כמה 'תובנות' חדשות שרכשנו שם, הפעם
א. לפי גיורא, מועד המסיק / 'בשלות הזיתים'
באזורו, הולך וצועד אחורה בזמן !
דהיינו, הוא מעריך שהיה איזשהו 'שינוי' במועדי ההבשלה, לאחר השריפה הגדולה בכרמל.
לפני כן, היה רגיל למסיק של זיתים בשלים לשמן, באזור פברואר. עם כל הגשם והבוץ המלווה את המסיק.
לדעתו וניסיונו הרב, המועדים הולכים ומקדימים לעיוון אוקטובר נובמבר.
ב. זה רלוונטי ומתייחס לזייתים שהוא מגדל בהתאם לטעם ורמת חומצייות נמוכה וכו'
סיפר שבכפרים ערבים באזור, כמו הכפר 'כאבול', הם נוהגים למסוק בספטמבר, כי מדובר בשאלה של 'טעם וריח'.. הערבים מחבבים את הטעם המריר וה'עצבני' של הזיתים והשמן. הם מגדלים את הזן ה'סורי' כמובן. מסורת רבת שנים.
ג. כן, 'סורי' ולא 'צורי' כמו שסיפרו לנו באינטרנט
סורי והזן הסורי הוא 'זן רחב', עם הרבה סוגים מקומיים שבלעדיים לאזורים מסויימים בארץ. שוב, עניין של מסורת מקומית רבת שנים.
לא זוכר למנות סוגים שגיורא פרט. הוא בחר לגידול ב
סורי... מסויים עם שם ערבי כלשהו, כי הטעפ מצא חן בעיניו. ויש 'סורי בקה' האופייני לאזור 'בקה אל גרבייה' ועוד ועוד סוגים אופייניים למקומות שונים.
ד. מתי מוסקים זיתים ?
לכבישה . כאשר הזיתים בשלים.
מתי הם בשלים? לכבישת 'זיתים ירוקים' - קוטפים זית אחד וחוצים אותו ולוחצים אותו עד שהחרצן ניתז החוצה. אם החרצן יוצא חלק, הזית בשל ומוכן. אם החרצן נותר עם סיבים צמחיים המחוברים אליו, הזית עדיין לא בשל.
לכבישת 'זיתים שחורים' - אם הזית כהה גם בפנים.., הוא בשל !
* ואם מישהו מהמשתתפים, זוכר.. עוד הבהרות, רעיונות שהועלו, הנכם מוזמנים, להעיר, להאיר או לתקן..