טוב, אתחיל..
כולם כבר מכירים את 'המקרה' שלי
כבר לפני הרבה שנים, עם 'טקסי החניכה' שכמה חקלאים עשו לי, כשעברתי לזכרון, כשעניתי שאנחנו מתבלים סלט ירקות בשמן תירס או חמנייות ו.. כמעט לא משתמשים בשמן זית, אלא כ'תבלין'.., ה'ותיקים' הרימו גבות (ויש להם
גבות עבות !) ו..לקחו אותי ביד ליזהר.. שימזוג לי בקבוק מלא מיבית העץ הענקית שלו שבמחסן העתיק.
כמובן ש'סורי' ! אסור לדבר על סוג אחר..
ו.. לאט לאט התמכרתי.. התמכרנו לשמן זית הסורי ורמת הצריכה שלו אצלנו, הלכה ועלתה משנה לשנה.
ו..המשכתי למלא בקבוקוני זכוכית קטנים בשמן צעיר ובכל בקבוק.. 'מטעם' אחר - 3 שיני שום מעוכות, באחר.. ענף רוזמרין, באחר, 2 פלפלים חריפים מיובשים... ועוד. והכל, כמובן 'סורי'
ואז.. יום אחד.., בחודש נובמבר, יקירנו 'סתיו', העלה את הרעיון של 'מפגש השמם', אצל מישהו שהוא מכיר.., בכפר חסידים.
והשאר, כבר היסטוריה של 4 'מפגשי שמן' של הפורום ורכישה מרוכזת וטעימות והשכלה בנושא מהמרצה הראשי - גיורא חר"ג ידידנו היקר.
במפגש הראשון, השתחצנתי כבקיא במכמני השמן זית וכמובן שאני.. 'רק סורי'.
עד שטעמתנ את ה'פיקואל'
בקיצור, השנה, ללא היסוס, ומתוך הכרת הצריכה (הגבוהה) שלנו, יצאתי משם עם 2 פחים, 16 ליטר, פיקואל, כמובן.
מסלטים שונים ועד לטיגון חביתה או ירקות / בשר / דגים בתנור... פיקואל
הטעם הצעיר והרענן השנה, ממש שיכר אותי...
היום בצהריים 'השתוללתי' על השמן הזה . מחבת גדולה ועמוקה, עם שמן בגובה כ 2 ס"מ. לאחר שהתחמם יפה, הוכנסו לתוכו תפוחי אדמה חתוכים גדול ו.. אש גדולה ו.. לכסות המחבת עם מכסה.
אדי המים שעולים מתפוחי האדמה, יורדים חזרה לשמן. הרבה רעש וצילצולים אבל בסוף יש תפוחי אדמה חצי אפויים חצי מטוגנים - קריספיים בחוץ ובפנים.., כמו פירה. וכמובן שהכל בניחוח... 'פיקואל'
בתיאבון