'הזהב הירוק' - הקשר בין שמן בוטנים למנוע דיזל

[ראובן אורן]

באופן גס אפשר לחלק את מקורות האנרגיה לאנרגיה מתחדשת ולאנרגיה מתכלה. כיום אנו משתמשים בעיקר באנרגיה מתכלה של דלק מחצבי, הלא הוא "הזהב השחור". אך שימוש זה לא רק מזיק לסביבה ומגביר את אפקט החממה, אלא גם מייצר תלות כלכלית במשאב שהולך ואוזל - ומכאן הצורך באנרגיות ירוקות ובנות-קיימא
אנרגיה מוגדרת לרוב כיכולת לבצע עבודה. היא לובשת צורות שונות, מחליפה תחפושות מצורה זו לאחרת ומתגלגלת. אבל מעל לכל היא מצרך הכרחי בכל תהליך.

המקור הראשוני לאנרגיה בעולם היא השמש. באופן גס אפשר לחלק את מקורות האנרגיה לאנרגיה מתחדשת ולאנרגיה מתכלה. המושג אנרגיה מתחדשת מתייחס לאנרגיה שמקורה בתהליך מתמשך בו קצב משיכת האנרגיה זהה או פחות מקצב ייצור האנרגיה, ולכן כמות האנרגיה הנמצאת במאגר אינה מתכלה.

חלוקה מקובלת נוספת היא בין אנרגיה שמקורה בשריפה אירובית (עם חמצן) של חומר אורגאני (חומר המכיל פחמן ומימן), לבין אנרגיה שאינה קשורה בתהליכי שריפה עם חמצן, אנרגיה חלופית.

כיום, מרבית האנרגיה המיוצרת בעולם מקורה בשריפה של דלקים מחצביים מתכלים: דלק מאובנים (פוסילי), פחם, עץ, וגז. דלקים נוצרים מרקב של חומר אורגאני, כאשר המקור הראשוני לחומר האורגאני הוא תהליך הפוטוסינתזה, במסגרתו נוצר סוכר בתגובה של מים ופחמן דו-חמצני בנוכחות אור השמש. כלומר - מקור האנרגיה הבסיסי הוא אנרגיית השמש. שריפה מלאה של דלק כזה משחררת חזרה לאוויר מים ופחמן דו-חמצני.

מאז המהפכה התעשייתית ועד ימינו, הצמיחה וההתפתחות של העולם תלויות בזמינות האנרגיה ובמחירה. גידול האוכלוסייה לצד ההתפתחות הכלכלית, הובילו לצריכה מוגברת של דלקים מחצביים, וכתוצאה מכך להתייקרות הדלק, ולהפרה של האיזון הטבעי בשל הידלדלות מקורותיו. כלומר, בעוד שהזמן הדרוש להיווצרות דלקים מחצביים מחומר אורגאני הוא מיליוני שנים, האדם צפוי לכלות את מרבית הדלקים המחצביים במהלך כמה מאות שנים.

השריפה המוגברת של דלקים מחצביים גורמת גם לפגיעה אקולוגית נרחבת, שעיקרה זיהום אוויר, יצירת גשם חומצי, הגברת אפקט החממה והשפעה מכרעת על תהליך ההתחממות גלובלית, לצד זיהום מקורות מים וקרקע.

הדלק הוא משאב אסטרטגי, ודווקא התלות היומיומית של החברה המודרנית בדלקים מחצביים, ולא שיקולים סביבתיים, הובילה בשנים האחרונות לחיפוש מקיף אחרי מקורות אנרגיה חדשים, ולא פחות חשוב, אחר ניצול יעיל של מקורות אלו. נדמה, כי למרות התחזיות האפוקליפטיות, ההיבט הסביבתי לבדו לא מספיק לעת עתה להיות הכוח המניע לשינוי.



הקשר בין שמן בוטנים למנוע דיזל



נושא האנרגיה הוא דוגמא מצוינת לחשיבות של השילוב בין שיקולים סביבתיים לשיקולים כלכליים וחברתיים: קיימות ופיתוח בר-קיימא. שוק הדלק תלוי בתחזיות השונות לגבי עתודות הדלק הפוסילי. אלו מדברות על עשרות עד כמה מאות שנים עד שהדלק יגמר. גם מלחמות ואיומים שונים סביב עתודות הדלק בעולם, משפיעים על שוק הדלק בפרט ועל כלכלת העולם בכלל.

אולם, בנוסף לשיקולים פוליטיים ולמאבקי הון-שלטון, העובדה שהדלק הפוסילי הינו עדיין הזול, הזמין, והנוח ביותר לשימוש, לעומת מגוון החלופות האפשריות, לצד הצורך בהתאמה של המערכות הקיימות למקורות אנרגיה חדשים, שומרים לעת עתה ל"זהב השחור" מקום של כבוד בפנתיאון מקורות האנרגיה.

החיסרון הבולט של האנרגיות החליפיות והטבעיות למינן, כמו אנרגיה הידרולית, אנרגיה סולארית, אנרגיה גיאותרמית ועוד, הוא טכנולוגי בעיקרו. בעוד שמקורות אלו זמינים ואינם מזהמים, קיים צורך בפתרונות להמרה יעילה של מקורות אנרגיה אלו לאנרגיה זמינה, עם אחסון מתאים ויישום טכנולוגי לשימוש יומיומי.

לעומת זאת, בשנים האחרונות, אנו עדים לצמיחה הולכת וגוברת בשימוש בביומסה (מסה של חומר אורגאני שאינו מאובן) כמקור אנרגיה. ביו-דיזל שמקורו בשמן צמחי ובשומן, ביו-אתנול המיוצר מסוכר או תאית (צלולוז), ביו-גז, שהוא תוצר לוואי של טיפול בשפכים או בפסולת מוצקה ע"י מיקרואורגנזמיים, ושריפה של ביומסה הן הדוגמאות הנפוצות יותר לדלקים ביולוגים.

דלקים אלו מוכרים זמן רב ואף שימשו להנעת המכוניות הראשונות. המכונית הראשונה של פורד נעה על אתנול, ואילו מנוע הדיזל הראשון הונע בשמן בוטנים. היתרון הבולט של מקורות אלו הוא שבדומה לדלקים המחצביים, הם מספקים אנרגיה בתהליכי שריפה, ולכן אינם מצריכים התאמה טכנולוגית מסובכת למערכות קיימות. גם יעילות המרת האנרגיה דומה לרוב לזו של הדלק המחצבי.

בנוסף לכך, השימוש במקור ביולוגי מתחדש והיכולת לגדל את הביומסה כמעט בכל מקום בעולם, מאפשרים נגישות וזמינות לאנרגיה עבור כל אדם באשר הוא. יתר על כן, למרות שהמרת האנרגיה מדלקים אלו מבוססת על תהליך שריפה, השימוש בביומסה מפחית באופן משמעותי את הפגיעה האקולוגית.

בראש ובראשונה, למרות ששריפת הדלקים ממקורות ביולוגיים מייצרת פחמן דו-חמצני, גז חממה, הייצור של הביומסה צורך בעצמו כמות גבוהה יותר של פחמן דו-חמצני, כך שבעצם המאזן הוא לרוב שלילי. בנוסף, העובדה שדלקים ממקורות ביולוגים לא מכילים מזהמים ותרכובות חנקן וגופרית, אשר כשלעצמן גורמות לזיהום אוויר ולגשם חומצי, גם היא חשובה. כמובן שיש לקחת בחשבון היבטים סביבתיים נוספים בגידול ביומסה, כגון שימוש נאות בשטחים, כלכלת מים, דישון, הדברה ועוד.

אמנם, המחיר של דלקים אלו עדיין גבוה ממחיר הדלק המחצבי, אולם הטכנולוגיה לייצורם הולכת ומשתכללת, ובתוספת היתרונות הסביבתיים - דלקים אלו הם אלטרנטיבה אפשרית וכדאית.




ישראל מובילה אך לא מיישמת



מדינת ישראל מובילה בעולם מבחינת פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים של אנרגיה חלופית, בעיקר אנרגיה סולרית. אולם בדומה לנושא התפלת המים, הסנדלר הולך יחף. בעוד שהשימוש בדודי שמש לחימום ביתי של מים נפוץ בארץ ואף מחויב בחוק, אין כאן מדיניות ברורה ופתיחות בנוגע לשימוש באנרגיה ידידותית לסביבה בכלל, ובדלקים ממקורות ביולוגים בפרט.

על כן, בנוסף למחקר ופיתוח, יש לפעול לחקיקה מתאימה ולעבור לשלב הייצור והשימוש. במקומות רבים בעולם, בארה"ב, במדינות אירופה ובמדינות כגון ברזיל והודו, הייצור והשימוש בדלקים ממקור ביולוגי מתחדש הולכים וגוברים. בישראל לא קיים ייצור של ביו-דלקים בהיקף מסחרי, למרות שהתקן כאן מאפשר הוספה של ביו-דיזל, למשל, לדיזל שמקורו בנפט לפי תקן אירופאי. גם שריפה של ביומסה, שנוסתה בארץ, הופסקה מסיבות בירוקרטיות.

ובכל זאת, שימוש באנרגיה חליפית וייצור של דלקים ביולוגיים בישראל הם צו השעה. למול היעדר המדיניות וההכוונה הממשלתיים, ניתן למנות מספר הצלחות ישראליות בתחום. בראש ובראשונה חברת "אורמת" הישראלית, שמתמחה בניצול אנרגיה גיאותרמית ובייצור חשמל מהמרה של שאריות חום מבוזבזים מתהליכים תעשייתיים.

אולם, לצערנו, החברה המצליחה והרווחית הזו, אשר פעילה בעולם כולו, לא נכנסה עדיין במלוא הכוח לשוק המקומי. במספר קיבוצים בארץ הוקמו מערכות לייצור ביו-גז, הן משפכים והן מפסולת חקלאית, והשילוב של טיפול בפסולת עם ייצור אנרגיה הוכיח את עצמו.

ניתן גם למצוא בארץ יוזמות אנרגטיות פרטיות. "כוח השמש" לדוגמא, היא חבורה פרטית ששמה לה ליעד להפיץ את בשורת הביו-דיזל בארץ. בעולם כולו יש קבוצות שונות שהוקמו על ידי תושבים פרטיים שהחליטו להשקיע, תרתי משמע, באנרגיה ידידותית לסביבה.

ומילה אחרונה אבל חשובה: בל נשכח גם את החיסכון באנרגיה. ההפחתה במקור היא הדרך הזולה והכי פחות מזהמת לטיפול בבעיית האנרגיה. גם במקרה זה, כל אחד מאתנו יכול לדאוג לחסכון אנרגיה בבית ע"י החלפת מכשירי חשמל ישנים, שצורכים אנרגיה רבה, ובידוד הבית לטובת חימום וקירור יעילים

'ירוק נושך' - Nrg

[עמנואל]

הפקת ביו-דיזל היא פשוטה יחסית ומאוד משתלמת.

הייתי שמח אם יצרנים של ביו-דיזל ידווחו כאן על נסיונם בהפקת הדלק הירוק הזה.

[ראובן אורן]

חבל.. חבל שמדינה חכמה כמו ישראל עם מאגר מוחות אדיר, לא מובילה בתחום הזה.

בינתיים, ככל הידוע לי, הפעילות בנושא זה, מתבצעת ע"י מפיקים פרטיים, בצורה פיראטית ו"חשאית".
הממשלה מעדיפה שנבזבז כמה שיותר דלק יקר, כי היא מרויחה מכך הרבה מאוד.

די דומה לנושא כאוב אחר - "מיחזור מים אפורים" - גם פעילות הנעשית ע"י בודדים בחשאייות, כי הרשויות לא מעודדות את זה, שוב, הם מרויחים 'כסף טוב' מקניית מים מ'מקורות' בתעריף חקלאי ומכירת המים לצרכנים במחיר כפול ומכופל.

הקשת הערך "ביו דיזל" ב'גוגל', נותנת המון מידע בנושא :

http://www.google.com/search?sourceid=gmail&q=%22%D7%91%D7%99%D7%95%20%D7%93%D7%99%D7%96%D7%9C%22