ משקים פעמיים בשבוע בלבד. אחרת.. וכו' וכו'

מאמר מעניין על אקווריום עם צמחיה טבעי:

http://media.wix.com/ugd/5dcb09_7f471a2 ... 9325b5.pdf

השאלה שמעניינת אותי לאור המאמר היא:
האם ניתן לקחת משהו מהמאמר לטובת בריכת הנוי בחצר, כמו למשל העניין של מצע הגידול.
שאלה מעניינת נוספת שיש לי היא:
האם גידולם של דגים אוכלי אצות כמו למשל עגלסת הנחלים יכולה לפתור לאנשים בעיות של אצות בבריכת הנוי?

גולן ע כתב:מאמר מעניין על אקווריום עם צמחיה טבעי:

http://media.wix.com/ugd/5dcb09_7f471a2 ... 9325b5.pdf

השאלה שמעניינת אותי לאור המאמר היא:
האם ניתן לקחת משהו מהמאמר לטובת בריכת הנוי בחצר, כמו למשל העניין של מצע הגידול.
שאלה מעניינת נוספת שיש לי היא:
האם גידולם של דגים אוכלי אצות כמו למשל עגלסת הנחלים יכולה לפתור לאנשים בעיות של אצות בבריכת הנוי?

המאמר ההוא, מלא וגדוש במידע מעניין מאוד
במיוחד העניין של 'עדיף מי ברז, על פני מים רכים', די הפתיע אותי.., לא עקב תכולת הסידן במים, אלא עקב ריבוי מלחים וכמובן כלור.., אבל, אשאיר זאת למומחים גדולים ממני.

כן, המידע שהוא נתן, מתאים לאקוואריום גדול מאוד או.. בריכה

ניהול הסביבה האקולוגית בבריכה, הוא נושא לא פשוט ועם ידע נצבר ומיושם, עם הזמן. כי אצל כל אחת יש תנאים שונים.
אני לא ממליץ, לחלוטין, לדפן את תחתית הבריכה באדמה או 'מצע' כלשהו !
את הצמחים יש להניח על הקרקעית בתוך עציצים (רצוי 'עציצי רשת') ממולאים בטוף, בעיקר כדי להשקיעם - שלא יצופו. זה לא כולל כמובן, צמחים צפים כמו 'אלף העלה' או 'קרנן' ועוד..
וכן צמחים כמו 'נימפיאה', שעליהם צפים ושורשיהם יורדים לקרקעית.
גללי הדגים שוקעים בקרקעית המתהווה לאט לאט, והופכים לדשן עבור הצמחים וככ מתקבל, לאט לאט מאזן אקולוגי בבריכה.
חשוב לזכור ש'משאבת אויר' באקוואריום או בבריכה, לא מכניסה חמצן למים ! (טוב, אולי קצת..), אלא רק אויר. היא משמשת לביצוע סירקולציה, או להפעלת מסננים, בעיקר באקווארים, כמו משאבת מים.
את החמצן לנשימת הדגים, מכניסים הצמחים !!! לא צמחי פלסטי, כמובן !!

הרבה מאוד דגים הם 'צמחוניים' וניזונים מאצות ושאר חומר ירוק בבריכה. כך במאגרי המים של 'מקורות' - דגי כסיף וקרפייון סיני לחיסול אצה כחולה ועוד..,] וכך גם בבריכה שבגינה או באקוואריום..

אולי ה'מורי' נוגן צברי..., יתפנה להאיר הנושא ולהוסיף, כי הוא שולט בנושא, הרבה יותר טוב ממני..