עמוד 1 מתוך 1

ט"ו בשבט הגיע...

הודעהפורסם: 08 פברואר 2017,14:04
על ידי ראובן אורן
ט"ו בשבט בסוף השבוע
ט"ו בשבט - חג לאילנות ולא כל כך - 'חג נטיעות' :!:
נטיעה בט"ו בשבט, זה לא מהתורה..
כי.. ט"ו בשבט לא מתאים לשתילה ונטיעה, לרוב הצמחים והעצים
מעט מאוד צמחים (כמו 'נשירים') מתחילים ללבלב ולפרוח כעת.

והכי חשוב - בט"ו בשבט לא אוכלים 'פירות יבשים' - זה לא חג של 'פירות יבשים' !!
ובוודאי שלא פירות יבשים תוצרת חו"ל !

חגגו את החג עם פירות טריים, פירות של ארץ ישראל, כי זו מהות החג !


* זה המקום לכל מה שיש לכם לכתוב, לספר על ט"ו בשבט

Re: ט"ו בשבט מגיע

הודעהפורסם: 08 פברואר 2017,14:04
על ידי ראובן אורן
משרד החקלאות יוצא בקריאה נגד צריכת פירות מיובשים

זאת לקראת ט"ו בשבט שיצוין בסוף השבוע. לפי הודעה שהוציא המשרד, "הפירות המיובשים יותר מצומקים, מכילים פחות ויטמינים ותוספות של צבעי מאכל מלאכותיים, סוכר וקלוריות מיותרות - אז למה להתעקש לצרוך פירות מיובשים?".


מנגד, המשרד קורא לצרוך פירות טריים, כשיש לו הסבר מניח את הדעת המתייחס למנהג עתיק-היומין של צריכת הפירות המיובשים. מנהג זה מקורו במחסור בפירות שהיה בעונת החורף עבור היהודים שחיו בגלות, ולכן הפתרון שנמצא אז היה ייבוש הפירות וצריכתם באופן הזה. אלא שכיום החנויות ודוכני השווקים משופעים בפירות מגוונים, כאשר "בניגוד לפירות המיובשים, הפירות הטריים מכילים ויטמינים וערכים תזונתיים רבים, ללא כל צבע מאכל או עיבוד תעשייתי".

וכפי שהתפייט שר החקלאות אורי אריאל, "במקום תאנה יבשושית תאכלו תאנה טבעית, ובמקום משמש מצומק תאכלו משמש טרי ובריא".

לפי נתוני הלמ"ס, בחודש צורך הישראלי הממוצע פירות בסכום של כ-120 שקל (ללא ירקות), מה שמלמד לא רק על צריכה מוגברת אלא גם על רמת המחירים הגבוהה לפירות בישראל – וזה עוד מבלי לחשב עלות של פרי טרופי דוגמת אננס.

http://m.globes.co.il/news/m/article.as ... 1001176132





* ידידנו 'שחיין' - העיר על המאמר שלמעלה - מוזר ששר החקלאות לא יודע / לא זוכר שבחמישה עשר בשבט, אין תאנים או משמשים טריים... :lol:

Re: ט"ו בשבט מגיע... או.. טו.. טו..

הודעהפורסם: 09 פברואר 2017,14:04
על ידי חזי
מה שאני עוד זוכר מחול מבית הכנסת וגם בבית
היה את כל הפרות היבשים על השולחן שזה יותר אגוזים פיסטוק שקדים
לא היה אננס וגם לא תפוח . משהיה זה תאנים משמיש שיזפים צימוקים וגם קוקוס יבש וגם טרי
לגבי משמיש וגם שיזפים הרי שזה נמצא גם בתבשיל שאמא הייתה מכינה
אז זה לא בריא

Re: ט"ו בשבט מגיע... או.. טו.. טו..

הודעהפורסם: 09 פברואר 2017,14:04
על ידי ראובן אורן
סליחה שלא כתבתי קודם...
הנוהג של שימוש ב'פירות יבשים', כנראה ולענייות דעתי, מגיע מהגולה. כנראה שאיכשהו, היו מגיעים לשם.. פירות כאלו ואחרים מ..ארץ ישראל.
האפשרות היחידה לטעום מפירות המגיעים מארץ ישראל הרחוקה, זה ע"י שימורם, בייבוש או בהחמצה או ב'סירופ'.
כי פעם, לא הייתה הגלובליזציה העולמית שדגים שדגו אותם בבוקר בנורבגיה, כבר בערב או למחרת בבוקר, הם כבר בתל אביב או בוושינגטון - טריים טריים..

ואני יודע מסיפורים של הורי ז"ל (בעיקר אמי), על ה'קדושה' והכבוד המיוחד שנתנו לפירות שהגיעו מארץ ישראל, במיוחד במיוחד.. 'תפוזי ג'אפה' :)

אז.. כנראה שזה המקור ל'פירות היבשים'.. אבל, זו רק דעתי...

Re: ט"ו בשבט מגיע... או.. טו.. טו..

הודעהפורסם: 09 פברואר 2017,14:04
על ידי ראובן אורן
טרי טרי מהבוקר :inlove:

Re: ט"ו בשבט מגיע... או.. טו.. טו..

הודעהפורסם: 09 פברואר 2017,14:04
על ידי חיקושית
כמה כייף לשטוף את העיניים בתמונות היפות הללו
מקווה להוסיף יותר מאוחר תמונות שצילמתי בשדות ליד נחל השופט

Re: ט"ו בשבט מגיע... או.. טו.. טו..

הודעהפורסם: 09 פברואר 2017,14:04
על ידי צברי נוגן
כמה מילים על "חג" ט"ו בשבט שנחגוג מחר בלילה (ערב שבת)
מסכת ראש השנה משנה א'
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:"

במקור החג בא לציין תאריך שבו משתנה מעמדם של פירות האילן,
בתקופת התלמוד וכמובן שגם לפני כן, לא היו טקסים המייחדים יום זה והוא צוין רק ליודעי ההלכה ולחקלאים.
הסיבה שנקבע דווקא תאריך מובא לנו בדברי רש"י, "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה."
זאת אומרת שלדעת רש"י (ועוד מפרשים) מכיוון שכבר ירדו רוב הגשמים של עונת החורף (נשארו לנו חודשיים עד חג האביב, הוא חג הפסח)
כל פירות האילן שיחנטו מכאן והילך, יהיו של השנה החדשה ולא של השנה הקודמת.
בתקופת הראשונים, יום זה קיבל מעמד מסוים בקהילות אשכנז, שבהם גזרו לא לגזור תעניות ביום זה, ולאחר מכן, מנהג זה התקבע ברוב קהילות ישראל ונוסף הדין שאין לומר בו תחנון.
המנהגים המוכרים לנו כיום של אכילת פירות משבחה של א"י, החל אצל קהילות החסידים בארצות אשכנז (יכול להיות שהסיבה לכך, היא שרבים מפירות הארץ לא היו מצויים
בארצות אשכנז, ולכן הם ייחסו לכך חשיבות, מה שלא נכון לקהילות הספרדים ועדות המזרח שפירות רבים משבחה של א"י היה בא על שולחנם תדיר),
והם אלו שהחלו להפיצו.
לפני כ-350 שנה בתקופת האר"י ומקובלי צפת, החל להתגבש סדר ט"ו בשבט כמו שאנו מכירים אותו היום, מכיוון שקהילות ישראל בגולה באותה תקופה היו עם כסיפה עזה לגאולה
מנהג זה נפוץ לכל עבר והגיע כמעט לכל קהילה בעולה, דבר שהראה את האהבה והחיבה שרחשו יהודי הגולה לארץ ישראל.
כמו שכתב האדמ"ור רובן אורן הי"ו, אין זה עונה טובה לטעת את רוב העצים, למעט חשופי שורש מהנשירים, ובכל זאת, מכיוון שראשי הציונות רצו לתת ליום ט"ו בשבט
עניין ומשנה תוקף, החל מנהג נטיעת העצים, שמסמל יותר מכל את חזרתו של עם ישראל לארצו.
המקום הראשון בו נטעו עצים היה יסוד המעלה שם ב-1884 יצאו בני הקיבוץ ונטעו כ-1500 עצי פרי שונים, מאז מנהג זה הלך והתפשט וכיום מוכר היום כ"חג האילנות" וכ"חג הנטיעות"
בשנים האחרונות, נוסף ליום זה ערך נוסף והוא "יום שמירת הטבע" ו"יום אקולוגי".

כיום לשמחתנו יש לנו פירות עונה רבים, אם זה הדרים, סובטרופיים ואחרים, ואת שאר פירות הקיץ ניתן לרכוש במחירים השווים לכל נפש בחנויות הפיצוחים וברשתות השיווק השונות.
לכן, ניתן לקיים בשמחה ובהדר את המנהג שהחל במאות שנים האחרונות.
אצל יהודי תימן נהגו כל השנה לערוך טקס דומה לאחר ארוחת השבת (או לפניה תלוי בקהילה) טקס הנקרא "ג'עלה" :lol:
לכן, אנו נמשיך במסורת אבותינו ונהדר גם עם ערקי ואחרים :clap:

שיהיה לכולנו ט"ו בשבט ירוק ושמח

IMG_2537.JPG
בארץ אהבתי השקד פורח :)
IMG_2537.JPG (189.07 KiB) נצפה 6416 פעמים