הגינה של יאיר

[תמיר אילן]

הפרי התחתון הוא ליים (ולא לימון כמו שכתוב בתחתית התמונה). הוא ירקרק בפנים - גם כשהוא צהוב בחוץ.
עד כה לא טרחתי להגביל את גובה הליים שלי שכבר עבר את ה-3 מטר כי אני לא מכסה את העץ ואני לא קוטף ממנו אלא אוסף כל יום מה שנופל (הרוב נופלים בלי להתפוצץ).
לכן הליימים שאני צורך הם צהובים בחוץ וקצת ירקרקים בפנים.

אגב, הליים נותן המון פירות שאני סוחט ומשתמש לסלטים, טחינה, עוגות, מיץ לימון ועודפים נותן למשפחה והופך ל"קוביות קרח" שנשמרים לעונה שאין על העץ.

הליים בד"כ ללא גרעינים, לעומת הלימון (עץ אחר) שמלא גרעינים.

[ראובן אורן]

מישהו במקרה יודע מה הסיבה של'ליים' אין 'גרעינים' ??

בכמה מקומות מצאתי שכתוב 'פרי מועט בגרעינים', אבל.. ברוב האיזכורים.. 'אין גרעינים'
די מוזר מבחינה בוטאנית..
אז.. מישהו יודע?

[אריה להב]

לא יודע.
יש לי תפוז ללא גרעינים.

[ראובן אורן]

לא יודע.
יש לי תפוז ללא גרעינים.

זן ידוע ומוכר.. או 'משהו חדש'.
כי.. נאיני מעודכן עד להיכן הגיעה ה'טכנולוגיה' של פרתנוקרפיה.. ואם בכלל היא נעשית בפירות בכלל

יש סוג או שניים של קלמנטינה או מנדרינה שהם מעוטי זרעים, עקב הכלאה בין 2 סוגים..

טוב, לא יודע, לא מכיר..

[אריה להב]

זה עץ שקניתי לפני עשרים שנה במשתלת כפר ברוך, לא זוכר את הזן, די מתוקים.

[יאיר]

אהלן,

לקראת הקיץ, אני מעוניין להכשיר שטח שחשוף לשמש רוב היום לשתילה בערוגות. השטח כרגע מכוסה באבנים שטוחות שביניהם דשא/יבלית - סוג של חצר אנגלית.
איך אפשר לנקות את השטח ביעילות מהשורשים של הדשא כך שלא יצוץ מחדש בתוך הערוגות?

[ראובן אורן]

כמובן להוציא את האבנים
ו... 'חיטוי תרמי'

viewtopic.php?f=9&t=8333&p=101699&hilit=%D7%97%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99&sid=a9232c9681399546774d6f9ad0b7fb10#p101699

[רונית מ]

פיג'ויה זה עץ יפה עם פריחה מקסימה.
פיטנגו הוא עץ/ שיח טוב, אבל די דליל - לא יוצר הפרדה מלאה בין החצרות.
אולי אבוקדו?
ויש שסק, שהוא לא נשיר.

[יאיר]

תמונות מהנחת הניילון לחיטוי תרמי

[יאיר]

תמונות מהגינה

[ראובן אורן]

יפה יפה...

אהבתי במיוחד את פריחת הכרובית..
כבר לא זוכר אם הפרחים שלה מתוקים, כמו פרחי ה'בן דוד' שלה - ברוקולי..

[יאיר]

תודה!

עצות או רעיונות מה עושים עם החולד?

[ראובן אורן]

היית צריך, להקליד 'חולד' בתבת החיפוש.. בצד שמאל למעלה
דיברנו על כך הרבה

הנה http://forum.kan-naim.co.il/viewtopic.p ... %AA#p79381

[יאיר]

שאלה בעניין הכנת קרקע לשתילה:

יש לי רצועת קרקע שבה אני רוצה לשתול קישואים ודלועים אחרים. כלקח משנים קודמות, אני רוצה לשתול במרווחים גדולים של כ-80 ס"מ אחרת קשה לזהות ולקטוף בזמן את הפירות וקשה גם להגיע לכל העלים ולטפל בקימחון או למנוע אותו.
מדובר ברצועה של כ10 מטר ואני מתכוון להשתמש בבד פלסטיק שחור כדי למנוע צמיחת עשבים ומעליו חיפוי כדי למנוע התחממות ו"בישול" של השורשים. החורים בבד יהיו כאמור במרחק של 80 ס"מ.
הקרקע היא חמרה קשה, מהודקת ודלה שלא מכילה חומר אורגני היות והייתה מכוסה באבנים גדולות שטוחות במשך שנים. אני כמובן רוצה להכין את הקרקע ע"י הוספת קומפוסט איכותי. האם יש צורך לעבוד קשה, להפוך את כל האדמה ולהוסיף קומפוסט בכל השטח? או שיספיק להוסיף קומפוסט בנקודות שבהם אני אזרע/אשתול את הקישואים? מנסיוני השורשים של הקישואים די מצומצמים ורדודים וממילא זה נראה שהשורשים לא יגיעו לרוב השטח שבמרווחי השתילה. לכן אני חושב שלטובת הגידול הספציפי הזה יספיק לטפל ברדיוס שסביב השתילים. דעתכם?

[ראובן אורן]

ערב טוב

נתחיל מההתחלה..
לדעתי ה'בד פלסטיק שחור' מיותר לחלוטין. שתי סיבות - א. הוא לא יהרוג את צמחי הבר והעשבונים והם ימשיכו לחיות ואף להתפתח, מתחת לאדמה (כן, בלי פוטוסינטזה מהשמש) ואולי גם ינעצו שורשיהם בשורשי הירקות ל'יניקת מינרלים'. ב. דלועים שרועים, כמו גלעת, אבטיח, מלון.. ישמחו להתחבר לאדמה גם בהמשך ולהוציא 'שורשי משנה' כדי להתחבר לאדמה יותר טוב. הפלסטיק יפריע להם.

הטיפול הנכון באדמה הוא לבצע 'חיטוי תרמי' - לתחח האדמה היטב, להפוך ולפורר גושים גדולים (זה יהיה קל יותר, אם תשקה האדמה היטב, בערב שלפני). לאחר מכן, להכין מראש יריעת ניילון שקוף, להשקות האדמה המתוחחת, השקייה טובה ואז לפרוש עליה את הניילון ולקבע עם יתדות או אבנים, שלא יעוף ברוח.
אם לא יהיה מעונן ותהיה שמש טובה וחזקה.., יתבצע 'חיטוי תרמי' מעולה, תוך 3-5 ימים. ממליץ להשאיר לשבוע.
ההשקייה המקדימה תגכיע עמוק, תעזור לחום הכלוא מתחת לניילון, לחדור עמוק ו.. תזרז זרעים עתיקים לנבוט מהר. כך, תחסל את כל הצמחייה והזרעים הנסתרים.

הכנת האדמה / קומפוסט
הקומפוסט אינו דשן ! כמות המינרלים שבו, מגיעה לכ 5-6% בלבד
הוא משמש לטיוב האדמה, במיוחד אם מדובר ב'חמרה'. כחומר אורגני גס, הוא ישבור את החרסיתייות שלה וירפשר ל'אדמה' החדשה, גם לחלחל מים יפה לעומק, גם להחזיק בתוכה מים והכי חשוב, ליצור סביבת חיים סימביוטית ונוחה, ליצורי האדמה שתפקידם העיקרי הוא לאכול את הקומפוסט ולהופכו ל'דשן זמין' לשורשים - 'הומוס' .

אז עשה חשבון קטן.. אתה צריך כ 20 ליטר לכל 1 מ"ר קומפוסט. חשב זאת לפי שטח רצועת האדמה שלך.

לאחר שסיימת את ה'חיטוי התרמי', הסר את הניילון, קח ליד קילשון ותחח את האדמה לעומק 30 ס"מ והפוך אותה - ואז גם תראה מה קרב לכל העשבים וצמחימ הבר שעשית להם 'חיטוי תרמי' - הם מתים ולא צריך להוציא אותם. משאירים אותם באדמה כ'זבל ירוק'.
על האדמה המתוחחת והמהופכת, מפזרים את הקומפוסט - שכבה בעובי של 5 ס"מ = 15 ליטר למ"ר
ואז, שוב קילשון.. להפוך האדמה שוב, כדי להצניע ולערבב את הקומפות בתוך האדמה

אם תוכל להשיג עוד חומר אורגני - כסחת דשא, קש, עלים וכדומה.., הוסף גם על האדמה ותחח שוב, כדי להצניע הכל 'בתוך' האדמה!
כן, ככה 'מעירים' את האדמה מהבחינה האורגנית
ככה כולנו עשינו וכך כולנו נוהגים, באוםן מינורי, בין עטונה לעונה - נותנים לאדמה לנוח קצת, 'מחזירים' לה שארייות גזם ושאר חומר אורגני או קומפוסט שייצרנו לבד.. ומתחחים ומצניעים הכל בתוך האדמה, משקים כל יומיים וכך האדמה נחה ומתחדשת במשל כשבוע, שבועיים.

כשמתנהגים כך לאדמה, אפשר לגדל גם יותר צפוף מ 80 ס"מ - תוכל לשתול קישואים כל 40 ס"מ

ולגבי דלועים שרועים, כמו אבטיח, מלון, דלעת.. יש 2 אפשרויות לגדל אותם. או לאורך כל הערוגה (אבטיח או דלעת, יכולים 'לרוץ' בקלות, לאורך 10 מטרים !!) או בספירלה היוצאת מהמרכז החוצה, זאת כדי לשמור על צפיפות בין הפרחים הזכריים והנקביים לקבלת הפרייה מיטבית.

מסובך?
ממש לא

[יאיר]

ראובן תודה על ההסבר והתשובה המשוקעת!

[ראובן אורן]

לשרותך, תמיד

בהצלחה

[יאיר]

חולק איתכם פרוייקט קטן שעשיתי היום ומקווה שיצליח.

בניתי מערכת קטנה לדישון אוטומטי עם תה הומוס.
בדלי של התולעים חורים בתחתית+תוספת של רשת יתושים בתחתית. בתוך הדלי תולעים אדומות+זבל סוסים+כיסוי של עלים יבשים. הדלי הזה יושב בתוך דלי נוסף שאוגר את תה ההומוס. בין שני הדליים הכנסתי הגבהה כך שהתה יוכל להיאגר בדלי התחתון בלי שהדלי של התולעים ישב בתוך הנוזל. לתוך דלי האגירה הכנסתי את הקצה (עם פילטר) של צינור ההזנה של משאבת ואטורי שחיברתי לקו ההשקיה של הירקות שמחובר למחשב השקיה. בתוך הדלי של התולעים יושב מתז שמוזן ע"י קו השקיה אחר (קו היקפי של העצים). המתז מופעל כחצי שעה לפני שקו ההשקיה של הירקות מופעל. בצורה הזאת המתז מרטיב את ההומוס ומתאסף בדלי התחתון תה הומוס שישאב לתוך מערכת ההשקיה כשקו ההשקיה של הירקות נכנס לפעולה.

משאבת ואטורי מתאימה בעיקר למערכות שבהם יש זרימה חזקה שמאפשרת ואקום ויניקה לתוך המערכת. למערכות השקיה על בסיס טפטוף זה פחות מתאים, אבל מנסיונות למדתי שהמשאבה מצליחה לשאוב בערך ליטר עד שהצינורות מתמלאים ונבנה לחץ בתוך המערכת והזרימה בתוך המשאבה פוחתת וכך גם הואקום והשאיבה מפסיקה. משמע - צנרת הטיפטוף מתמלאת בתחילת העבודה שלה בליטר של תה הומוס מהול שמטפטף החוצה ואז מפסיקה השאיבה של הואטורי ורק מים מטפטפים.

תיאורטית - המערכת אמורה לדשן באופן אוטומטי ואני רק צריך להוסיף פעם בשבועיים כמה חופנים של זבל סוסים מערימה שיושבת ליד מחשב ההשקיה.

[ראובן אורן]

יפה מאוד !
מ'בין השורות' הבנתי שתפסת יפה את העניין עם התולעים.
כל הכבוד
ממש מערכת אוטונומית

[אלקנה]

הייטק בגינה. פלאי פלאות