כאן נעים

הבוקר... השקיתי..

...
....

יומני היקר..
היום לא ירד גשם

אז עבדתי בגינה.. היה המון מה לעשות..

הרבה עישוב.. אבל בכייף. כל ה'תלושים' למיניהם, הושלכו לצלחות העצים

הרשתות נגד חתולים הוסרו מכל הערוגות, כי הכל נבט ותפס גובה
[צנונייות, פול, בצל ירוק, עלי סלק..]

הפטרוזילה שנזרעה בערוגה, ישנונית משהו.. אז כיסיתי אותה בחיפוי מפנק (ושומר לחות) וגם את הסלרי שלידה, שלא יקנא

עקרתי 4 צמחי פלפל חריף קטנים - הייתי צריך את המקום ל..חסה
(כן, היו עליהם קצת פלפלים., עוד ירוקים. מעלייש! תמונה בסוף)
זרעתי ערוגה מחולקת לשניים ב 2 סוגי חסה ואח"כ חיפוי עדין מכסחת דשא חצי מקומפסטת.. יופי טופי
(תודה לרונית )
זרעתי ערוגה באפונה, עם 3 סולמות בצורת ח - יופי של רעיון.. גישה נוחה מקדימה לכל הצמחים שיעלו..
(תודה לתמיר )

לסיום.. סרוק של הדשא ו..כל הדשא היבש ל.. ערוגת האפונה החדשה

השקייה קלה על כל החיפויים החדשים (ש רובן לא יכעס עלי - 'אסור להשקות בערב/לילה' ) - רק כדי שלא תבוא רוח ותעיף אותם! כמו גשם.. מה קרה? פעם אחת!


כן, תמונות מחר.., מבטיח
(נרקיסים החלו לצוץ וגם רקפות ביישנייות, מוציאות עלים ראשונים )

יומני היקר, שבנו עייפים אך.. רצוצים

תמונה אחת של עוד מנת פלפלים חריפים שעדיין מפנקים אותי.. וממשיכים..

איזה יופי של סיפור. כיף ליומן שלך (וגם לגינה כמובן)

לי זה מאוד עוזר לשמוע אילו פעולות ביצעת בגינה.
שאלה - אם אתה מכסה אזור שרק זרעת - זה לא מפריע לנבטים הרכים?
לא עדיף לשים כיסוי לאחר הנביטה?

רונית מ כתב:לי זה מאוד עוזר לשמוע אילו פעולות ביצעת בגינה.
שאלה - אם אתה מכסה אזור שרק זרעת - זה לא מפריע לנבטים הרכים?
לא עדיף לשים כיסוי לאחר הנביטה?

חחח כן, זו הסיבה העיקרית ל'יומני היקר'
ישנם/ן כמה וכמה תלמידים/ות שלא רשומים בפורום (מסיבות שלהם/ן.. ..) ו..מבקשים ומחכים לקרוא וללמוד

החיפוי/כיסוי ב'חומר רך' מיטיב ומזרז הנביטה - שומר על לחות קבועה באדמה ומעכב התיבשותה ע"י השמש והכי חשוב (במיוחד בחורף, כשקר) שומר על טמפרטורת קרקע גבוהה יותא מאדמה חשופה. וזאת, הצמחים אוהבים מאוד.

הסנסורים הרגישם לאור שבראש הנבט, קולטים האור מבעד לחיפוי, בקלות. כך הם יודעים איפה זה ה'למעלה'. כמו תאים בשורש עם "ג'יירוסקופ", שיודעים איפה זה ה'למטה'.
(מזכיר גיאופוטים - פקעיים ובצליים - הנטמנים עמוק באדמה.. שמכסה אותם לגמרי ובכל זאת יוצאים 'למעלה' בקלות. 'נוגן' הזכיר לי שזה מהות / מקור שמו של ה'חצב' - החוצב דרכו החוצה, למעלה בקלות מכל עומק)
הם חודרים חולפים בקלות דרך החיפוי, גם אם הוא בעובי 10 ס"מ. - ראש הנבט, בכל צמח הוא בסגנון 'שפיצי' המשמש ב'אייל ניגוח'.
יש צמחים רבים הנובטים וצצים דרך שכבת שלג די עבה! מייצרים גם מעט חום להמסת השלג וחדירה קלה דרכו.
אנסה לצלם בשלב הזה..

יומני היקר, הבטחתי תמונות, אז לך לישון בינתיים..

וכמה תמונות בוקר משובבות לב ונפש..

..עוד פעם אתה?!





















יופי של יום

יופי של תמונות לבוקר.
אגב, עם שלישית שתילי העגבניות שהעברת לי דרך איתן הגיעו גם שני שתילים של כובע הנזיר. אחד שהיה רחוק מגזע העגבניה הפרדתי ושתלתי בנפרד והשני קרוב מדי לגזע אז לא נגעתי ושתלתי את שניהם יחד (בחממה שעכת סגורה למחצה; עם התקדמות החורף צריך לסגור לגמרי)

בוקר טוב
אצלי 3 שתילי עגבנייה בחוץ, מתקדמים לאט. אחד נראה שהתחיל עם פרחים..

כן, מזמן התייאשתי מלהפריד ולהעיף זרעי כובע הנזיר שמגיעים לכל מקום..

סה"כ, די נחמד. בקרוב השסק והקלמנטינה יהיו אצלי צבעוניים.. לכל אחד מהם, כמה צמחי כובע הנזיר שהתחבאו בצלחות וכבר מתחילים לטפס

* זה הזן הגדול! עם העלים הגדולים

יופי של מז"א
(עד שירד גשם ואז יהיה יותר 'יופי טופי')
הנבטים של 2 סוגי החסה, נבטו, חלפו עברו בקלילות דרך החיפוי העבה.. ומחייכם לשמש העולה




השום.. מחזיר להם חיוך



והבצל ירוק.. וה'סלק עלים' והאפונה שכבר החלה..

הרמתי הבוקר את הבאלה ההפוכה שהייתה מלאה בכסחת דשא - כן, באלה מלאה

חגיגה לעיניים



מריחים?

טוב, אז יותר מקרוב..



ריח נפלא.. חם ומהביל.. של.. 'ריח טוב' עם מעט ניחוח חנקתי.. כזה.. משו משו..

קצת ערבבתי את זה.. שיהיה יותר הומוגני.. ו..הבל חם.. ממש חם! עלה.. והריחות.. וכו'

מזהחומר הלבן?

האם כסחת דשא זו לא נובטת במדה ומכניסים אותה לגינה כחיפוי?

ה'חומר הלבן' זה דשא שסיים השלב הראשון בהתקמפסטות - שלב 'שריפת סוכרים' ונמצא באמצע שלב שני -' שלב התרמופילי' ( כל החומר הירוק, לח, חם ומהביל..)
הוא דק, פריך וכשמכניסים היד לעומק, מרגישים בטמפרטורה של 50 + מעלות

לחיפוי בגינה.., רק אם הכסחת עברה חצי קומפוסטציה ואז, זה כבר לא 'חומר חי' מהבחינה הבוטאנית, אלא 'חי' רק מהבחינה הבקטריאלית ואז, כמובן שאין מה שינבוט, ישריש או..

מחר אשלים הערבוב של החלקים הירוקים (מהשוליים של החבילה הזו), עם החומר האפור ש'התבשל' במרכז ואז הערימה הזו תהייה יותר רגועה, תבשיל לאט.., בקצב המתאים יותר לגינה


תגדיל התמונות למאכסימום - לחיצה אחת עם העכבר ואח" עוד לחיצה על ה'זכוכית מגדלת'

במיצבורי שאריות הקש הישן אצלנו ראיתי גם כן את החומר הלבן הזה על הקש.

אכן
קש ישן.., במיוחד אם הוא ספוג ב'פליטות' של הבקר הוא חומר מעולה. עושים ערימה חרוטית, נועצים מקל באמצע, עד חקרקעית, ליצירת 'לוע' ו.. מתיזים לתוך הלוע מים, או מציבים מעליו צינור מטפטף באיטיות, למשך הלילה (אפשר גם לתלות בקבוק 2 ליטר)
למחרת בבוקר.. העסק 'רותח' ! באחריות.

כשכל הערימה נהיית אפרפרה.. חומר הכי טוב לפיזור בערוגות

* אפרופו, שכחתי לדווח ולצלם - ריפדתי בחומר הזה 3 שתילי עגבנייה ששתלתי בערוגה - לא בחממה. החומר מסביבם בגובה של כ 25 ס"מ שיהיה להם חם, גם בלילה

בוקר טוב. כשאני גומר עם הערוגה, לאחר כ-3 חודשים, האם צריך לפנות את החיפוי על מנת להפוך את האדמה ? או שאפשר להצניע אותו ביחד עם תוספת הקומפוסט? קראתי שבקש יש יחס של 1:200 בין פחמן לחנקן. צריך להתיחס לזה ? או שבאדמה הכל כבר מסתדר? כנ"ל לגבי ערימת הקומפוסט. יודעי דבר מזהירים לשמור על יחס נכון בין פחמן לחנקן... כבר בלבלו אותי לגמרי. יכול להיות שהם רק "יודעי דבר"? תוכל להסביר בשפת יום יום על הנושא הזה של חנקן/פחמן? אני רוצה להתחיל להכין קומפוסט ולא מעונין לעשות טעויות. ושאלה אחרונה, בסיס ערימת הקומפוסט חייב להיות במגע עם האדמה?

בוקר טוב
- לאחר 3 חודשים.. אין מה לפנות. הטבע עושה את שלו ומהחיפוי לא נשאר 'כלום'. הוא מתפרק ו..הופך לאדמה
- הרעיון ה'אוטופי' הוא, למעשה.. כל מה שגדל בערוגה הזו ואינך אוכל (גבעולים, שורשים, עלים, קליפות...) חווזר לאותה אדמה וכך האדמה מקבלת את כל מה שהצמח/ים שאלו ממנה לטובת הצמחת הפרי. כמובן שזה לא כל כך אפשרי לביצוע.. ולכן אנו מקיימים את ה'מנוחה לאדמה' לאחר סיום מחזור גידול. מתחחים קלות (לעומק 10 ס"מ, לא יותר)וכך האדמה מתאווררת כמה ימים. החיידקים מחלצים עצמות ואז מוסיפים שכבת קומפוסט - כ 10 ליטר למ"ר = שכבה של כ 2-3 ס"מ על פני האדמה ו.. שוב מתחחים, כדי להצניע הקומפוסט באדמה. השקייה קלה 'טוש', פעם ב 3-4 ימים.. לפי מזג האויר ו..תחושת האדמה בין האצבעות - זה.. לא 'מדעי' ולא ניתן ל'כימות'. זה.. אצלך באצבעות.. ומרגישים (ומריחים) את 'זה'!
- החיידקים מתעוררים ומתרבים ועובדים בקצב ומפרקים את החומר הצמחי שנותר מהחיפוי ומהקומפוסט, משרשראות חנקתייות ארוכות ובלתי זמינות לשורשים, לשרשראות קצרות וזמינות, כולל חומצות הומייות - 'הומוס' מהחומרים הצמחיים שעברו אצלם במעיים ונפלטו לאדמה.
- לא, לא בדקתי ולא אבדוק ולא אתעסק ב'קטנות'.. כמו יחס פחמן / חנקן. סומך על האדמה והטבע שיודעים לבצע את העבודה באופן האופטימלי והטוב ביותר בלי לבלות ב'שיעורי כימייה'. ולכך התכוונתי ב'תחושת האדמה בין האצבעות' - ממש כך! זה קיים! להרגיש את 'איכות' האדמה בין האצבעות'.
- זה אומר שמרגישים שהאדמה גושית, אבל מאוררת, לא כמו אבנים או 'חמרה' מיובשת. הגושים מתפרקים בלחיצה ומחזיקים מעט לחות ו.. ו.. אי אפשר להסביר זאת במילים. אנחנו מרגישים ויודעים בפנים, מה זה 'טוב'
ההתחלה של בניית ערימת קומפוסט, צריכה להיות פשוטה! קודם.. סוגרים את כל הספרים ואתרי האינטרנט של כל ה'יודעי דבר' !
ואז.. 'חוזרים בתשובה' ונזכרים מה קורה , כל הזמן, בטבע.., בתחתית היער.. באופן טבעי. וכך נוהגים - מנסים לחקות את התהליך הטבעי והפשוט (והמאוד מאוד מורכב)

- פשוט עושים ערימה הנבנית משכבות סרוגין של חומר צמחי יבש ועליו חומר צמח לח (מהמטבח או מהגינה) ועליו שוב, כיסוי של חומר יבש. ושוב ושוב
ו..פעם ביומיים, כמו בערוגות, משקים בעדינות, כמו גשם קל.

- כן, הערימה חייבת להיות על האדמה - אחרת אין כלום! כי את העבודה, עושים החיידקים האירובים שבאדמה.

בקומפוסטר פלסטיק.. אין מצב לייצור קומפוסט. נקודה! ואני אומר זאת באחריות מלאה, על אף שהרבה אנשים וחברות קצת כועסים עלי חחח צר לי, אך זו האמת. אין קומפוסטרים מפלסטיק בטבע

התאור צריך להיות יותר פרטני, מאשר להקליד ולקרוא אותו .. ייתכן שהגיע הזמן להרצאה בעניין במפגש הבא

טוב, איתן.. זכרתי אותך הבוקר וצילמתי תוך כדי ערבוב וערבוב ערימת הכסחת ה'לוהטת'..




















ולחזי.. ששאל אתמול לגבי הבזיליקום

יופי תודה
למדתי עוד משהוא