הגינה של אורי -שאלה לגבי שימוש בזבל פרות

[אורי ל]

שלום לכולם וחג שמח
הצלחתי להשיג כ 3 קוב זבל פרות יבש. ואני מעוניין לפזר את כולו בגינת הירק בשטח של כ 40 מטר .
האם יש מגבלה לכמות שניתן לפזר (כמובן שאני יקלטר היטב את האדמה)
האדמה היא אדמה שחורה חרסיתית ועדיין נסדקת וקשה לעיבוד גם לאחר מחזור שתילה שלישי


תודה

[ראובן אורן]

שלום אורי

האגדה על 'זבל פרות' כ'חומר דישון' לאדמה, עברה מן העולם די מזמן

במידה וערימת הזבל, עוברת אצלך 'התקמפסטות' ו..הופכת בסופו של דבר (חצי שנה.. עד שנה.., תלוי בכושר שלך לבחוש, לערבב וכו'.. את ערימת הגללים) לקומפוסט...,
קח בחשבון שקומפוסט טוב, מ'זבל בקר', מכיל כ 3-5% מינרלים (חנקות + מיקרואלמנטים) בלבד ! כן, שלושה עד חמישה אחוז !

כלומר, גם קומפוסט הוא לא 'דשן' הזמין מיידית לצמחים. אם הקומפוסט מוצנע ומעורבב באדמה, הרי שהוא משפר את המבנה הטכני שלה - יותר איוורור, 'שבירת חרסיתייות' וכמובן משפר את כושר החילחול והחזקת המים והכי הכי חשוב, הוא למעשה 'דשן איטי תמס', כי הוא משמש ברובו כמזון ליצורי האדמה האוכלים אותו ו..מפרישים גללים שהם למעשה - 'הומוס'.

אז.. באת ושאלת, לאחר מעשה - לאחר שרכשת ושינעת והבאת לגינה שלך.. את ה'זבל בקר'
וחבל שלא התייעצת קודם או שעיינת קצת בפורום ובארכיב

כי הזבל לא זמין לשורשים. אפילו שהוא יבש

הדוגמה פשוטה - אי אפשר לאכול קורנפלקס יבש עם קשית ! זבל הבקר צריך להתקמפסט ולהתפורר מבחינה טכנית ומבחינה כימית, כדי שיהיו לו שרשראות חנקתייות קצרות ולא ארוכות, כדי שהשורשים יוכלו להיזון ממנו..

אז אין מה לפזר את הזבל על האדמה ולקלטר וכו'
אלא אם כן, אתה מתכוון לטפל בחלקת אדמה שתנוח חצי שנה לפחות.
אחרת, אתה פשוט מרעיל את האדמה ומחסל את כל היצורים החיים ('מיקרוביוטה') שבה ומעשיר את מי התהום ברעלים (ניטרטים) מסוכנים מאוד..

מצטער ש...גיליתי לך את האמת.., אבל זו האמת !

נגמרה האגדה של 'פיזור זבל בשדות'

[אבי אלימלך]

חג שמח

זבל פרות עומד אצלי בערימה כחצי שנה עד שנה ואחר כך מוסיף אותו לצלחות העצים וגם לערוגות הירקות.

אין ספק ששלשה קוב לארבעים מטר רבוע זה המון בכל מצב.

[אורי ל]

אוקי

זא, שהזבל יכל למעשה להזיק לאדמה?
אי גם יכל לערום את הערמה במצד ולתת לה לנוח חצי שנה..
איך אדע שהזבל היבש עבר קומפנסציה?
האם זבל הפרות לא יכל לשפר את המבנה של האדמה כמו קומפוסט?

[ראובן אורן]

אוקי

זא, שהזבל יכל למעשה להזיק לאדמה?
אי גם יכל לערום את הערמה במצד ולתת לה לנוח חצי שנה..
איך אדע שהזבל היבש עבר קומפנסציה?
האם זבל הפרות לא יכל לשפר את המבנה של האדמה כמו קומפוסט?

א. מציע שתיכנס לארכיב ותעיין ותלמד כמה מפרקי 'שלבי הקומפוסטציה' ואיך עושים זאת נכון
ב. תתחיל לייסד בחצרך, ערימת קומפוסט ע"פ ההנחיות שתקרא שם, כי הרעיון הכללי והיסודי הוא פשוט - שום גזם לא יוצא מהגינה שלך, הכל נשאר שם
ג. ואז, תבין איך מתייחסים לערימת הגללים שיש אצלך ש.. חייבת לעבור קומפוסטציה מלאה
ד. כשהיא תעבור את התהליך, יהיה לך קומפוסט משובח והוא אכן ישפר את מבנה הקרקע וישמש כ'דשן איטי תמס' וכו'

* לא, אין 'קיצורי דרך', מצטער..

** אבי אלימלך, מוגדר כ'יקיר הפורום' מחווה מיוחדת מעבר להיותו 'מומחה פורום'
הוא לא החל עם ערימות זבל בקר בגינתו. הוא החל, לפני כ 7 או 8 שנים, כמו כולנו. הפך אדמתו לאורגנית, בנה ערימות קומפוסט רבות, התנסה ולמד התהליכים לעומק.
רק לפני כ 4 או 5 שנים, החל להכניס גם זבל בקר. וזאת מתוך הבנת התהליך לעומק!
הוא מביא ערימה גדולה (עגלת טרקטור) של זבל ותיק (לא טרי !)ונותן לה לעמוד ולהתקמפסט !! לפחות חצי שנה. ואז, כאמור, מדובר ב... קומפוסט !
(בדיוק כמו קומפוסט קנוי... איכותי)

[רונית מ]

מכיוון שהזכרת שהאדמה שלך קשה,
אני חושבת שזה יהיה מצויין להכין כמה שיותר קומפוסט ולערבב עם האדמה.
זה ישפר את המבנה שלה והפריכות שלה מאוד.
גם לי יש אדמה כזו, ובמקומות של ערוגות הירקות, שם אני מוסיפה כל שנה הרבה קומפוסט והופכת, האדמה הפכה למצויינת!

[אפרים]

סתם בשביל היידע זה אגדה או שזה נכון ופשוט עשו טעות כי זה מוזכר בהמון מקומות שהשתמשו בזבל

[ראובן אורן]

עשו את זה הרבה..
והרעילו את האדמה ואת מי התהום!! כמו ב'בני ציון' ו'בצרה'...
ו.. עקב ריבוי 'ארועי לב', בגלל מי בארות מלאים בניטראטים..., נאסרה שם שתיית מים לתקופה ארוכה.

כן, יש הרבה שמ'שיכים בכך.., גם קיבוצים. מדללים במים ו.. "מרססים" בשדות.., כי לא השכילו למצוא " פיתרון" לכמויות הזבל המצטברות. במקום לקמפסט את זה או למכור למפעל קומפוסט

[אורי ל]

לא הבנתי איך ניתן לדעת שהזבל הפך לקומפוסט, הוא יבש לחלוטין, מפורר ואורירי, ונראה בדיוק כמו קומפוסט
יכל מאוד להיות שהוא עמד מספיק זמן?

[ראובן אורן]

אתה שם ואנחנו כאן...
אם הוא לא מריח כ'גללים' ואינו מסריח, ייתכן שעמד הרבה זמן והתקמפסט לו.
ומה שיש לך שם, זה קומפוסט
יתכן..

[אלקנה]

אפרים, הרשה לי לדייק בשאלה שלך (אם אני מבין נכון):
במקורות הקדומים מוזכר הרבה "דישון" בזבל בהמות. אפילו יש מושג של "לדייר" - כלומר להפוך שטח מסוים לדיר לפרק זמן קצוב, וכך כביכול להעשיר את האדמה המקומיות בזבל של הבהמות. כל זה טעות? או אולי הבנה לא נכונה של הקדמונים?

[ראובן אורן]

אפרים, הרשה לי לדייק בשאלה שלך (אם אני מבין נכון):
במקורות הקדומים מוזכר הרבה "דישון" בזבל בהמות. אפילו יש מושג של "לדייר" - כלומר להפוך שטח מסוים לדיר לפרק זמן קצוב, וכך כביכול להעשיר את האדמה המקומיות בזבל של הבהמות. כל זה טעות? או אולי הבנה לא נכונה של הקדמונים?

באחד הסרטונים שהובאו כאן, בפורום, ראינו גישה אורגנית קלאסית שנוהג בעל חווה (ומן הסתם, יש עוד הרבה כאלו..)
כמובן שהשיטה היא.. כמו פעם ו..בלי למהר ! כמו שנהוג היום בעולם המטורף שלנו שרץ... לאן ?!
[ו..אין זמן! מאכילים פרות ב'תחמיצים' עם הרבה 'חלבונים', כולל זבל עופות ואח"כ מתפלאים ש.. פורצת איזו מגיפה - 'הפרה המשוגעת'.. וכמובן החקלאים בעצמם! מזריקי לעופות ולעגלים ולפרות, כל יום, לפחות פעם אחת.. אנטיביוטיקה. כן, אנטיביוטיקה מסויימת שגורמת להם לעלות במשקל. ו'משקל' זה כסף ! וכו' וכו']

אז.., איפה היינו? כן, אותו חקלאי.., מקים גדר זמנית בשטח של דונם כזה.. ומכניס לשם את הבקר שלו. הבקר רועה שם יום יומיים ו..'קוצר' את כל העשב - אוכל טבעי ואמיתי, בלי 'תרכיזים' ובלי תחמיצים מועשרים ב'חלבונים וכו'
ואחרי יומיים, הבקר עובר לאזור אחר וכמובן שבשטח ה'קצור' ע"י הבקר, נותרות ערימות יפות של.. כן, גללים - 'זבל בקר'.
ומה קורה לגללים הללו? הם מתמלאים בהמון 'יצורים מפרקים'. זבובים מטילים שם ביצים וחיפושייות מסוגים שונים נוברות שם ומפרקות הערימות לכדורים (חיפושייות זבל... ועוד) ובהילוך מואץ, רואים איך 'עוגות הגללים' מתפחסות ומשטתחות ואז מגיעה לשם להקת תרנגולות מאותה חווה ו.. כולם מתחילים לנבור בזבל החצי מפורק, לצורך ליקוט 'חלבונים' - חיפושייות ורימות וזחלים וכו'. אוכל מעולה לתרנגולות !!

ו..זבל הבקר מתפרק לאיטו ונספג באדמה בצורה טבעית כשהתרנגולות עוד מתחחות את האדמה באינטנסיבייות...
וכך, מתנהלת שיטה מחזורית בטיפול באדמה. הפרות והתרנגולות נודדים מ'תא שטח' אחד לשני ולשלישי ו...
והתא שטח הראשון, עם אדמה שנחה ו'מרפאת' את עצמה והחיידקים ושאר 'מיקרוביוטה' ממשיכים בפרוק והופכים את ה'קומפוסט' להומוס ו.. כולם ששים ושמחים. כי זה גידול מחזורי עם מנוחה לאדמה, כמו 'שמיטת האדמה' בשנה השביעית.

כן, להיכנס לקצב של הצמחים ושל האדמה. כל כך פשוט, טבעי ונכון וכך ריבונו של עולם לימד אותנו ואז... 'מאה שערים'.

[צברי נוגן]

מה שקורה אם מוספים זבל בקר/עופות/סוסים או כל בעל חי צמחוני אחר,
בצורה חד פעמית, אז יקח לזבל הזה פשוט הרבה זמן להתפרק בתהליך
האנאירובי כשהוא קבור, לעומת זאת, אם תפזר חלק מהזבל היבש
(לוודא שהוא יבש ומתפורר) על פני הקרקע ותהפוך את הקרקע לא לעומק
רב, לדעתי, כן יתבצע תהליך קומפיטציה שיעשיר את הקרקע וישביח אותה.
העניין הוא המינון, לא להעמיס על הקרקע כמות זבל שאי אינה יכולה לפרק בפרק
זמן מסוים.
וזאת הטעות הגדולה של החקלאים, כשאתה לוקח כמויות של זבל, שהוא
עדין לח ומהביל ומצניע אותו חלקית באדמה בכמות שגם הרבה פרוקי רגלים
לא מספיקים לפרק אותו, זה גורם לצחנה ולהרעלת הקרקע.
בנוסף, לא רק בעת החדשה משתשמים בזבל של בעלי חיים,
גם אבותינו לפי אלפי שנים השתמשו בזבל של בהמות בשביל לדשן את
הקרקע, ומוזכר על זה בכמה משניות.
דבר נוסף שראיתי במו עיני, עד היום הפלאחים הערבים, משתמשים בזבל
עזים וכבשים לדישון השדות, אבל בצורה הבאה, בתחילת הקיץ, הם
אוספים בשקים את הזבל של הבהמות ואת השקים משליכים בכרמים,
שק אחד מתחת לכל עץ, ונותנים לו לנוח כל הקיץ, לקראת החורף, ממש
לפני החריש הראשון, לוקחים את השקים ושופכים אותם תחת העצים
ואז חורשים את הכרם/מטע/שדה וכך אחרי שהזבל שכב ועבר תהליך
כל שהוא, הוא מוכן לדשן ולהשביח את הקרקע.

[אורי ל]

תודה רבה
החכמתי