ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הגעגועים ל"ירוק" על כל היבטיו, כבר הפכו לעובדה. האנשים רוצים ירוק ליד הבית במקום מפלצות הבטון, האנשים רוצים להתחבר לטבע. לבריאות. לריח הירק של פעם, כן, כן, תתפלאו פעם (עד לפני עשרות בודדות של שנים) היה ריח לצנון לעגבנייה לגזר, לשסק, לשזיף ולרימון, שלא לדבר על הטעם הנפלא של פעם. עכשיו, אנו מביאים לכם במה/פורום לגינון האורגני, ובה כל מה שרציתם לדעת על גינה אורגנית המשלבת עצי פרי, פרחים, צמחי תבלין וירקות. והכי חשוןב, איך להעיר את האדמה מהבחינה האורגנית, איך לחיות בהרמוניה עם האדמה, ללא מזיקים וללא מחלות.

כיצד מגדלים באופן אורגני? כאן תקבלו מידע מקיף מטובי המומחים. תוכלו גם להיעזר בכתבות בפורטל כאן נעים – בקטגוריה החדשה; גינון אורגני.
http://www.kan-naim.co.il/naim.asp?cid=531


כתובת ' ירוק נעים - גינון אורגני, אקולוגי, סביבה' בפייסבוק;
http://www.facebook.com/pages/%D7%99%D7 ... 56?sk=wall

כתובתנו: kan-naim@bezeqint.net
gardennaim@gmail.com

גלישה נעימה.

ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 09 יוני 2015,14:04

ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

מאת asafk

לפעמים חזון של אנשים יכול לשנות פיסה מהעולם. אם לחזון הזה עוזרים כמה רכבי 4X4-אספנות, זה בכלל טוב, וסיבה לכתוב. הפעם נספר לכם על פרוייקט מדהים בכל כך הרבה מובנים, כזה שמשלב את כל מה שאנחנו אוהבים בתוספת המון מחשבה חיובית וכוח רצון. אה, כן - וגם רכבי שטח עתיקים...

פעם, כך מספרות המפות הישנות, היו אלונים באזור השרון. לא כמה אלונים פה ושם כמו היום, אלא יער אלונים של ממש, שהשתרע בין נחל פולג לנחל חדרה, בחלקו צפוף, בחלקו יער פארק דליל. לא רק אלונים גדלו כאן. גם חרובים ועצים רבים אחרים שכבר אינם איתנו. התורכים, כך מאשימים מדריכי הטיולים, הם אלו שכרתו את האלונים על מנת להזין את מערך הרכבות. חלקם הפכו לאדנים למסילות הברזל, וחלקם לחומר דלק משובח לדודי הקיטור. כך או כך, יער אלונים כבר אין בשרון, נשארו ממנו עצים בודדים ועוד חלקה דלילה בפארק השרון.

כמי שגדל בדרום השרון, הכרתי תמיד כמה עצי אלון. גדולים, מרשימים ובעיקר בודדים. אחד על הגבעה הזו, עוד שניים על הגבעה ההיא. יער האלונים שבמפות אף פעם לא היה מוחשי באמת. עוד אחד מהדברים האלו שהלכו לבלי שוב. אולם כשם שהמפות הישנות מספרות לנו על העבר, אם רק היינו יכולים להביא מפה מהעתיד ולהציץ בה, יש סיכוי טוב שנראה שוב יער אלונים עבות במקום בו יש היום בעיקר דיונות חשופות או מכוסות בצמחיית חוף, שיחים ועשבים. כל זה בזכות חזון מעורר השראה של ממש, של שני שכנים מעמק חפר.

אולי טיילתם בזמן האחרון לייד פארק השרון, וראיתם בשטח, על הדיונות, עמודי פלסטיק שחורים מבצבצים מהקרקע. גבעה ועוד גבעה ועוד אחת, קצת יותר מאלף עמודים שחורים. אבל כדי להבין מה העמודים האלו, צריך להסתכל מקרוב. ממש מקרוב.

"ככה נראה אלון בן שנתיים" מצביע עופר על ענף דקיק המבצבץ מהקרקע, בגובה של אצבע ועם עלים בודדים בראשו. "והנה, זה כבר עץ גדול, בן חמש", הוא מצביע, מחייך כאב נרגש, על ענף טיפה יותר גדול, בגובה של כף יד פרוסה. תכירו. עופר וארנון הם שני חברים מעמק חפר, שהזו וביצעו את הפרויקט הזה. אלו האנשים שבזכותם בעוד 20 שנה יהיה כאן יער אלונים כמו פעם.

זה התחיל בתור פרוייקט פרטי, כמעט במקרה. עפר, שהחליט לגדל אלונים במשק, סיפר לארנון על כך באופן אקראי, כבדרך אגב. ארנון מצידו נתן לעופר את הספר "האיש שנטע עצים", ואמר לו "קרא". ומאז, עופר מספר - זה התנ"ך. הספר גילה לו ייעוד, מאוד ברור. הם עשו מעשה, בחרו חלקת אדמה באחד השטחים הפתוחים שלא שייכים לאיש, לקחו מאות שתילים צעירים שכבר החלו לגדול במשק ונטעו אותם.

אבל כל השתילים מתו.

בשלב הזה, רובנו היינו מוותרים ועוברים לדבר הבא.

המסקנה היתה ברורה. צריך להנביט אלונים, כדי ששורשיהם יגיעו לעומק מהר, לא כמו עצים שגודלו בדליים. עופר אסף בלוטים, ואחד אחד, ברר ומיין מתוכם את אלף הבלוטים הטובים ביותר. גיוס של ילדים ונוער, ורבים מהשכנים, והבלוטים נטמנו בקרקע. וראה זה פלא - נבטו כולם.

מהר מאוד עופר וארנון הבינו שהנבטים הצעירים מתייבשים, והוחלט להשקות אותם. ליד כל נבט ננעץ צינור פלסטיק שחור. שורשי האלונים עמוקים מאוד. כשהעץ מבצבץ לגובה של לא יותר משלושה תפוחים, השורשים שלו כבר בעומק של מספר מטרים. זו, אגב, הסיבה שאי אפשר להעתיק אלונים שנבטו בקרקע, רק כאלו שגדלו במשתלה. הפטנט הוא לתקוע צינורות מחורצים עמוק בקרקע, ולמלא את החלק הבולט מהאדמה במים. כך המים מחלחלים ומגיעים לשורשי העץ, במקום להתפזר על החול.

תמונה

זה גם השלב שבו הפרויקט החל להיות מטלה לוגיסטית לא פשוטה, וזה השלב שהופך לתירוץ שבגינו אנחנו מספרים לכם על הפרוייקט הזה כאן בג'יפולוג. צריך להביא צינורות פלסטיק מהחברים בעלי המשקים, לנסר אותם בצורה מסויימת, להוביל לשטח ולנעוץ אותם. לכך נדרש רכב שטח, רצוי עם כושר העמסה משמעותי ואונקל גרירה.

למשימה גוייס פולקסוואגן סינכרו Tdi, שפרט להיותו הרכב היומיומי של אחד מגיבורי הסיפור, הוא ואונקל הגרירה שלו ישמשו למשימות חקלאיות כאלו ואחרות בשדה האלונים ההולך וגדל. הסינכרו, רתום לעגלה ועליה פעם צינורות פלסטיק, ופעם מיכלי מים ודליים, נתן עבודה. זה לא סתם סינכרו, זה לדעתי הסינכרו הכי יפה בארץ, מוסב למנוע טורבו-דיזל, עם קיט ניתוק הנעה קדמית ונעילות לשני הדיפרנציאלים, הסינכרו האולטימטיבי לדעת רבים. העבודה בדיונות היתה אמנם קלה בשבילו, רתום לעגלה ועליה קוב מים ודליים, אבל לא קלה ליערנים החובבים, שהשקיעו המון עבודת רגליים.

כשהסינכרו לא הספיק, גויסה למשימה משאית קלה של השכן, עם שני קוב מים עליה, מה שהגדיל את כמות עבודת הרגליים והדליים עד כדי נזק בריאותי של ממש. לא קל לסחוב דליי מים באדמה החולית, מלאים הלוך וריקים חזור, מהעגלה לעצים וחזרה מרחק של מאה או מאתיים מטר ואולי יותר מהשביל עד ראש הגבעה.

הגיע זמן לשינוי, ושכן מהמושב נידב את הטרקטור עם מרססת. אמנם יעיל יותר, אבל החברים הבינו שהנסיעה מהמושב לשטח עם הטרקטור היא עונש, מה גם שכמות המים לא מספיקה. צריך משהו שיכול לסחוב הרבה מים. ממש הרבה מים, ורצוי שיהיו עליו צינורות ארוכים, ומשאבה. ביובית, עופר חשב. צריך למצוא ביובית. חיפש ביובית ולא מצא.

ואז הציע לו סוחר משאיות ממולח וקצת מפוקפק משהו טוב יותר. כבאית. יש לו משהו, אבל בלי רשיונות, ובלי ניירות, וקצת חלודה, אבל מנוע מעולה והכל עובד. דויטץ מגירוס קירור אויר שנת 68', בגרסת ה A הנחשקת, ואם אתם לא יודעים, A במשאיות גרמניות ישנות, אומר את הדבר שאנחנו אוהבים - ALLRAD.

אין ניירות, זה בעיה. עופר מחפש, חוקר, מברר. יש קצה חוט, ולמרות סקפטיות של רבים, כולל הוא עצמו וכולל עבדכם הנאמן, הבנתם שלא מדובר באחד שמוותר. הוא מצליח למצוא בארכיון בית המשפט בנצרת קלסר מאובק ובו מסמכי החברה פושטת הרגל שלה הייתה שייכת הכבאית הקשישה טרם עוקלה, ובתוך הקלסר - אוצר. רישיונות מקוריים של הכבאית. מצויד ברישיונות המקוריים ושיתוף פעולה מבית המשפט,הכבאית צוידה ברשיון אספנות כדת וכדין, ועלתה בחזרה לכבישי מדינת ישראל.

זה אמנם לא פרויקט אספנות, אלא פרויקט אלונים, אבל אותנו כבאיות ישנות מעניינות לא פחות. הכבאית במצב "לא משהו", ועופר שומע שמועה על כבאיות ישנות שהולכות לגריטה. הוא נוסע, מפרק חלקי קבינה, המון פריטים מיוחדים ואפילו צופר חדש ופנסים שאין להשיג בכלל, ממלא את הסינכרו באוצר והכבאית מקבלת לאט צורה. הכבאית נותנת עבודה, תפוקת ההשקייה עולה, והמפעל מתקדם. אפילו הצופר עובד כמו חדש.

לאחרונה הצטרף לצי גם רכב שירות קל, טרקטור אם תרצו. כי מצד אחד הסינכרו הוא רכב יומיומי, ולא צריך להתלכלך ולעבוד קשה בשטח. מצד שני הכבאית גדולה מדי. קצת לפני קניית הכבאית, נרכש בחו"ל G וואגון קצר דיזל, וחיכה שתקנות הייבוא של רכבי האספנות ישתנו לרגע, ואז הוא נכנס בזריזות לישראל, רגע לפני שמשרד התחבורה משנה שוב את התקנות ולא מאפשר כניסת רכבי דיזל אספנות. הG עובר שיפוץ איטי, בלי לחץ ובלי למהר. יש לו וו גרירה, ועם יחסי ההעברה הקצרצרים שלו ויכולות התמרון המרשימות, אנחנו מנחשים שהוא יהפוך לטרקטור של שדה האלונים ההולך וצומח.

הרשויות, מן הסתם, לא היו מאשרות את פרויקט האלונים אם היה מובא לאישורן. אבל כיוון שמדובר בשטח פתוח, מרגע שנבטו העצים הם כבר ערך טבע מוגן. לאחרונה היזמים כבר נפגשו עם נציגי הרשויות שלא כל כך ידעו איך לאכול אותם אבל הביעו התלהבות, נתנו את ברכתם, ואף הציעו סיוע מקצועי.

ביקרתי שוב במה שיהיה יער אלונים בסוף השבוע האחרון. קרה כאן משהו מוזר - השטח הזה שתמיד היה חשוף, מצמיח זו השנה הראשונה קוצים ובני שיח שלאף אחד מתושבי האזור לא זכור שגדלו כאן. עופר חולק איתי את הפליאה - קצת נעלב מהקוצים שמחייבים את המתנדבים שבאים להשקות להצטייד במכנסיים ארוכים ונעליים. אני לא יכול שלא לחשוב על כך שכשנעלמו האלונים והחרובים מהשטח, האדמה התחילה למות. ועכשיו, כשיש עצים צעירים עם שורשים נטועים עמוק בקרקע, האדמה חוזרת לחיים.

הקיץ בפתח, והאלונים עוברים ממשטר השקיה של גשמי החורף, להשקיה אחת לשבועיים במי עמק חפר המובלים אליהם בכבאית ומפוזרים על ידי מתנדבים בימי שישי אחר הצהריים. האלונים תמיד שמחים למתנדבים שיתנו יד בהשקיה. ותזכרו שבעוד 20 שנה, כשיהיה כאן, בפאתי עמק חפר, יער אלונים ממש כמו לפני 100 שנה - תדעו איך זה התחיל.

http://www.jeepolog.com/forums/content. ... c6addb4b1a

כתבה מעניינת ומעוררת השראה :)
אפשר לנצל שטחים פתוחים לעוד פרוקיטים פיראטים כאלו, אולי עוד נחזור לנוף ארצי מולדתי :)
נופי ארץ התנ"ך!

Watch on youtube.com
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 09 יוני 2015,14:04

מעורר השראה.
אפשר לעשות זאת גם עם עצי פרי, רצוי מקומיים כמו חרוב רימון תאנה וזית.
שמתי עיני מזה זמן על השטח שמאחורי הבית שלי, מעבר למצוק, שטח נרחב שלמיטב ידיעתי לא מתוכננת בו בנייה מסיבות כלשהן; צריך קצת זמן ואולי גיוס בני נוער למשימה שמחזירה לקהילה הרבה יותר מהמאמץ ההתחלתי. פרויקט שאפשר להתחיל בט"ו בשבט כשהאדמה רכה...
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 09 יוני 2015,14:04

תמיר, אתה מתכוון לבוסתנים פיראטים :)
הם נפוצים ליד כמעט כל מעיין ששיפצו המתיישבים באיו"ש וגם בתוך תחומי הקו הירוק
כך גם יש השקייה וגם תועלת לציבור הרוחצים/טובלים במעיין.

הדגש בפרוייקט הנ"ל הוא דווקא שמדובר בצמחייה מקומית ולאו דווקא מועילה (פרי או דברים נוספים)
והמטרה היא להחזיר את הנוף הקדום. (אני לא בטוח שבנוף הקדום היו הרבה עצי רימון, תאנה, חרוב וכו')
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי אלקנה » 10 יוני 2015,14:04

צברי נוגן כתב:הדגש בפרוייקט הנ"ל הוא דווקא שמדובר בצמחייה מקומית ולאו דווקא מועילה (פרי או דברים נוספים)


למה לא מועילה, זה אחלה חומר לקטרים! :D
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי ראובן אורן » 10 יוני 2015,14:04

אלקנה כתב:
צברי נוגן כתב:הדגש בפרוייקט הנ"ל הוא דווקא שמדובר בצמחייה מקומית ולאו דווקא מועילה (פרי או דברים נוספים)


למה לא מועילה, זה אחלה חומר לקטרים! :D



'הטורקים באים.., הטורקים באים..' :lol:
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 30208
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 10 יוני 2015,14:04

צברי נוגן כתב:תמיר, אתה מתכוון לבוסתנים פיראטים :)
הם נפוצים ליד כמעט כל מעיין ששיפצו המתיישבים באיו"ש וגם בתוך תחומי הקו הירוק
כך גם יש השקייה וגם תועלת לציבור הרוחצים/טובלים במעיין.

הדגש בפרוייקט הנ"ל הוא דווקא שמדובר בצמחייה מקומית ולאו דווקא מועילה (פרי או דברים נוספים)
והמטרה היא להחזיר את הנוף הקדום. (אני לא בטוח שבנוף הקדום היו הרבה עצי רימון, תאנה, חרוב וכו')



בשטח שמעל המצוק שמאחורי הבית שלנו אין מעיין (אם היה הייתי דואג להשקייה של הגינה ממיים זורמים :D )
עוד הלאה מעל השטח יש שכונה די חדשה. אולי אפשר יהיה לשתף כמה מהתושבים היותר אקולוגיים בתפישתם להזרים מים אפורים אל השטח שבינינו לטובת העצים...
טוב, זה נראה כעוד פרויקט לא פשוט. יהיה יותר קל לשכנע את המועצה שתשים שם קו טיפטוף כחלק מהגינון הציבורי...

לגבי "הנוף הקדום", כמה אחורה אתה הולך נוגן?
עצי זית התקיימו בארץ אלפי שנים (זית בר יותר מ 6000 שנה), חרוב - 2000 שנה בגידול חקלאי וכנראה יותר גידול בר, תאנה - 5000 שנה ומעלה, רימון - כ-4000 שנה בארץ
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 10 יוני 2015,14:04

תמיר, השאלה אם אתה הולך על אזורים מיושבים שהיו בהם עוד מיני עצים או שאתה הולך על השטחים
הפתוחים שהיו בהם יותר עצי סרק כמו אלונים, אלות, ער אציל, מורן החורש, כליל החורש, קטלב ועוד.
האמת שזה גם תלוי באזור, באמת ליד ישובים אולי כדאי לשקול לטעת עצי פרי שישמשו את תושבי האזור (למרות שאני לא יודע כמה
מה יטרחו לבוא ולקטוף פירות)
בנוגע לעצים שהיו כאן פעם, ברור ששבעת המינים התקיימו לפחות מתקופת המקרא ביחד עם בוטנים (אלת הבטנה), שקדים ועוד חברים שונים
וברור שהחרוב נמצא בארץ לפחות מתקופת המשנה (הרי הוא מוזכר בסיפורו של רבי שמעון בר יוחאי), אך השאלה באמת לאיזה נוף רוצים לחזור?
במיוחד שבתקופה שלנו אין דובים, אריות או נמרים שיכולים לסכן את מטיילי היערות ואני גם לא חושב שבשנים הקורובת (וגם הרחוקות)
מישהו ינסה להשיב לטבע, אז אני כן חושב שאולי כדאי לחזור לתקופת החורבן (במובן שהצמחייה השתלטה והפכה כל חלקה חרבה לפנינה בוטאנית)
כמו שנכתב במאמר ברגע שמחזירים את העצים מעמיקי השורשים לאזור שממנו הם נכחדו רואים שינוי בכל המערכת האקולוגית, החל בשיחים ובני שיח
(ועוד לא מעט חד שנתיים וגיאופיטים) שמצליחים לחזור בכוחות עצמם לשטח (אם ע"י הפצה חדשה ואם ע"י מאגר זרעים שנשמר בשטח) וכלה בבעלי חיים
שחוזרים לשטח, ניתן לראות זאת יפה בעיקר בבריכות דגים איך עופות מים (ביניהם גם נדירים) מצאו שם את ביתם ומשכנם במקום שלל הביצות שיובשו והוכחדו בישראל.

הארץ מספיק מיושבת וכיום כולם יודעים (למעט כרישי הנדל"ן) שחזונם של הרצל ובן גוריון שאומר "נלבישך שלמת בטון" לא ריאלי, מציאותי או נכון וכולם מסכימים שיש ליצור
ריאות ירוקות, הגדילו קק"ל לעשות בזמנו כשהם רכשו קרקעות וייערו אותם כדי שישארו בבעלות יהודית וכיום יערות נרחבים מחליפים לאט לאט את פניהם מיערות אורנים
ליערות אלונים ואלות (מי על ידי האדם ומי בצורה טבעית).
שורה תחתונה השאלה מה רוצים לראות? והאמת שאני לפחות מאוד אוהב את עץ האלון (שאין רבים כמותו באזור שלנו) והייתי שמח אם היו כאן יערות אלונים
במקום האורנים (חוץ מזה שרחבי עלים מקררים את האוויר יותר מעצים מחטניים).
קק"ל בשיטת הייעור שלה, משקה את העצים בסה"כ שלושה פעמים במשך חייהם, פעמיים בשנה הראשונה ופעם אחת בשנה השנייה ומאז העץ עצמאי.
אפשר גם סתם לפזר בלוטים או פירות של אלונים (או כל עץ אחר בשטח) מספיק שמכל 10 זרעים ינבוט עץ אחד ויתבסס ודיינו והוא כבר יהיה מוגן על פי חוק
ויוכל להמשיך ולהתרבות.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 11 יוני 2015,14:04

אני בעד "גם וגם"
גם עצי פרי (אפשר ללמד את הילדים איך לקטוף פירות בצורה בטוחה והם ידאגו לנצל את כל עצי הפרי ה"ציבוריים")
וגם עצי סרק - אם אכן זה די פשוט לאסוף בלוטים ולנעוץ אותם בשטח. אגב, האם הסתיו זה הזמן לנעוץ בלוטים?
תמיר
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי ראובן אורן » 11 יוני 2015,14:04

:)
כן, סתיו זה הזמן.
אבל.. לא, לא נועצים בלוטים.., כי הם לא ינבטו !!
כשהם נופלים מהעץ.. הם משתחררים ונופלים מהספלול שאח"כ נופל לבד מהעץ.
(לפעמים.. עקב רוח וכדומה, הם נופלים עם הספלול ואח"כ נפרדים כשהם על הקרקע)
אז.. כשהם נופלים, הם לא יודעים 'להינעץ' בקרקע, כי.. זו לא דרך נביטתם ! גם אלוני התבור וגם אלונים לבנים..
הבלוט נופל ונשכב על האדמה (במיוחד עקב צורתו המאורכת !). עלים ושאר נשורת, נופלים עליו ומכסים אותו ב"מצע הנבטה" אורגני וטבעי
ואז, כשהלחות גבוהה מסביבו ויציבה לאורך ימים, הוא מתחיל לנבוט.
הכיצד?
מוציא מהראש (לא מהבסיס שהיה בתוך הספלול.., לא!) שורשון שמתחיל לחדור ולהתחבר לאדמה. חודר עמוק! כ30 או 40 ס"מ
רק לאחר שהשורשון העמיק והתחבר לאדמה, אז הבלוט מוציא, מאותו מקום, גם נבט כשהבלוט נשאר מחובר לשורשון ולנבט מהצד כ'מחסן מזון ראשוני 'ורק יותר מאוחר.., הבלוט יתרוקן לגמרי, יתפרק ויעלם.

אז בלוטים משכיבים 'על הצד' בתוך שקע רדוד באדמה, ומכסים בהרבה חיפוי.

הנה 2 תמונות של הנבטתם - אחד 'הקרבתי' על מזבח הצילום / תעוד.. 8)
קבצים מצורפים
אלון התבור נביטה 002.jpg
אלון התבור נביטה 002.jpg (104.93 KiB) נצפה 10930 פעמים
אלון התבור נביטה 003.jpg
אלון התבור נביטה 003.jpg (129.28 KiB) נצפה 10930 פעמים
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ

באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים
סמל אישי של המשתמש
ראובן אורן
מנהל ראשי
מנהל ראשי
 
הודעות: 30208
הצטרף: 05 יוני 2006,14:04
מיקום: זכרון יעקב

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 11 יוני 2015,14:04

הבנתי.
תודה! :bow:
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 11 יוני 2015,14:04

כבדרך אגב,
למרות שבדרך הטבעית אכן הבלוט נשכב על הארץ וכך הוא נובט
אך ראיתי במו עיני במשתלות קק"ל שהם זרעו בלוטים גם בשכיבה וגם כשהם עומדים,
בשתי הצורות אחוזי הנביטה זהים (לפחות לפי מה שראיתי בעין), ביערות אלונים בדרך כלל
נפוצים גם סלעים וביניהם גם נובטים אלונים (האם הם נשכבו שם? אני לא חושב), אני יודע
גם שקק"ל פיתחו שיטה לזריעת אלונים בשטח בשביל למנוע מחזירי בר למצוא את הבלוטים
לשם כך הם מחדירים את הבלוטים לעומק של 40 ס"מ! לתוך האדמה, גם בצורה זו אחוזי
הנביטה גבוהים, לכן לדעתי אין חשיבות גבוה לצורת הנחת הבלוט.

כמו שראובן כתב, סתיו זאת העונה האידיאלית לזריעת בלוטים, גם בטבע אצל רוב האלונים
(במיוחד הנשירים שביניהם) הבלוטים נושרים לקרקע בראשית הסתיו.
מה שכן, לבלוטים יש לא מעט חובבים, בטבע הישראלי שרדו שלושה שידועים בוודאות
כאוכלי בלוטים, מתוכם שנים גם עוזרים להפצתם, והם חזיר בר, יערון (גדול וקטן) ועורבני.
שני האחרונים משמשים גם כמפיצים מאוד טובים של האלון.

ברמת הגולן צמוחים יערות פארק של אלוני תבור (אפשר לראות את התופעה של יער פארק - עצים גדולים במרווחים גדולים - בשמורת יהודיה)
ואחת הסיבות ליצירת יער פארק (לדעת חלק מהבוטאניים) היא שהעצים התפתחו יפה רק בגלי אבנים, מכיוון ששם נשמרת לחות במשך
רוב חודשי השנה ואין להם אויביים (נראה אתכם מנסים להוציא בלוט מתוך גל אבנים ;) ).
לכן תמיר באזורים סלעיים (אני משער שבאזורך יש הרבה) אולי שווה לנסות לטמון בלוטים בתוך סלעים, לכסות במעט
חיפוי ואדמה ולראות אם תהיה נביטה משמעותית, אם כן רוב הסיכויים שהעצים כבר ישרדו את המשך החיים לבד (כל עוד לא יאכלו, יכרתו או ישרפו אותם).
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 11 יוני 2015,14:04

אנסה.
רק צריך למצוא עץ אלון בסביבה בשביל הבלוטים.
יש לי רעיון: נעשה בנק בלוטים של "כאן נעים" ובמפגש פורום נעשה החלפות כדי להגדיל את המגוון (או שמא עדיף לא לערבב בין איזורי גידול?)
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי שגיא » 11 יוני 2015,14:04

הייתם אומרים לפני... ;)
הייתה לי הכנה לקורס שאני מדריך בו (מש״צים - מדריכי שלח צעירים) והיא הייתה בגליל (שמורת הר מירון, פקיעין, חרבת בק, נחל כזיב...).
בהכנה ראינו עצי אלון מצוי ועצי אלון התולע...
בטיול שנתי שהייתי לפני כשבועיים ראינו גם אלון תבור

את הקורס אני מדריך בקיץ אז אוכל להביא בלוטים של אלון מצוי ואלון התולע, אלון תבור לא בטוח שאראה (אולי באזורים נמוכים יותר, כי הוא צומח בגבהים של עד 400 מ׳ מעל פני המים).
שגיא
גנן עם עתיד
 
הודעות: 736
הצטרף: 29 אפריל 2013,14:04
מיקום: הרצליה

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 12 יוני 2015,14:04

אלון תבור מתאים לאזורים החמים יותר של החבל הים תיכוני (שרון, מישור החוף, עמקים וחלקים מהשפלה)
מעל רום של 350-400 מטר הוא נעלם כמעט לגמרי מהנוף ובמקומו צומח האלון המצוי (שהוא גם הנפוץ באלוני הארץ - מצוי -)
ברום גבוה יותר ניתן למצוא גם את אלון תולע וברום הגבוה ביותר (הרי הגליל והחרמון) ניתן למצוא גם אלון שסוע ובחרמון גם אלון חרמוני.
תמיר, יש דעה אצל הבוטנאים שלא כדאי לערבב אוכלוסיות שונות בשביל לא "לזהם" את הגנים שלהם
(כל אוכלוסיה הסתגלה לתנאים שלה באמצעות ברירה טבעית) אני חולק על גישה זו וטוען שכל עוד לא מחליפים את כל האוכלוסיה
אין לכך משמעות ולאחר דור או שנים (בחד שנתיים) או לאחר מספר שנים (ברב שנתיים ועצים) העצים המתאימים יותר ישרדו
והשאר יכחדו והאוכלוסיה תחזור לקדמותה.
בנוגע לאלונים, אם אתה מגיע לאזור הישוב נווה צוף, יש שם את יער אום צפא, אחד מהיערות הטבעיים היחידים באיו"ש ואם אני לא טועה
הוא גם הראשון שהוכרז ושיש בו גם עומדים טבעיים של אורנים (לפי חלק מהדעות) יש שם אין ספור אלונים וניתן לאסוף בלוטים לרוב,
אני בטוח שתמצא גם באזור קדומים אלונים, אין שום סיבה שלא יהיו באזור.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי אלקנה » 13 יוני 2015,14:04

גם אצלנו (ממש מעל הבית שלי) יש כמה וכמה אלונים, חלקם גדולים.
לא ידוע לי שנטעו אותם - לעומת אורנים שהירדנים נטעו באותו שטח.
אולי החזרת האורנים חידשה את הצל ואת שאר המערכת וממילא נבטו בלוטים של אלונים שנכרתו בעבר?
נראה לי שאנסה ליישם את המלצותיכם כדי לסייע לאלונים להתפשט
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 13 יוני 2015,14:04

אלקנה, בהרבה אזורים שמהם נכרתו האלונים ניתן לראות לאחר מספר שנים התחדשות של נבטי אלון
בכל מיני מקומות, כנראה שאלו בלוטים ששרדו את התקופה שלאחר הכריתה.
אצלכם אני לא מאמין שנטעו אלונים, כמו שכתבת האורנים כנראה שנטועים אם הערבים (ירדנים) נטעו
אני לא בטוח, אולי הבריטים.
בכל מקרה דווקא באזורים שלכם(גוש טלמונים) אין צורך לעזור לאלונים כי הם משגשגים די יפה ומתחדשים
בכל שטח שהאדם נוטש (ראיתי בלא מעט כפרים נטושים בתוך שטחי הקו הירוק נביטות של אלונים וחרובים.)
אלה אם כן יש לכם שטחים שאתם רוצים לשמר אותם ואז מומלץ לטעת עצים (ולאו דווקא אלונים) בשביל למנוע
בניה בשטחים אלו.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי אלקנה » 14 יוני 2015,14:04

מה אתה אומר על המורדות של היישוב נעלה לכיוון ניל"י? זה תלול מכדי לבנות. אולי שם כדאי לסייע לאלונים
אלקנה
גנן מתקדם
 
הודעות: 1373
הצטרף: 30 יולי 2012,14:04
מיקום: דולב, מערב בנימין (20 דקות ממודיעין)

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי תמיר אילן » 14 יוני 2015,14:04

באזור שלי יש תופעה של כריתת עצי סרק לטובת זיתים (בני הדודים....)
בשטח שעליו שמתי עין אין עצים חוץ משיחים (אלת המסטיק, סירה קוצנית, ועוד), אבל אתה צודק שיש באזור פה ושם אלונים. לא הרבה אבל אין צורך להרחיק נדוד אלא אם כן יש עניין להביא גיוון. סביר שהזן שגדל באזורנו הוא המתאים ביותר.
A is A
תמיר אילן
גנן אורגני
 
הודעות: 4480
הצטרף: 21 דצמבר 2009,14:04
מיקום: קדומים

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי צברי נוגן » 14 יוני 2015,14:04

אלקנה, אפשר לפזר שם בולטים ולפזר
מתחת לניל"י ונעלה יש סיכוי שבין הסלעים
שם הם יצליחו לנבוט,אולי כדאי לנסות אפילו
לשתף את תושבי היישובים בעצמם.
לק"י
יהודי זה הכי אחי
צברי נוגן
גנן אורגני
 
הודעות: 1691
הצטרף: 30 יולי 2007,14:04
מיקום: לפיד

Re: ג'יפולוג בעבודה: פרוייקט האלונים של עופר וארנון

הודעהעל ידי ארז » 25 יוני 2015,14:04

פרוייקט מבורך ומעניין כל הכבוד להם
אין שכל אין דאגות
רק הגוף צועק והחברה סובלת
ארז
גנן מתקדם
 
הודעות: 814
הצטרף: 02 מאי 2009,14:04
מיקום: עפולה


חזור אל גינון אורגני ואקולוגי - של פורטל 'כאן נעים'

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־85 אורחים

cron